"ההון האנושי שלנו הוא הכי טוב, שהענף הזה ידע אי פעם"
ארז שמול, מי שנחשב ל'ילד הרע' של הענף, לא מתרגש מטענות המתחרים, בראיון לגיליון ראש השנה, מדבר על הילדות: "הייתי שובב, היפר אקטיבי", הדמעות של אמא תלמה, התדמית: "לא הייתי קורא לזה הילד הרע, אלא הילד השובב", ההצלחה של תלמה והתוכניות
ארז שמול. צילום: רונן מחלב בשנה החולפת "תלמה נסיעות" כיכבה לא מעט בכותרות. חלקן היו חיוביות: על רכישה של עוד ועוד משרדי נסיעות; וחלקן שליליות: על המתחרים אמסלם טורס, דיזנהאוז ואיסתא שגררו אותה אל כותלי בית המשפט בטענה ל'גזילת' עובדים ותיקי לקוחות. שמול, הנחשב זה מכבר ל'ילד הרע' של ענף הנסיעות, אינו מוטרד מהכינוי שהדביקו לו עמיתיו. לא מפריע לו ואפילו משעשע אותו. באחרונה הוא נאלץ להתמודד גם עם בקשה של המשרדים המתחרים להטיל נגדו סנקציות מטעם התאחדות משרדי הנסיעות. ועדת האתיקה של ההתאחדות החלה לדון בתלונות, אך מהר מאוד הניחה לעניין המתנהל בערכאות משפטיות. בראיון בלעדי ל"פספורט", שמול מדבר בגלוי על צעדיו הראשונים כילד בענף; על הילדות שלו כילד לא מוצלח ולא חכם עד שאובחן כילד עם איי.קיו גבוה שגרם לאמו תלמה להזיל דמעות; על ההחלטה לעבור לעיר הגדולה, תל אביב; על ההתפתחות של תלמה נסיעות; על התוכניות לעתיד; על איל סלוק המנכ"ל; על המתחרים; וגם על חייו שניצלו בזמן גלישה בהוואי. שמול, נשוי לקרן ואב לשלושה ילדים בגילאים שנתיים, 6 ו-8, מתגורר כיום בשכונת נווה צדק. כל העבודה שלו הוא עושה מהבית או מהמסעדה הסמוכה האהובה עליו, "מקום של בשר". שמול: "אני לא הולך למשרד. אני מנצל את הזמן לבנות תכניות עתידיות, לבדוק הזדמנויות עסקיות ולבחון את הדברים. אני צריך את השקט. יש לי צוות מעולה של עובדים, הכי טוב בשוק, אני לא צריך להיות פיזית במשרד". שמול כעוס מאוד על התלונה שהוגשה נגד 'תלמה' ע"י מתחריו להתאחדות סוכני הנסיעות. "זו עוד נביחה טבריינית, ניסיון ללינץ', ניסיון להפעיל פיגוע עסקי נגד 'תלמה'". לדבריו, "שלושה גורמים מתאגדים מאחורי הקלעים, מפעילים סוג של מאפיה, מנסים להדיח חבר לגיטימי. הניסיון הזה רק מגביר אצלי ואצל החברה את המוטיבציה להמשיך להיות חזקים ויותר חריפים ממה שהיינו". 
משפחת שמול בהרכב מלא משפחת שמול בהרכב מלא "לא הייתי קורא לזה הילד הרע, אלא הילד השובב" ההתחלה של שמול בענף הנסיעות הייתה כבר בילדות. "ההתחלה של משרד הנסיעות הייתה בסוף שנות השמונים. בעקבות אימא, תלמה, שהייתה אחראית באלביט על תחום הנסיעות, נולד הרעיון להקים משרד עצמאי". שמול נזכר בחיוך: "אני גדלתי כילד טוב בתוך הבית, אבל בחוץ ילד שובב, היפר אקטיבי כבר בגיל 6-7. פעם ההורים חזרו מאוחר בלילה מהעבודה והם חיפשו אותי בלילה במורדות הכרמל, ואני שיחקתי בתוך מבנה עץ של מחנות קיץ. גדלנו בכרמל. האבא חיים עובד באגד ואימא תלמה באלביט, רצו שנלמד בבתי הספר הכי טובים. כשאימא פתחה את העסק העצמאי, היא העדיפה שאני, שסיימתי את הלימודים בתחילת כיתה ח', אהיה בסביבת העבודה של הסוכנת, ושלא אעשן כל היום ואשחק כדורגל. אני זוכר, שהיא הייתה מעירה אותי בסביבות עשר-אחת עשרה בבוקר, ומבקשת שאסע באוטובוס לעיר התחתית בחיפה לקחת את כרטיסי הטיסה מחברות התעופה, שבאותם ימים היו עדיין כרטיסי נייר". שמול חוזר אחורה לימים בהם לא ידעו לאבחן דיסלקציה: "כל מי שלא הצליח ללמוד באותם ימים, אמרו שהוא כנראה חמור. היו יורדים לחיים שלו ורודים בו. יום אחד הגעתי עם אימא אל ד"ר אורן לם, אחד החלוצים באבחון דיסלקציה, וישבתי אצלו משמונה בבוקר ועד שעות הערב. בסוף האבחון הוא קורא לאימא ואומר לה: 'הבן שלך עם איי-קיו גבוה מאד', והיא בכתה מרוב התרגשות. בסופו של דבר, הצלחתי לצאת מהמצב בצורה טובה, אבל רוב הילדים לא ידעו להתמודד עם מצב כזה ושחררו אותם ממערכת החינוך". על הצמיחה של 'תלמה' מספר ארז: "צמחתי בתוך העסק, למרות שהיה ניסיון מצד 'קהל המעריצים' בענף לעצור את זה. בגיל 60 ההורים החליטו לעשות טיול לאמריקה בעקבות אחי, שעשה רילוקיישן לוושינגטון, והם פשוט הפכו להיות אמריקאים וכבר חיים שם מעל 12 שנה. אימא עם השורשים החלביים הוכיחה שם את היזמות העסקית והכישורים שלה ובנתה שם עסק מאוד חזק. בעקבות נסיעת הוריי, הוחלט שאני אמשיך לנהל את העסק המשפחתי בארץ. ההתחלה של המשרד הייתה עסק בוטיק עם תיק לקוחות מצומצם ואיכותי בקניון די נטוש במגדל העמק". ארז דוחה את כל השמועות על סיבת העזיבה של אימו: "שמעתי גם את כל הסיפורים האלה מכל האנשים הטובים. אסור לאדם לנסוע ולהצליח? זה מה שקרה עם אימא, שהצליחה יפה מאוד בארה"ב ובנתה שם עסק שצומח". הפריצה של שמול התחילה, למעשה, כשהגיע לתל-אביב. הוא מספר: "עד גיל 33 הייתי רווק הולל בחיפה. כל החברים כבר היו עם בני זוג והקימו משפחה. החלטתי שאם הגורל זימן לי להיות רווק, נעשה זאת בעיר הרווקים, ודווקא פה, אחרי שנה, מצאתי את אשתי והקמנו משפחה. במבט לאחור זה היה מהלך טוב מבחינה עסקית, כי כאן במרכז נמצאת כל הקהילה העסקית". על התדמית של 'הילד הרע' הוא מגיב בחיוך: "מי שעובד איתי, מגלה דמות של הילד הרע בהיכרות הראשונית, ותוך כדי תנועה מגלה אדם אחר לגמרי. לא הייתי קורא לזה הילד הרע, אלא הילד השובב. יכולתי להיגרר לזירת ההתגוששויות המשפטיות, אבל אני חושב שזו מלחמה בטחנות רוח, מלחמות שלא מחזיקות מים, להוציא אנרגיה מיותרת וכסף על עורכי דין. כשהשוק דורש ממך להתייחס לכל מה שקורה בענף, בחרתי להתמקד ביזמות ויצירה ולא בכל הדברים האלה". 
"מה שקרה בעצם עם איל סלוק היה מקרה הזוי. חברה בסדר גודל כזה נמכרת מתחת לרדאר של המנכ"ל? אולי זו עילה לתביעה, איך העסק הזה נמכר". צילום: רונן מחלב "אני בעד מהלכים ודינמיקה, אך לא לעשות דברים בחטף, בצורה מחתרתית, זה מריח לא טוב" כשאני מטיח מולו, כי כמעט חצי ענף בחזית מאוחדת נגדו, הוא מגיב: "תלוי איך אתה מחלק את הענף. לא חושב שחצי ענף זה איסתא, דיזנהאוז והחברים מהכנרת. הענף הזה פשוט נגרר בעת הנוכחית, כאשר הגלובליזציה בלתי נמנעת. עובדה שגורמים רבים בשוק מצאו לנכון להצטרף אלינו". על הביקורת, שצירף את איל סלוק, שהיה עד אז אחראי על מגוון משרדים במסגרת תפקידו הקודם, אומר שמול: "אפשר לצייר את זה כך, אך אספר לך בדיוק מה שקרה בסופו של דבר. תמיד היינו חברים טובים, תמיד הערכתי אותו וראיתי אצלו דברים, שאחרים לא ראו. מה שקרה בעצם עם איל סלוק היה מקרה הזוי. חברה בסדר גודל כזה (דיזנהאוז. ג.ל.) נמכרת מתחת לרדאר של המנכ"ל? לימים מי שבוחן את מה שקרה ברמה הציבורית, אולי זו עילה לתביעה, איך העסק הזה נמכר באישון לילה, כאשר בפועל המנכ"ל לא היה מעורב ולא ידע עד הרגע האחרון שהחברה נמכרת, עד שיום אחד הזמינו אותו למעין קוקטייל פרטי. אני בעד מהלכים ודינמיקה, אך לא לעשות דברים בחטף, בצורה מחתרתית, זה מריח לא טוב. כאשר אני עושה עסקאות בשוק, אני לא עושה אותן כמו גנב בלילה, כפי שנעשה עם אייל, כאשר עשו בזאת במחתרת והסתירו מהמנכ"ל". שמול דוחה את הטענות כאילו סלוק יצא למסע נקמה בדיזנהאוז: "ממש לא. זה בסך הכל מסע של לשתות איתי פעם-פעמיים בשבוע בירה. הכל בצורה לגיטימית". שמול צוחק נוכח השמועות על מתיחות שעל סף פרידה בינו ובין סלוק ואומר על שיתוף הפעולה ביניהם: "אני ואיל החלטנו ללכת בדרך המשותפת. הלכנו עם האמת. בתחילה סוכם שהוא יהיה מנכ"ל אדמיניסטרטיבי, ובפועל מה שקרה חודש אחרי, שהוא לא הצליח להגיע לנושאים המנהליים בגלל כמות ההזדמנויות, היוזמות והיצירה, בהן הוא עוסק". על ההבדל בינו ובין המתחרים הוא אומר: "אני בונה את החברה ומגדיל אותה לרוחב לא לגובה. שילשנו את החברה בשנתיים האחרונות בלי כל צורך להגדיל את מסגרות האשראי שלנו. אין בכלל קורלציה בין כמות הסוכנים, שמצטרפים אלינו, לכסף שהיינו צרכים להביא. מי שיסתכל בדו"חות BDI ימצא את תלמה במקום הראשון מבחינת היציבות, לפני הרבה מאוד חברות בשוק. מה שמייחד את תלמה זה המגע האנושי, אחוזי שומן נמוכים וכוח אדם יצרני ויוזם. החל מהשליח, כל בעלי תפקידים, כולם יוזמים. ההון האנושי שלנו הוא הכי טוב, שהענף הזה ידע אי פעם. אנחנו רואים את עצמנו כנבחרת מגובשת עם יזמות, חברה של אנשים שאוהבים את המקום, בו הם נמצאים". לטענות של המתחרים על כך שהוא הציע לסוכנים מענקים שמנים כדי לעבור אליו אומר שמול: "לפחות לימדתי את המתחרים שלי להתייחס לעובדים שלהם כמו בני אדם ולא לקרוא להם פקידים אלא סוכנים. אנשים היו מרוויחים שכר מינימום ויוצאים לפנסיה עם שקל וחצי, ובזכותי החלו לשלם משכורות כמו שצריך ולהתייחס כמו שצריך לעובדים. מי שיכול להעיד על היחס הם אלה שהצטרפו אלינו, כמו ש'ניר נסיעות' ומשרדים אחרים שרכשנו מכל מיני נישות. לא מאלה בטבריה, לא מאלה בהרברט סמואל או מאלה במנורת המאור - מהם לא מהם אקבל פידבקים חיוביים". שמול מושקע לא מעט בנדל"ן, הרבה מאד גם באזור נווה צדק, שם הוא מתגורר. כך שהוא לא מתבסס רק על זרוע התיירות. כשאני מציין כי גם איסתא מושקעת הרבה בנדל"ן, הוא מגיב: "זה מחמיא להשוות את המודל שלי לזה של איסתא. זה מודל מצוין", אך גם עוקץ את אחישי גל, מנכ"ל איסתא: "בכל הקשור לנדל"ן אני מעריך את הכישורים של אחישי, אך בתחום התיירותי הייתי עושה במקומו כמה מהלכים אחרים. אני מרחיב את מערך הנדל"ן שלי בלי חברות ציבוריות, עושה הכל לבד וללא שותפים".
הראיון המלא בגיליון פספורט "האנשים המשפיעים" תשע"ז
משפחת שמול בהרכב מלא"מה שקרה בעצם עם איל סלוק היה מקרה הזוי. חברה בסדר גודל כזה נמכרת מתחת לרדאר של המנכ"ל? אולי זו עילה לתביעה, איך העסק הזה נמכר". צילום: רונן מחלבהראיון המלא בגיליון פספורט "האנשים המשפיעים" תשע"ז