ליסבון מאחורייך: הצצה לפנינה הנסתרת של פורטוגל -פורטו

ונציה וברצלונה כבר מזמן מאסו בצונאמי התיירותי שפוקד אותן, דוחק את תושביהן החוצה ממרכזי הערים ופוגע במרקם החיים. קצת בדומה למה ש־Airbnb עושה לתל־אביב: פחות היצע של דירות להשכרה, עליית מחירים ודחיקה החוצה של שוכרים שלא יכולים להרשות עוד לעצמם.

 גם פורטו, העיר השנייה בגודלה בפורטוגל, מתחילה לפתח טוריסטפוביה מאותן סיבות. רק כדי להבין על מה המהומה: כ-2.5 מיליון תיירים הציפו בשנה האחרונה (2022) את פורטו. עליהום מבורך עם יתרונות אך גם עם חסרונות. כדי להימנע מגל מחאות, סטייל מחאת "תיירים, לכו הביתה" שפרצה בברצלונה עוד לפני משבר הקורונה, פורטו עושה מאמצים לתעל את התיירות הגואה לפריפריה הכפרית שלה שהיא "ארץ היין" לאורך נהר הדורו (או דואורו), בה מיוצר יין הפורט המפורסם שחייב את שמו לעיר פורטו. 

אבל עוד לפני ארץ היין, נתמקד בפורטו. כי עם כל הכבוד לעודף תיירות, טמטום לטוס 6 שעות לפורטוגל – אחד היעדים היותר רחוקים ביבשת אירופה - ולא לבקר בעיר האונס"קית הרומנטית עם ההמלצות הכי רותחות היום במדריכי הטיולים, המרוחקת כ־3 שעות נסיעה ברכב מליסבון.

מה לראות בפורטו בכלום זמן? 5 מקומות חובה שאנחנו גילינו

1. כנסיית השכל: כנסיית Igreja dos Clerigos

כשמטפטף שם בחוץ, זה הזמן להיכנס פנימה אל כנסיית Igreja dos Clerigos - כנסייה בארוקית מרהיבה מהמאה ה־18 הממוקמת באחד הלוקיישנים היותר גבוהים בעיר. צמוד לכנסייה, שהוכרזה ב־1910 כמונומנט היסטורי לאומי, מזדקר (לגובה 74 מטר) מגדל פעמונים מרשים שבנייתו הסתיימה אי שם ב־1763. למי שמוכן לשנס מותניים ולטפס 225 מדרגות אל ראש המגדל, יזכה לתצפית פנורמית על העיר, על הנהר ועל עמק ה־דורו הציורי. המגדל פתוח עד השעה 23:00.

שוס אחר נמצא בקומת הקרקע של הכנסייה: כומר בריסטל מרטיט לעוגב כל יום בשעה 12:00. www.torredosclerigos.pt

צילומים: ספיר פרץ זילברמן

2. סיפור בכחול־לבן: תחנת הרכבת São bento

אלפי אריחי קרמיקה (על פי ויקיפדיה מספרם כ־20 אלף) מצוירים ביד אמן בגוונים כחול־לבן, מקשטים את הקירות הפנימיים של אולם הכניסה של São bento - תחנת הרכבת היפה של פורטו שפעילה עד היום. האריחים היפים (האז'ולז'ו) בתחנה, ששימשה בעבר כמנזר והפכה לתחנה בשנת 1916, מספרים את סיפורה של העיר פורטו, ועוד איזה סיפור: קרבות, סוסים, אבירים, צליינים, בני מלוכה והרבה יין.

3. שיט לימי הביניים: הפלגה בנהר הדורו

כמו כל עיר אירופאית שמכבדת את עצמה, גם לפורטו יש נהר משלה - נהר הדורו הנשפך לאוקיינוס האטלנטי. שיט בנהר, שמשמעות שמו זהב (בגלל צבעו הזהוב), היא עוד דרך לחקור את העיר. אפשר לעשות זאת בשיט ציבורי לתיירים תמורת 12 יורו ל־45 דקות, ואפשר ביאכטה פרטית תמורת 500 יורו ל־12 נוסעים. במרינה של העיר המתינה לנו יאכטה פרטית של חברת feel douro עם כל גינוני הז'אנר: כוסות שמפניה, פירות, עוגה נימוחה, סקיפר הורס ותפאורה הורסת אף יותר של פורטו בשעת ערביים על בתיה העתיקים וגשריה המרהיבים. יש שישה כאלה שאת חלקם עיצב גוסטב אייפל, זה מהמגדל בפריז. www.feeldouro.com

הפלגה בנהר הדורו. צילום: ספיר פרץ זילברמן

4. סלפי עם הארי פוטר: חנות הספרים lello

הפרינט מת? לא ב־ללו (lello) - חנות הספרים/ספרייה הכי מפורסמת בעיר. ב־1869 פעלה במקום הספרייה של ארנסטו ובשנת 1881 האחים ללו, שהיו חובבי ספרות מוכרים באותה עת, רכשו את המקום והשיקו אותו ב־1906 כ"ספריית ללו". לאורך השנים, החנות/ספרייה זכתה לשבחים וגם לתארים כמו הספרייה הכי מגניבה בעולם. אבל מה שהפך אותה כאתר עלייה לרגל פופולארי לתיירים היא העובדה שמחברת ספרי הארי פוטר, הסופרת ג'יי קיי רולינג, שהתגוררה בעיר פורטו עם בן זוגה הפורטוגלי, נהגה לשבת בספרייה בתקופה בה החלה לכתוב את סדרת הספרים המצליחה. תור ארוך בכניסה לספרייה, שאגב עולה 7 יורו לאדם המתקזזים אם קונים ספר, לא מתאים כשהזמן קצוב, אז אפשר להסתפק בסלפי עם חזית החנות כפי שעושים תיירים רבים. www.livrarialello.pt

סלפי עם חנות הספרים המפורסמת בפורטו. צילומים: ספיר פרץ זילברמן

5. הצגה של מלון: מלון TEATRO

מלון TEATRO בצנטרום של פורטו, עושה הרבה כבוד לתיאטרון שפעל במקום בשנת 1859. זה אומר שהלובי תיאטרלי עם תלבושות תיאטרליות, התאורה במסדרונות עמומה והמפתחות לחדרים (במלון 74 חדרים) נראים כמו כרטיס להצגה. והמחירים במלון המדורג 4 כוכבים הם החל מ־150 יורו לאדם בחדר סטנדרטי ועד 350 יורו ללילה בסוויטה מרווחת עם טרסה המשקיפה על גגות פורטו. אבל הכי הכי, היא המסעדה בפטיו הפנימי של המלון עם תקרת הזכוכית. תזמינו פילה בקר על מצע ברוקולי ופטריות ותודו לנו אחר כך. www.hotelteatro.pt

צילומים: ספיר פרץ זילברמן

נכנס יין יצא סוד

והסוד הוא, למי שלא מכיר, שבמרחק נסיעה שפוי מהעיר פורטו מגיעים ל"ארץ היין" בעמק הדורו. שפע של כרמים, יקבים ומלונות בוטיק. לא. אני לא מדברת על טוסקנה או פרובנס אלא על הצד הכפרי של צפון פורטוגל: יפה לא פחות וזול הרבה יותר מהקולגות בצרפת ובאיטליה. אה כן, וגם נטול פלצנות המאפיינת יצרני וטעימות יין באזורים ממותגים. ואם אתם לא חובבי יין מושבעים, עדיין היופי של המקום הירוק-כתום-אדום-סגלגל הזה, הנחשב לאזור היין המוכרז הראשון בעולם והאזור הרשמי לייצור יין הפורט המתקתק, הוא כזה שכדאי לראות ולהיווכח: נהרות שמפלחים הרים, מארג צפוף של טרסות, עננים שנוגעים בצמרות עצים והרבה אוויר צח. לא סתם, העמק הוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

צילומים: ספיר פרץ זילברמן