"למרות רפורמת השמיים הפתוחים אין גידול בתיירות לישראל"
כך אמר דוד מימון, מנכ"ל אל על, בפאנל מנכ"לי חברות התעופה בכנס התעופה הבינלאומי במכון פישר. לפי דיווח רת"א: מספר הנוסעים בחברות התעופה הישראליות עלה מ-3 מיליון נוסעים בשנת 2012 ל-4.5 מיליון נוסעים בשנת 2016
דוד מימון. וגידול בכל פרמטרים התפעוליים לאל על ב-2016|ניר דגן הכנס הבינלאומי השנתי לתעופה האזרחית במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, רשות התעופה האזרחית (רת"א) ורשות שדות התעופה (רש"ת) אירח פאנל מנכ"לים מיוחד, בראשותו של ראש רת"א לשעבר, גיורא רום ובהשתתפות דוד מימון, נשיא ומנכ"ל אל על, ניר דגן, נשיא ומנכ"ל קבוצת ארקיע, אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר ודייויד אובראיין, מנהל מסחר בחברת Ryanair. בפאנל התייחסו מנכ"לי החברות הישראליות להשפעות שהתרחשו בחברותיהם לאחר חתימת ההסכם וניתחו את שלוש השנים האחרונות, כולל התייחסות להשפעות של מחירי הדלק, שיקולי הביטחון והיקפי התיירות הנכנסת. 
פאנל חברי הפאנל (משמאל לימין): גיורא רום, ראש רת"א לשעבר, דוד מימון, מנכ"ל ונשיא אל על, ניר דגן, מנכ"ל ונשיא קבוצת ארקיע, אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר ודיוויד אובראיין, מנהל מסחר בחברת ריינאייר. צילום: חן דמארי דוד מימון, נשיא ומנכ"ל אלעל: "ההיערכות של אלעל החלה הרבה לפני החתימה על הסכם השמיים הפתוחים. עבדנו שנה וחצי קודם לחתימה ויצרנו מותג חדש שנקרא UP, שמוכר מאות אלפי כרטיסים במחירים נמוכים. זה מותג לואו-קוסט שיצרנו כחלק מהבנת המצב. מי שחושב שהעלויות בחברת תעופה הן רק שכר של טייסים ודיילים טועה. הגדלת המושבים בכל מטוס, מכירת אוכל במטוס, הגדלת התדירויות לכל יעד ועוד מגוון פרמטרים סייעו להוזלת המחירים ולהצלחת מותג UP. אלעל פתחה חמישה יעדים ב-UP וכשאנחנו מסתכלים על ארבעה מחמישה מהיעדים כמעט והכפלנו את השוק. חשוב להגיד שהגידול באירופה דומה במספרים לגידול בנתב"ג אבל השמיים הפתוחים זה לא כל אירופה: רוסיה, אוקראינה ועוד הן לא חלק מההסכם. קל לשייך את ירידת המחירים לשמיים הפתוחים. היא הושפעה מהלואו-קוסט אבל לא רק. יש קורלציה מובהקת בין מחירי הכרטיסים למחירי הדלק. קשה להגיד שירידת המחירים הם רק בגלל השמיים הפתוחים. מספרים עצומים של נוסעים הם ביעדים ארוכי הטווח באמצעות חברות כמו טורקיש אירליינס ואירופלוט שמציעות כרטיסים רבים במחירים זולים באמצעות טיסות קונקשן ושם יש לנו תחרות קשה שמשפיעה על השוק כולו בטיסות מישראל ואליה. מאוד עצוב שלמרות השמיים הפתוחים והגידול ביעדים אנחנו לא רואים תוספת של תיירים לישראל וכששרים מדברים על פתיחת השמיים זה רק צעד אחד ונחוצים צעדים משלימים. תיירים מכניסים המון כסף למדינת ישראל: נכון ששר התיירות עושה צעדים מדהימים ואני מברך אותו על הצעדים שעשה בשנה האחרונה אך מחירי המלונות גבוהים מאוד ונחוץ לבצע צעדים משלימים. פגשתי בעבר את מנכ"ל ברית התעופה OneWorld והעליתי את הנושא של הצטרפות אלעל לברית. הוא אמר לי שאין לי סיכוי לצרף את אלעל ואין צורך אפילו להסביר למה. קיים טשטוש בין חברות הלגאסי לחברות הלואו-קוסט וזה תהליך מתעצם. כל יום אנחנו שומעים דברים חדשים בתחום בחברות מכל הסוגים והגדלים ברחבי העולם. זה משפיע על החברות ועל האפשרויות שלהן ומתהווה היסטוריה חדשה בתחום לנגד עינינו. במשך שלוש שנים אני מנסה להשיג סלוט נוסף בקו של אלעל לבייג'ינג. חברת התעופה הסינית הינאן פתחה קו חדש עם שלוש תדירויות שבועיות לישראל ותוך כמה חודשים היא ביקשה וקיבלה סלוט נוסף רביעי. זה חוסר הוגנות בתחרות. יש פה היבטים נוספים שצריכים טיפול כמו טיסות "כחול-לבן" לעובדי מדינה שיחויבו לטוס בחברות התעופה הישראליות, שיפורים בחוק הגנת הצרכן ועוד". 
ניר דגן, מנכ"ל אל על. ניר דגן, מנכ"ל ונשיא ארקיע. "תעשיית התיירות הישראלית נמצאת בקריסה. יגיעו פחות ופחות תיירים ממה שקורה עכשיו". צילום: חן דמארי ניר דגן, נשיא ומנכ"ל ארקיע: "ארקיע לא חיכתה לחתימה הפורמלית על ההסכם. הפעלנו בעונת האחרונה תשעה מטוסים. שינינו את תמהיל המטוסים לכיוון הסילוניים על חשבון הטורבו-פרופ כשהתחזית היא להגיע בעתיד הקרוב ל-12 מטוסים שכולם סילוניים. נערכנו לזה וזו התוכנית שלנו לעתיד. השמיים הפתוחים הם הצלחה גדולה מאוד לציבור הישראלי. זה תרם לגידול בחברות אך חשוב להדגיש שהגידול בתנועות המטוסים מישראל לאירופה לא גדול יותר מהגידול בטיסות ליעדים בשאר העולם: המזרח וצפון אמריקה גדלים בצורה משמעותית. תעשיית התיירות הישראלית נמצאת בקריסה וכשזה קורה עוד יגיעו פחות ופחות תיירים ממה שקורה עכשיו, וזאת כשהנתונים מראים שהמגמה בשנים האחרונות לא מעודדת: קיפאון. אם מחיר הדלק יעלה ופחות ישראלים יטוסו עקב עליות מחירי כרטיסי הטיסה זה עלול לגרום למצב בעייתי הרבה יותר עבור החברות הישראליות. אנחנו צריכים להיערך לעליית מחירי הדלק. כשהדלק יעלה אנחנו צריכים להיות מספיק טובים ויעילים ולהיערך לנפילת חברות מחו"ל שטסות לישראל ועלולות להפסיק את הטיסות. חסמי הכניסה לחברות תעופה זרות שטסות לישראל הם אפס. יש חברות של מטוס אחד שמקבלות אישור לטוס לישראל וזה מקשה עלינו להיערך לזמני משבר. כשיהיה קשה מבחינת מחירי הדלק אותן חברות פשוט ייעלמו אך אנחנו לא יכולים להתכונן לכך כמו שצריך והציבור הישראלי עלול יהיה להיפגע. יש לחברות הישראליות חסם משמעותי בגלל עלויות הביטחון. אנטליה הייתה בספטמבר היעד מספר אחד מנתב"ג אבל חברות ישראליות לא טסו לשם בגלל שיקולים מסוימים". 
אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר. "2018 זו שנה מכוננת בתעופה הישראלית: מרבית החסמים שקיימים כיום יוסרו. חברת לואו קוסט זרות יבנו פה בסיסי פעילות". צילום: חן דמארי אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר: "ישראייר עשתה שינוי של 180 מעלות. היינו חברה קטנה והפכנו לחברת תיירות גדולה שמפעילה ציוד תעופתי במתכונת לואו-קוסט. אנחנו לומדים מהטובים ביותר בתחום. אנחנו מטפלים בראש ובראשונה בהוצאות. בשנת 2012 בשיא הקיץ, אם הסתכלנו על כמות העובדים פר טיסה עברנו מ-2.4 ל-0.9 עובדים למטוס כיום. אנחנו גדלים ב-40% כל שנה זו השנה השלישית ברציפות. תפיסת ההפעלה שלנו השתנה לחלוטין. מחירי הדלק יעלו וזה רק עניין של זמן - אנחנו נערכים לפעילות במחירי חבית נפט של 70-75 דולר. רוב הפעילות שלנו היא במכירת חבילות של טיסה עם מלון ליעד שלא יעבור את ה-500$ לחבילה של שלושה או ארבעה לילות. מרכיב הטיסה מסך המחיר תלוי במוצר. אנחנו טסים לפי עסקאות טובות במלונות מסוימים וביעדים מסוימים. הסיטואציה הזו מאפשרת לנו להגדיר את המחיר ולדעת להתמודד עם עלייה עתידית של מחירי הדלק. מרכז ההתאמה של ישראייר לרפורמת השמיים הפתוחים התמקד בשינוי מפת הנתיבים: עד הרפורמה טסנו לפריז, מוסקבה וברלין בימים מסוימים פעם אחת ביום אך הואיל ורצינו להתאים את מחיר החבילה ל-500$ דולר שינינו את אורכי הלג והחלטנו לבצע שינוי ולטוס ליעדים אחרים שאליהם נוכל לטוס יותר פעמים בכל יום במקום היעדים אליהם טסנו: רודוס, כרתים, מונטנגרו, בלגרד, סוצ'י ועוד. המהלך הביא למהפך בישראייר והעובדים מחויבים אליו. הצפי העסקי שלנו לסוף השנה זה רווח של 40 מיליון שקל. בראייתי, אנחנו בשלב אחד לפני השלב המשמעותי באמת ביישום השמיים הפתוחים. 2018 זו שנה מכוננת בתעופה הישראלית: מרבית החסמים שקיימים כיום יוסרו. חברות לואו-קוסט זרות יבנו פה בסיסי פעילות. אני מעריך שבעתיד היקפי התנועה בחברות הלואו-קוסט יעמדו על כ-40% מהנפח הכולל, מחירי הדלק יעלו וכל החברות הישראליות יצטיידו ויקבלו את המטוסים החדשים שהוזמנו לאחרונה. בשורה התחתונה, יהיה פה אתגר גדול מאוד מבחינת התחרות לחברות התעופה הישראליות וזה יהיה המבחן האמיתי שלנו". נתונים של רשות התעופה האזרחית שהוצגו בפאנל המנכ"לים אודות השמיים הפתוחים מציגים את התרומה של החתימה על ההסכם שנחתם לפני מספר שנים: כ-55%-60% מהנוסעים בנתב"ג בארבע השנים האחרונות מקורם בטיסות ביעדים במדינות האיחוד האירופי אך מספר הנוסעים גדל מ-7.1 מיליון נוסעים ליעדים באירופה וממנה בשנת 2012 ל-10 מיליון השנה. 10 חברות לואו-קוסט הגדילו את מספר התדירויות השבועיות שלהן בנתב"ג מ-51 בשנת 2013 ל-120 השנה. הסתכלות על פעילות חברות התעופה הישראליות בנתב"ג מציגה תמונה חיובית: אחוז הנוסעים שטסו בחברות תעופה ישראליות מסך כל הנוסעים גדל מ-42.3% בשנת 2012 ל-45% בשנת 2016. באותן שנים גדל מספר הנוסעים שטסו בחברות התעופה הישראליות מ-3 מיליון נוסעים ל-4.5 מיליון נוסעים. מחירי כרטיסי הטיסה ליעדים במערב אירופה ירדו בשיעור נומינלי ב-4% משנת 2011 לשנת 2015 וב-19% ביעדים במזרח אירופה.
פאנלניר דגן, מנכ"ל אל על.אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר