חופשה באבו דאבי: סיכום כל מה שצריך לדעת לפני

אוטוטו זה קורה.

ישראלים יוכלו פורמלית לארוז מזוודה ולטוס לחופשה באיחוד האמירויות. נותרו רק כמה סידורי אבטחה להסדיר וסלאכם עלכום, סעו בביטחה. אבל רגע לפני, כדאי, צריך וחשוב מאוד לדעת כיצד להתנהג באמירויות.

מדינת איחוד האמירויות, המורכבת מ-7 אמירויות שונות, היא שילוב מרתק של שתי תרבויות: מודרנית ומסורתית. עם המודרנית אין בעיה. עם המסורתית, לעומת זאת, צריך לדעת איך להתנהג. ישנם כללים מאוד ברורים של עשה אל תעשה. בתום הביקור שלנו באבו דאבי, זה מה שאנחנו למדנו והתרשמנו מהעיר:

אלכוהול: דרינקים אפשר ומותר להקפיץ חופשי רק בברים, מסעדות ובבתים. אסור ללגום בירה סתם כך ברחוב.

מסיכות: כולם כאן, ללא יוצא מן הכלל, עוטים מסכות כנדרש, כך מצפים גם מכם לעשות, כולל האף. אם לא, אתם צפויים לקנס של 3,000 שקל ואין מה להתווכח עם השוטרים. בכלל לא מומלץ להתווכח כאן, לא עם שוטרים ולא עם מוכרים בחנויות.

קזינו: אין. הימורים הם מחוץ לחוק כאן.

סמים: נחשבים לאחת העבירות היותר חמורות כאן עם עונשים כבדים מאוד.

ביטחון אישי: מאחר והגעתי הנה כחלק ממשלחת ישראלית רשמית המלווה כל העת בשתי ניידות משטרה גלויות (מלפנים ומאחור) ואולי גם סמויות, קשה לי לתת חוות דעת אמיתית בסוגיה זו, אך תחושת הבטן שלי אומרת שאם נשמעים כאן לכללים, לא צריכות להיות בעיות. אם לא נשמעים, אללה מאעקום.

חוף ים: נשים יכולות ללבוש ביקיני אך בשום פנים ואופן לא להשתזף טופלס. גם לא ללכת עם הביקיני מהחוף לבית המלון. גם גופיות, מכנסיים קצרים ובגדים צמודים הם מחוץ לנורמה, לא בכניסה למרכזי קניות ובוודאי שלא בכניסה למקומות קדושים. בחלק מהחופים ישנם אזורים שמוגדרים למשפחות ואזורים לזוגות. https://youtu.be/Zit_Wi9Ds6Y  

בגד ים בחוף ים באבו דאבי - הוכחה מצולמת למי שלא מאמין שמותר. צילום: ספיר פרץ זיבלרמן  חול לבן וניקיון מעורר קנאה. רצועת חוף ים פרטית באבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן אבו דאבי, רושם ראשוני: אומרים עליה שהיא הירושלמית ודובאי התל אביבית. בדובאי עוד לא הייתי (דגש על המילה עדיין) אבל אבו דאבי לא הרגישה לי כמו ז'רוזלם ואני ירושלמית לשעבר. הנוף ביציאה משדה התעופה וגם הרבה אחריו, לא צועק "עיר עשירה". התפאורה המדברית מונוטונית משתנה איפה שהוא בואכה מרכז עיר/חוף ים. אז נגלה לעין העושר הרב - גורדי שחקים עטופי זכוכית בזה אחר זה המנצנצים בשמש. באחד מהם - כולו מצופה זכוכית בגוון מוזהב-ברונזה - צולמו סצינות מהסרט מהיר ועצבני 7. יש טיילת יפה ומאוד מטופחת לאורך חוף הים. פה ושם אפשר לראות אנשים עוסקים בספורט ימי וכמה אנשים רוחצים בים הערבי. הרחובות מצוחצחים ברמה מעוררת קנאה. גם רכבי היוקרה שחולפים בזה אחר זה בכבישים מוציאים את העיניים. מראות קשים לחל"תניקים. טיילת מרהיבה ומטופחת במרכז העיר אבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן נבנה כארמון והיום משמש כאחד מבתי המלון היקרים ביותר באבו דאבי.

 אנשים: כמעט ולא רואים אנשים ברחובות. לפחות לא בשעה שבה הגענו לאבו דאבי - שעת צהריים מוקדמת ולא בגלל השמש היוקדת. שאקיר אשרף (הודי במוצאו), מדריך הטיולים שליווה אותנו הסביר שבמהלך שעות היום ועד אחה"צ (17:00), רוב תושבי אבו דאבי נמצאים בעבודה. באבו דאבי 1.5 תושבים מתוכם כ-82% הם מהגרי עבודה. זרים מכ-200 לאומים שונים, שבאו לכאן כדי לעבוד אצל המיעוט האמירתי המקורי. ככה זה כשיש הרים של כסף - מישהו עושה בשבילך את העבודה, וכאן יש הרבה מישוהים.

מטבע מקומי: דירהם ששווה לשקל אחד. מנת שווארמה: 3 דולר. בקבוק קולה: 4 שקלים. מג'בוס: מאכל מקומי שמורכב מאורז ובשר או דגים - 20 שקל למנה.

שופינג: באבו דאבי יש מנעד רחב של מחירים. החל מהשוק ועד קניונים עם כל המותגים האפשריים. אחד הקניונים הגדולים בעיר הוא ה-yes mall. ויש גם חנות איקאה. אגב, בשדה התעופה הבינלאומי של אבו דאבי אפשר לקבל החזרי מע"מ שעומד כאן על 5%. אטרקציות: אבו דאבי היא לא דובאי השופעת אטרקציות, אבל גם כאן לא חסר מה לראות. בין היתר, אפשר לבקר במוזיאון הלובר המקומי ובסניף של מוזיאון גוגנהיים. חובבי המוטוריקה מוזמנים לפארק פרארי המקורה הגדול בעולם וגולת הכותרת, מסגד שייח זאייד, שהוא כאמור מהגדולים ומהמפוארים בעולם.

פארק פרארי מהגדולים בעולם באבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן שייח זאיד: אי אפשר להיות במפרץ הפרסי ולא לדבר על שייחים נאים עם גלביות לבנות. תמונות ענק של שייח זאיד בן סולטן אל נהיאן, הנשיא הראשון של איחוד האמירויות, מתנוססות כאן בכל מקום. המסגד הגדול ביותר באיחוד אמירויות ומהגדולים ומהמפוארים בעולם קרוי של שמו. אדריכלות מרשימה עם הרבה שיש, זהב, מינרטים וכיפות. הכניסה אליו חינם אך בגלל הקורונה המסגד סגור לפי שעה למבקרים. ועד שייפתח, חובה סלפי מבחוץ. מסגד שייח זאיד. צילום: פספורטניוז בתי מלון: יש בשפע במגוון רמות מחירים. במלון בו אנו שוהים - מלון Rotana, שהוא יותר ריזורט ענק שנבנה לפני כשנתיים עולה 844 דירהם שהם כ-235 דולר לזוג ללילה על בסיס ארוחת בוקר. ואם הביטקוין מצוי בכיסכם, בריזורט האמור תוכלו לבלות לילה בסוויטה הנשיאותית תמורת 15,000 דיהרם שהם כ-15 אלף שקל גם כן. Rotana חדר במלון. צילום: ספיר פרץ זילברמן אוכל כשר: בתי מלון בעיר נערכים להגיש אוכל כשר. במלון בו התארחנו, מלון Rotana, הוגש לנו אוכל כשר טעים ומגוון. כשר באבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן הקינוחים של מלון Rotana. צילום: ספיר פרץ זילברמן מה עוד כדאי לראות ולעשות באבו דאבי? זה מה שאמר לנו מדריך טיולים מקומי, שאקיר אשרף:

ותודה שטסתם איתיחאד

איתיחאד איירווייס: חברת התעופה הלאומית של אמירות אבו דאבי הוציאה בשבוע שעבר (שני) את הטיסה המסחרית הראשונה מנתב"ג לאבו דאבי ובה משלחת ישראלית. החברה אומנם עדיין לא מפעילה את הקו לטובת הקהל הרחב (בקרוב כך מקווים כולם), אך לא מזיק לדעת שאיתיחאד איירווייס נחשבת לאחת מחברת התעופה הטובות בעולם. אם לשפוט לפי הדיילות החייכניות והחינניות, האוכל בביזנס וההרבה מקום לרגליים באקונומי, בהחלט ניתן להבין מדוע החברה הזו קוטפת שבחים ופרסים. מחיר כרטיס טיסה: חברת איתיחאד, שהשיקה אתר אינטרנט בעברית, עדיין לא פרסמה תעריפים מדויקים אך מעריכים שכרטיס טיסה יעלה כ-400 דולר שהם כ-1,340 שקל טבין ותקילין. מאידך, חברת טל תעופה פרסמה בשבוע שעבר כי כרטיס טיסה מתל אביב לאבו דאבי יעלה דרכה עם איתיחאד החל מ-859 דולר. זמן טיסה ישירה: כשעתיים וחצי. מסלול טיסה: מעל סעודיה ובחריין שגם איתה עשינו שולם.

בדרך חולפים מעל סעודיה ובחריין. צילום: ספיר פרץ זילברמן שדה התעופה של אבו דאבי: טרמינל מודרני, מצוחצח ונוח להתמצאות. מגדל הפיקוח אגב, בנוי בצורת חצי סהר שזה שוס אדריכלי כי מגדלי פיקוח לרוב בנויים ישר. שדה התעופה הבינלאומי של אבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן

קורונה בטרמינל: אחרי שממלאים טופס הצהרת בריאות לפני הנחיתה (ומגישים לדיילת), בטרמינל עוברים חיטוי גופני מלא. כן, קראתם נכון. נכנסים למעין מכשיר שנושף עליכם מעין אדי אקונומיקה. מומלץ לעצום עיניים ולסבול בשקט. זה לוקח כמה שניות ואתם אינשאללה נקיים מדרעק. אחר כך, מקבלים שקיק פלסטיק עם מבחנה וניגשים לחדרון לבדיקת קורונה שנעשית עם מטוש לאף בלבד. במקרה שלי, המטוש כמעט נגע לי במוח אבל אפשר לשרוד את זה. תוצאה תוך 12 שעות. נכון להיום, כל הנכנס לאיחוד האמירויות חייב ב-14 ימי בידוד.

אחרי החיטוי הגופני עוברים בשדה באבו דאבי בדיקת קורונה (מטוש לאף). צילום: ספיר פרץ זילברמן הכותבת הייתה אורחת חברת ממן אוויאיישן ואיתיחאד איירווייס באבו דאבי  

אני מעוניין לקבל חדשות, עדכונים והודעות פרסומיות מפספורטניוז ואני מסכים לתנאי השימוש ולמדיניות פרטיות.

אל תפספסו

טסים לאמירויות בדצמבר: פספורט במוסף מודפס על כל מה שכדאי לדעת על היעד הלוהט

הכתבה הבאה במדור

חברת פלייאסט תייצג את חברת Arabian Adventure מדובאי