להתראות 2019: בכירי ענף התיירות על השנה שהייתה. מה דעתכם?

אופרן גם ב...
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
רגע לפני סיום השנה האזרחית פנינו לקברניטי ענף התיירות והתעופה בישראל על מנת שיסכמו את השנה המסתיימת והעשור האחרון ועל הצפוי בשנת 2020. ומה אתם חושבים על השנה שחלפה? כנסו והצביעו
2019
צילום: 123rf|קובי זוסמן. צילום: יח"צ|בועז וקסמן. צילום: חן גלילי|אביה מזרחי. צילום: אילן בשור עבור לקט ישראל|שחר בן מנחם. צילום: יח"צ|יגאל אבני. צילום: רונן מחלב|ענת סמובסקי. צילום: יח"צ|ענת סמובסקי. צילום: יח"צ|קובי זוסמן. צילום: יח"צ|קובי זוסמן. צילום: יח"צ|בועז יעקובי צילום יחצ|יעקב אמסלם. צילום: דניאל אביגדור
אמיר חייק. צילום: סמדר כפרי

אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות

“קשה לי המריחה של הממשלה לגבי אילת”

2010-2019: “שנת 2019 התאפיינה בעלייה במספר התיירים אשר הגיעו לישראל. קו עלייה רצוף שמראה על מגמה חיובית מאוד. השנה סיכמה עשור, בו ידענו עליות וירידות, שהיו קשורות בעיקר למצב הביטחוני. זה רק מדגיש את הצורך ברשת ביטחון לענף כדי לנטרל את השפעת המצב הביטחוני, דבר שיתרום ליישר את העקומה ויאפשר גיוסי הון להשקעות חדשות בענף”.

2020: “צפויה להיות שנה של המשך המגמה החיובית, אולם חשוב מאוד לדאוג שתקציבי השיווק של משרד התיירות לא יקוצצו דרמטית בשל בעיית תקציב המדינה. מקבלי ההחלטות חייבים להבין, כי כל שקל המושקע בשיווק מחזיר בתוך זמן קצר עשרה שקלים”.

כעסים: “קשה לי מאוד להשתחרר מההרגשה, כי שדה דב נסגר חמש שנים מוקדם מדי וללא פתרונות ממשיים לעיר התיירות מספר אחת שלנו, אילת. קשה לי המריחה של החלטות הממשלה לגבי העיר, כשהבטחות יש בשפע אבל אפס ביצועים. קשה לי עם הזנחת הטיפול בהסדרת Airbnb, כאשר ביודעין מאפשרים לעסקים המתחרים בנו לפעול לפי כללי משחק מקלים ויוצרים תחרות לא הוגנת.

ולסיום, מקבלי ההחלטות מתחילים להבין, שיש כאן מנוע צמיחה אמיתי ועדיין נמנעים מתוכנית ארוכת טווח ומחייבת כדי להפוך את התיירות לדגל ואת פיתוחה למשימה לאומית. אנחנו ענף נחמד. אנחנו לא חוג של אחר הצהריים. אנחנו ענף כלכלי שצריך לראות אופק ויציבות. אלה יאפשרו פיתוח מהיר מאוד ויצירת מקור הכנסה ותעסוקה מרשים למדינה”.

 

ליאור רביב
ליאור רביב, מנכ”ל ישרוטל. צילום: פספורטניוז

ליאור רביב, מנכ”ל רשת ישרוטל

“הקמת בתי מלון זו משימה למשוגעים בלבד”

2010-2019: “היה לי המזל להתחיל למנכ”ל את רשת ישרוטל בעשור הכי טוב למלונאות מאז ומעולם. יש שיפור משמעותי בתיירות הנכנסת, גם שיפור בתיירות פנים. רכבנו על הגל הזה ופתחנו הרבה בתי מלון חדשים ונהנים מהשיפור בתיירות מההיבטים הכלכליים. ישרוטל הכפילה את הגודל שלה ותמשיך להתפתח. אנחנו מאמינים בתיירות, זו הייתה תקופה מאוד טובה בשנים האלה. יש פיתוח תיירות מאסיבי ע”י היזמים וחברות המלונאות בכל חלקי הארץ. עפ”י הדוחות שלנו, 2019 היא עוד שנה טובה, כש-2018 הייתה שנת שיא”.

2020: “תהיה שנה טובה עם הרבה מאוד אתגרים. זו שנת מבחן לאילת בגלל סגירת שדה דב והשמיים הפתוחים עם טיסות הלואו-קוסט, אבל אילת, למרות סגירת השדה, עובדת מצוין, כך שיש סיבות לאופטימיות. תהיה שנה טובה בתנאי שיישמר השקט הביטחוני”.

כעסים: “הרגולציה הורגת אותנו. הקמת בתי מלון זו משימה למשוגעים בלבד. הרגולציה והתפעול היומי כבד, מורכב ויקר, וזה בלי שום ספק משפיע על מחירי החדרים בארץ. מדברים על הפחתת הרגולציה, ובפועל זה לא קורה. זה הכי מסתכל, מרגיז ומשפיע על עלויות מחירי החדרים. מדברים על שיא של 5 מיליון תיירים, זה יפה, אבל צריך להגיע ל-10 מיליון תיירים, והמדינה צריכה להיערך לכך בכל הקשור לרגולציה ולהמשיך בהקמת תשתיות לתיירות. עוד נושא מכעיס הוא ה-Airbnb. יש 15,000 חדרים בת”א, זה לא הגיוני, לא סביר ולא נכון. המדינה ועיריית ת”א צריכים להחליט, אם בוחרים במלונות או ב-Airbnb”.

 

יורם מוטעי ואייל סגל. צילום: רונן מחלב
יורם מוטעי. צילום: רונן מחלב

יורם מוטעי, מנכ”ל ומבעלי קשרי תעופה

“חוסר יושר של אנשים מרגיז אותי”

2010-2019: “כשל שוק של מדיניות השמיים הפתוחים אל מול חוסר התאמה של תשתיות מלונאיות ברמה הנדרשת לסגמנט”.

2020: “המשך מגמת התחרותיות, שאפיינה את השנים האחרונות. כניסה של גורמים תיירותיים נוספים מחו”ל למעגל התחרות בארץ”.

כעסים: “משתדל שלא להתעצבן, אלא ‘סתם’ לקחת ללב. חוסר יושר של אנשים מרגיז אותי. התנהלות המונעת מרצון להזיק לאחר במקום לעשות מאמץ להיטיב”.

 

 

אפרים פורטיס. צילום: יח”צ

אפרים פורטיס, מנכ”ל ובעלים של אופן סקיי

“חוסר פרגון בין קולגות הנובע מתחרות וצרות עין”

2010-2019: “אצלנו באופן סקיי כל חברות התעופה עברו את היעדים ל-2019. השנה הכנסנו את טאפ – אייר פורטוגל עם טיסה יומית, ובמרץ הקרוב נגדיל את התדירות ל-11 טיסות שבועיות. אייר אינדיה עברה ל-5 טיסות בשבוע ושוברת שיאים כל חודש. הטיסות במטוסי דרימליינר חדישים ופנינו לטיסה שישית. איירופלוט שומרת על מקומה בצמרת 5 חברות התעופה המובילות בישראל. גם לוט הפולנית, אג’יאן היוונית, אייר סרביה, אייר מלטה ובולגריה אייר בקו עלייה כל שנה, וב-2019 בפרט.

למרות כל השינויים בעשור, וביניהם: השמיים הפתוחים וכניסתן של חברות לואו-קוסט רבות, כמו גם קריסתן של חברות תעופה, בסך הכל חווינו עשור מוצלח, גידול משמעותי בתנועת הנוסעים מהארץ ובמקביל גידול התיירות הנכנסת עד בלי הכר. בשלהי העשור נפתח שדה התעופה רמון ונסגר שדה דב בת”א, שתי החלטות של ממשלתנו, שעדיין איננו יכולים בשלב זה לסמן כהחלטות טובות או כלכליות”.

2020: “אני מצפה ש-2020 תהיה טובה לפחות כמו 2019. אני מאוד רוצה לקוות, שגם בהיעדר ממשלה קבועה וחלילה מצב קיצון באזורנו, נוכל לרוות נחת מעסקינו. אופן סקיי תמשיך לשתף פעולה עם כלל סוכני הנסיעות המהווים עבורנו שותפים נאמנים כבר 38 שנה.

אני תקווה שהתאחדות סוכני הנסיעות תשכיל למצוא מנכ”ל חדש, שייכנס לנעליה הגדולות של חני סובול, ובהזדמנות זאת רוצה לאחל לה בשמי ובשם משפחת אופן סקיי הצלחה בהמשך הדרך”.

כעסים: “מפריע לי ומעצבן אותי לגלות שיש לפעמים חוסר פרגון בין קולגות הנובע מתחרות וצרות עין. גם בין חברות תעופה וגם בקרב סוכנינו. אבל בסך הכול רב השלם מסך חלקיו”.

 

קובי זוסמן. צילום: יח”צ

קובי זוסמן, מנכ”ל יאט”א בישראל

“חוסר מדיניות ברורה של מדינת ישראל לפיתוח סקטור התעופה”

2010-2019: “השנה היקף פעילות המסלקה של יאט”א גדל במעט והגיע ל-2.2 מיליארד דולר של פעילות עסקית בין 400 סוכני נסיעות מורשי IATA לבין 115 חברות תעופה. מדובר על כ-400 אלף עסקאות בחודש. אני מנצל הזדמנות זו להודות לסוכני הנסיעות על שיתוף הפעולה עימנו במהלך השנה האחרונה.

בדומה למגמה העולמית, גם בישראל השנה חזינו בגידול בפעילות של חברות התעופה וגידול במספרי הנוסעים ובמגוון היעדים המופעלים מישראל״.

2020: “התחזית שלנו היא המשך הגידול ובד בבד סביבה עסקית מאתגרת לחברות התעופה”.

כעסים: “לא הייתי מגדיר זאת כנושא שמרגיז, אולם אני חושש מחוסר קביעת מדיניות ברורה של מדינת ישראל לפיתוח סקטור התעופה. חברות התעופה הישראליות והזרות תורמות תרומה משמעותית לפיתוח ולכלכלה של מדינת ישראל, ולדעתי, פיתוח מדיניות ברורה ותומכת על ידי המדינה תגרום לתעשיית התעופה להוות מנוע צמיחה גדול אף יותר למדינת ישראל.

מדאיג אותי גם הנושא של הפיגור בהתקדמות שוק התעופה בישראל בהיבט היחסים בין חברות תעופה לסוכני נסיעות. העולם מתקדם בתהליכים מודרניים יותר תחת הכותרת Next Generation Settlement Systems, אולם ישראל נותרת מאחור יחד עם מספר מדינות עולם שלישי. הסיבות להישארותה של ישראל מאחור הן רבות, אולם העיקר הוא הצורך להבין כי עולם התעופה מתחדש לנגד עינינו”.

 

בועז וקסמן. צילום: חן גלילי

בועז וקסמן, הבעלים של אופיר טורס

“מערכת הבחירות הקרובה תשפיע בירידת היוצאים לחו”ל”

2010-2019: “שנת 2019 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת. משרד התיירות פעל חכם. שווקים חדשים התעוררו, וזה הביא מאות קבוצות חדשות. שנה של השקעות ופריצת דרך באוטומציה ובשכלול מערכת המחשוב באופיר טורס הביאו לייעול העבודה.

טיולים מאורגנים היו בעלייה, במיוחד ליעדים כמו מרוקו, רוסיה, וייטנאם, קובה ופיליפינים. אפריקה הייתה יעד חדשני ומסקרן עם עליות גדולות במספר הנוסעים. קיבלנו שוב במבחן של המדינה את תואר ׳מארגן הטיולים האיכותיים ביותר לחו”ל׳. מערכת הבחירות הקרובה תשפיע בירידת מספר היוצאים לחו”ל”.

2020: “צופה התחזקות בטיולים וסיורים מיוחדים וחיזוק ענף שייט הנהרות (River Cruise) לגילאי 60+, טיולים למזרח הרחוק ושנת פריצת דרך ליפן, שהתגלתה כמדינת יעד למטייל הישראלי.

התיירות הנכנסת תמשיך בתנופה. חברות ה-Low Cost החזקות יהיו 25% משוק התיירות לאירופה. נסיעות לארה”ב וקנדה יהיו להיט, 5 חברות ענק יתנו עלייה נוספת בנסיעות לאמריקה, שם אין Low Cost, רק מחירים זולים של חברות סדירות. על הענף וישראל – ענף מאתגר, תחביב נהדר”.

כעסים: “אם הכסף של בחירות 2020 היה מושקע בענף התיירות, הצמיחה הכלכלית בכל המשק הישראלי הייתה עוברת 5.5% בשנת 2020 ומאות צעירים היו מצטרפים לענף”.

 

אפרים קרמר, מנכ”ל אשת טורס

אפרים קרמר, מנכ”ל ובעלים של אשת טורס

“אני קורא להתאחדות להתאחד עם לשכת מארגני תיירות”

2010-2019: “2019 הינה שנה נוספת בתהליך ההתאמה של השוק לגידול בהיצע הטיסות, כניסת השחקנים הבינלאומיים לשוק הישראלי ושינוי בהרגלי הקנייה של הישראלים, מעבר מחבילות סגורות לחבילות פתוחות בהרכבה עצמית. העשור שחלף מתאפיין בצמיחה דו-ספרתית שנתית בכמות הישראלים היוצאים לחו״ל. החופשה בחו״ל הפכה למוצר המוני, שנצרך מספר פעמים בשנה ובמחירים זולים.

אשת טורס המשיכה גם היא בתהליך ההתאמה לשינויים בשוק עם העמקת הפעילות בדיגיטל ומתן פתרונות של חבילות דינמיות במאות יעדים ועם אלפי בתי מלון”.

2020: “התחרות מכיוון השחקנים הבינלאומיים, תלך ותתעצם”.

כעסים: “אני מצר על כך שהממשלה מפעילה מדיניות תחרותית אנטי ישראלית. סובסידיות לחברות תעופה זרות, סובסידיות לחברות כגון אקספדיה, לכאורה בכדי להביא תיירים, אך למעשה סובסידיה לשיווק ישראל, אי אכיפה של גביית מע״מ ומס הכנסה מחברות זרות ואי אכיפת חוקי הגנת הצרכן על חברות זרות.

אני קורא להתאחדות סוכני הנסיעות להתאחד עם לשכת מארגני תיירות. אין לנו לוקסוס להמשך המריבות האישיות ולתשלום מיסי חבר כפולים. צריך לאחד שורות”.

 

אורי סירקיס: המו"מ למיזוג עם סאנדור הגיע לישורת האחרונה והסופית
אורי סירקיס, מנכ”ל ישראייר. צילום: יח”צ

אורי סירקיס, מנכ”ל ישראייר

“ישראייר יכולה לסכם את העשור בסיפוק רב”

2010-2019: “העשור האחרון שייך ללא ספק לשתי מגמות עיקריות: הלואו-קוסט והטרוול-טק. הן שינו את העולם, השפיעו על התייר הישראלי, שינו את אורחות חייו, שינו את חלוקת ההכנסה הפנויה שלו, חשפו אותו ליעדים בלתי מוכרים, השפיעו על מעמדה של ישראל בעולם ושינו את שוק התעופה והתיירות המקומי.

חברות כמו פרייסליין, אגודה, בוקינג, סקיי סקנר, טריוגו וקיאק הפכו למשווקים ולמפיצים האולטימטיביים של המוצר התיירותי, שיווקו אותו וחברות הלואו-קוסט הובילו אותנו אליו.

עבורנו, שחקנים קטנים, השינוי הזה מאתגר ביותר. מעבר לעובדה שהוא חשף אותנו לתחרות מול שחקני ענק במגרש הביתי שלנו, הוא חייב אותנו לאמץ דפוסי חשיבה והרגלי עבודה חדשים וחדישים.

הקושי מתמקד בשני פרמטרים מרכזיים: הערך הנתפס או הבלתי נתפס של מחיר כרטיס הטיסה נשחק לחלוטין. מחירי הכרטיסים ירדו בעשור ב-65 אחוזים והרווח לנוסע התייצב על מעט מעל 6 דולרים. הצרכן הורגל כי מחיר של 200 דולר הוא דבר שבשגרה.

הפרמטר השני הוא המודל העסקי עצמו. הסיטונאות הקלאסית עוברת אט אט מהעולם. החיבור בין לואו קוסט וטרוול טק תופס את מקומה בשרשרת הערך של המוצר התיירותי העכשווי. על רקע קשיים אלה פולט השוק כל שנה כ-10 שחקנים, וכ-10 שחקנים מתמזגים או נמכרים. מציאות קשוחה זאת מחייבת את החברות לקום כל בוקר עם מענה לשאלות קיומיות והישרדותיות.

דירוג החברות המובילות בנתב”ג מלמד כי העולם שייך לארבע קבוצות: חברות לאומיות עם מעורבות ממשלתית כמו אירופלוט וטורקיש אירליינס, חברות לואו קוסט, ענקיות תעופה אירופיות כמו קבוצת אייר פרנס KLM, וכמובן, חברות ישראליות, שמעמדן ונתח השוק שלהן נשחק לאורך העשור.

ישראייר סוגרת את העשור כחברת תיירות מובילה. היא רווחית כבר 5 שנים ברציפות, מדורגת במקום החמישי בנתב”ג, הטיסה כ-750 אלף נוסעים בזירה הבינ”ל ועוד 300 אלף בקווים לאילת. בנוסף הטיסה עוד 500 אלף נוסעים באמצעות זרועות תיירות שבשליטתה. החוב הפיננסי שלה ירד מ-500 מיליון ש”ח ל-100 מיליון ש”ח. היא אימצה בהצלחה מודל שירות של לואו-קוסט וצפויה למכור בשנה הבאה בכ-20 מיליון דולר שירותי כבודה, דיוטי פרי, הושבות ומזון.

היכולת של ישראייר לשרוד טמון בצוות העובדים, המסוגל להתאים עצמו לשינויים חדים במהירות שיא. ישראייר התייעלה בכל פרמטר תפעולי לאורך העשור. לצד גידול פי 3 בכמות הנוסעים היא ירדה מ-625 עובדים בראשית העשור ל-475 בסיומו.

ישראייר יכולה לסכם את העשור בסיפוק רב. היא החלה אותו כחברת תעופה קטנה ומפסידה, בעלת חוב עצום של כ-500 מיליון שקל, דורגה עשירית בנתב”ג עם כ-275 אלף נוסעים בקווים הבינלאומיים וכמות דומה של נוסעים בקווים הפנים ארציים”.

2020: “העשור הבא יהיה שייך לחברות הלגאסי וקבוצות התעופה הגדולות, והדומיננטיות תעבור אליהן. חברות הלואו-קוסט מיצו את פוטנציאל הצמיחה שלהן באירופה, הן פועלות בכל נקודה אפשרית ומנצלות כל סלוט אפשרי, וקצב ההתחדשות שלהן אינו מואץ כמו בראשית העשור.

מאידך, החברות הקלאסיות חוו תהליכי כינוס מותגים, התייעלות, מיזוגים ורכישות, ואימצו את מודל השירות של הלואו-קוסט, והפערים בין המודלים נשחקו כמעט לחלוטין. ברם, לחברות הקלאסיות מודל הב אזורי, המעניק להן יתרונות של ממש מול הלואו קוסט. לדוגמא, השדה היעיל והעצום באיסטנבול יחד עם מגוון אדיר של יעדים יביאו לכך שטורקיש אירליינס תפעיל 15 טיסות ביום בין נתב”ג לאיסטנבול.

בעשור הבא יפעלו באירופה לא יותר מ-6 קבוצות תעופה, ירידת המחירים תתמתן, מחירי הנפט ירדו בהדרגה בשל השימוש באנרגיה חלופית, הלחץ האירופי למניעת זיהום ידיר מכאן מטוסים ישנים וימתן במעט את התחרות, הריבית תיוותר ללא שינוי, רמת החיים תמשיך לעלות, ואנשים יגדילו את ההוצאה על נופש ופנאי”.

כעסים: “כל אחת ואחד מעובדי ישראיר יכולים להביט לאחור בסיפוק רב. במבט קדימה כולם חייבים להיות מודאגים, כי רק פרנואידים שורדים. אנו כהנהלה מחויבים להגדיל את היתרון היחסי באמצעות התוכן, הפרופילים והקהילות. באמצעותם ננצח בעשור הבא”.

 

עופר חודורוב. צילום: יח”צ

עופר חודורוב, בעלים של דיזנהאוז BTC

“יהיו מיזוגים ושיתופי פעולה על מנת לקדם את הרווחיות הגולמית”

2010-2019: “עולם התיירות מסכם עשור עם התפתחויות ומגמות פורצות דרך המשנות את כללי המשחק הן במישור הבינלאומי והן בישראל.

הוותיקים בענף חווים תמורות מעניינות ומאתגרות, אותן ניתן להדגיש בשלוש נקודות המשפיעות על הענף: התפתחות מואצת של מערכות טכנולוגיות המשנות את אופי העבודה המסורתי של סוכן הנסיעות ומשליכות על הלקוחות ואופני ההזמנות, ׳שמיים פתוחים׳ וכניסה מסיבית של חברות הלואו-קוסט עם מודל עבודה שונה מול הסוכנים והלקוח שמגדילים את היצע הטיסות באופן משמעותי, שינוי מבנה השוק המקומי, לרבות תחרות ישירה על הלקוח מול מי שבעבר היו ספקים.

התמורות הללו מחייבות חישוב מסלול מחדש כדי להתאים את העבודה היומיומית לשינויים. חברות רבות כבר נמצאות בהליכי שינוי והתאמה”.

2020: “המשך המגמה של השנים האחרונות בקידום ופיתוח אמצעים טכנולוגיים המשרתים את הסוכנים והלקוחות, מיזוגים ושיתופי פעולה בין חברות על מנת לקדם את הרווחיות הגולמית, שנפגעת בשנים האחרונות”.

כעסים: “אני אוהב את הענף מזה כמה עשורים וכן את המגמות החדשניות המתפתחות ומשפרות את העבודה מיום ליום ומשנה לשנה. מפריע לי שלצד כל ההתפתחויות וההשקעה בחדשנות בשנים האחרונות, מיצוב הענף אל מול הלקוחות חסר את הפרסטיז’ה הראויה לנותני שירותים מקצועיים ברמה גבוהה למיליוני אנשים, ובהכרח גם לא זוכה לתמורה ההולמת את ההשקעה והעבודה הנעשית. במדינות אחרות ניתן להבחין בהבדל בנקודה זו וביחס הלקוחות, וכמובן, בהלימה גם בתמורה על העבודה”.

 

אביה מזרחי. צילום: אילן בשור עבור לקט ישראל

אביה מזרחי מגן, מנכ”לית מלונות פתאל

“ענף התיירות לא תמיד זוכה להערכה הראויה”

2010-2019: “השנה המשיכה לשבור שיאים בתיירות. אין ספק כי העשור האחרון היה מצוין לענף כולו. לרשת שלנו הייתה שנה טובה של עשייה. המשכנו לצמוח ולהתפתח, הקמנו השנה עשרות מלונות בארץ ובאירופה ובסך הכול מאות בעשור האחרון. השנה גם המשכנו לפתח מוצרים חדשים, כגון מתחם חללי העבודה Rooms ואת דירות הנופש לטווח קצר Masters. בנוסף יצרנו שיתופי פעולה והבאנו ערך חדש לאורחי הרשת.

השנה השקענו משאבים בהשבחה ובשיפוץ מלונות. הדבר החשוב ביותר הוא המשכיות החברה בהשבחת ההון האנושי, בהעצמת העתודה הניהולית בחברה. הכשרנו אלפי אנשי צוות בתחום המלונאות, וזה מקור גאוותה ועוצמתה של הרשת”.

2020: “התחזית שלי היא תמיד אופטימית, אך עם ניהול סיכונים זהיר בו-זמנית. לצערנו, הענף שלנו מושפע מאוד מהמצב הביטחוני של ישראל ואני מקווה שהשגרה היחסית תישמר, שנוכל להמשיך לארח תיירים מכל רחבי העולם, וכמובן לראות את תיירות הפנים ממשיכה לפרוח. בהיבטי הרשת אנו נמשיך השנה לפתוח מלונות בארץ ובחו”ל, נמשיך בשיפור הקיים ובחיפוש אחר הזדמנויות חדשות”.

כעסים: “מרגיז אותי שענף התיירות לא תמיד זוכה להערכה הראויה. הענף שלנו מספק מאות אלפי מקומות עבודה, עובד בשביל לחזק את ישראל על מפת התיירות העולמית ולא תמיד זוכה להערכה הזאת. כמי שנמצאת בענף מצעירותי, מדובר באחד הענפים החשובים למשק ולפטריוטיות הישראלית”.

 

מיקי שטרסבורגר, סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים. צילום: יונתן בלום
מיקי שטרסבורגר, סמנכ”ל מסחר וקשרים תעופתיים. צילום: יונתן בלום

מיקי שטרסבורגר, סמנכ”ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על

“האתגר העיקרי בענף הוא בהתמודדות עם ענקי תעופה עולמיים”

2010-2019: “את העשור בתעשייה הישראלית מאפיינת הליברליזציה של השמיים לישראל, שנתנה ונותנת אותותיה בכל צעד ושעל בעשייתנו. מהפכה ששינתה לבלי היכר את מפת התחרות והביאה עמה גידול עצום בתנועת הנוסעים בנתב״ג.

2019 בפרט הייתה שנת מפנה בחברת אל על, בה הושלמה קליטתם של 14 מטוסי דרימליינר (להם צפויים להצטרף עוד 2 מטוסים בתחילת 2020), יציאתם משירות של ציים 767 ו-747, פתיחה והכרזה על נתיבים חדשים באופן חסר תקדים, מעבר למכירה באמצעות משפחות מחיר של יעדי החברה לאירופה ולמזרח הרחוק, שינוי מודל התגמול לסוכני הנסיעות, חידוש פנים מטוסי ה-737-800, השקת כרטיס אשראי חדש הכולל צבירה מואצת בשותפות עם שופרסל, סונול ודור אלון, ועדכון הצעת הערך ללקוחותינו המתמידים. בנוסף השיקה החברה מנוע הזמנות חדש באינטרנט, זאת לצד אפליקציה חדשה ומשופרת”.

2020: “אל על תמשיך בהצערת צי מטוסיה בצד חידוש כללי של מראה פנים המטוס בצי 777, תחנוך טיסות ישירות לטוקיו, לשיקאגו, לדבלין ולדיסלדורף ותגביר את המהפכה הדיגיטלית ושיפור חוויית הלקוח, לפני במהלך ואחרי הטיסה. כמו כן, החברה תמשיך להיות מעורבת חברתית ותתרום לקהילה באמצעות התנדבות אנשיה.

האתגר העיקרי בענף הוא בהתמודדות עם ענקי תעופה עולמיים (חברות לגאסי וחסך) הפועלים לישראל בסביבה רגולטורית נוחה יותר ביחס לחברות התעופה הישראליות בהקשרי נתיבי טיסה לישראל ומיזמים משותפים (כגון ++A). אל על נכונה לאתגרים אלה ונערכת תשתיתית להתמודד ולהציע את המוצר הטוב ביותר לטסים אל ומישראל, כדי שנוסעינו יבחרו בנו בכל פעם מחדש”.

 

אייל קשדן. צילום: חן גלילי

אייל קשדן, מנכ”ל השטיח המעופף

“הענף שלנו סובל מאודישות של כל משרדי הממשלה”

2010-2019: “ב-2019 נתב”ג היה מלא וממשיך לצמוח, בתי המלון בארץ מלאים ומרימים מחירים, הדולר נמוך, התחרות בין חברות התעופה וסיטונאי השכר עצומה. הצרכן נהנה ממחירים אטרקטיביים לחו”ל ומצביע ברגליים. העשור התאפיין בגידול עצום ובשינוי תרבות החופש והנופש של הישראלים. הם למדו לצרוך סחורה איכותית, הטכנולוגיה והאינטרנט צמחה בטור הנדסי, והמעבר מהיצרן לצרכן הגדיל את הביקושים”.

2020: “העתיד הקרוב יאופיין בפתיחת יעדים חדשים, בעיקר במזרח אירופה וברוסיה, היכן שחברות הלואו קוסט לא מככבות. כל חברה תפתח ותפתח נישות חדשות ותיאלצנה לגוון את מקורות ההכנסה, חלקן בתיירות הרד-קור וחלקן במוצרים נלווים. השנים הקרובות תתאפיינה בצמצום כמות משרדי הנסיעות, ובצמצום איחוד חברות תעופה וסיטונאים”.

כעסים: “הענף שלנו, למרות שהוא ענף מרכזי, סובל מאודישות של כל משרדי הממשלה. שר התיירות תמיד נאלץ להיות פוליטיקאי, שלוקח את התיק, כי אין לו ברירה ואלטרנטיבה אחרת. אין שום עידוד לתיירות היוצאת, למרות שהיא מעלה ומשפרת את שביעות הרצון של האזרח ובדרך זו מגלה רעיונות ודרכים חדשות”.

 

אופיר דנאי

אופיר דנאי, מבעלי אופרן שותף ב-WTC ובממסי

“מעצבן אותי הפופוליזם של הרגולטורים”

2010-2019: “השמיים הפתוחים, תהליך שמתחיל להתקרב לבגרות בשוק שלנו, מייצר תנועה יוצאת דופן, בעיקר בתקופות שבעבר היו שקטות, כמו עונות החורף והמעבר. הישראלים התרגלו לטוס יותר ולצרוך תיירות בצורה שונה – ספונטנית, מגוונת, עצמאית.

כל תחום התיירות באינטרנט תופס מקום משמעותי מאוד. האתרים הבינלאומיים הגדולים מגלים ענין בשוק הישראלי והתחרות מולם קשה. ואני לא איש בשורות. זה ימשיך להתחזק ולאיים על השחקנים המקומיים. בסך הכול, עשינו התאמות רבות ונמשיך לעשות גם בעתיד כדי להמשיך לתת שירות מצוין במחיר תחרותי. היה לנו עשור מצוין ונקווה שגם הבא יהיה כזה”.

כעסים: “מעצבן אותי הפופוליזם של הרגולטורים. השחקנים הזרים, במיוחד בתחום התעופה, אבל גם בתחומים אחרים, נהנים פה מ’רוח גבית’, ‘עצימת עין’ ועוד, בעוד החברות הישראליות פשוט ננטשות להיאבק בתנאים לא שווים. ראה סעיף אייר אינדיה, חוקי הגנת הצרכן, נושא הביטחון והעלויות שלו ועוד”.

 

יעקב אמסלם. צילום: דניאל אביגדור

יעקב אמסלם, בעלים של אמסלם טורס

“אחת השנים המוצלחות בתולדות אמסלם”

2010-2019: “אמסלם תיירות ונופש מסכמת את 2019 כאחת השנים המוצלחות בתולדות החברה, עם גידול כללי טבעי במכירות של עשרות אחוזים מול אשתקד, ומחזור מכירות, שיחצה את רף ה-200 מיליון דולר, והוא מושפע מגידולים חוצי ארגון בכל מחלקות החברה.

בשנת 2019 אנו המשכנו וביתר שאת לעבור תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית עם המשך השקעות נרחבות בתחום הפיתוח הטכנולוגי בענף התיירות.

חברת הבת ‘אטריס טכנולוגיות’, המתמחה בפיתוח מערכות דיגיטליות לניהול נסיעות עסקים, המתאימות גם לחברות וגם למשרדי נסיעות (TMC) פתחה לאחרונה מרכז פיתוח בפארק המדע ביוקנעם במטרה להגדיל את צוות הפיתוח ולאפשר גם לכוח אדם מכל הארץ להשתלב בחברה.

צוותי פיתוח נוספים, בתוך הארגון, שגדלו בשנת 2019 הם צוות “אמסלם לוג’יק” המפתח תוכנות פנים ארגוניות, ייחודיות לנו, שמטרתן לאפשר לאמסלם תיירות ונופש להישאר בקדמת הטכנולוגיה, וכמו כן, צוות הפיתוח של אתרי הנופש, וביניהם amsalem.co.il הכפיל השנה את כמות המפתחים שלו.

באמסלם מאמינים שאנחנו עדיין בעידן, שאין תחליף למתן שירות אנושי, ולכן הקמנו בשנת 2019 מוקד שירות לקוחות למזמינים באתר האינטרנט של החברה. המוקד מונה עשרות נציגים, שמסייעים ללקוחות הדיגיטל לבצע את הזמנתם באינטרנט ונותנים להם תמיכה גם לאחר ביצוע ההזמנה.

בנוסף, כצעד טכנולוגי אמיץ, אמסלם הינה הראשונה והמובילה בישראל בענף סוכנויות הנסיעות והתיירות, שהטמיעה את מערכת CRM -הטובה בעולם – Salesforce , בכדי להעמיק את היכולת במתן שירות אישי, הן לנוסע הפרטי והן לנוסע העסקי.

בתחום הנסיעות העסקיות, בשנת 2019 התרחבנו משמעותית בשל המעורבות הגלובלית המשמעותית שלנו בנסיעות עסקים וגייסנו לקוחות חדשים, אשר נהנים גם מהערוץ המסורתי וגם מהערוץ הדיגיטלי.

2020: “אנו צופים שבשנת 2020 הטמעת הטכנולוגיה בישראל תלך ותגבר והלקוחות יבינו כי רק שילוב של גלובליזציה, טכנולוגיה, ותק וניסיון, זריזות ומהירות תגובה, שליטה, בקרה, חיסכון לצד שקיפות, מחירים אטרקטיביים ישירים (NDC) ועקיפים- , (GDS) שירות, זמינות ומקצוענות – הם אלה שיביאו לתוצאה הרצויה והנכונה.

במהלך השנים האחרונות זיהינו, שארגונים רבים בעלי פעילות גלובלית צמחו במהירות, ומה שהתאים לניהול הנסיעות בשלב הראשוני, כבר אינו מספק, כאשר החברה התרחבה, כמות הנוסעים עלתה, הוקמו סניפים נוספים ברחבי העולם, ואילו ניהול הנסיעות נשאר כשהיה.

אנחנו מאמינים שבשנת 2020 תמשיך התאוצה, כי בסופו של דבר הטרנספורמציה הינה נגזרת של מודעות השוק והמודעות הולכת וגדלה.

במהלך שנת 2020 נמשיך לפתח מוצרים חדשים ונעבוד לילות כימים על מנת להוסיף שירותים באתר ולאפשר ללקוחותינו להזמין גם מלונות, השכרת רכב ועוד מוצרים משלימים לחופשתם, ובדגש על האזור האישי”.

כעסים: “חוק הגנת הצרכן הוא מטריד ולא הוגן. גם אם החוק מותיר לאנשים לעשות ביטול, זה לא אומר שזו הייתה הכוונה. הוא יועד לאנשים מבוגרים, שלא מכירים את הספק או נכנסו לעסקה חפוזה. החוק מאפשר שימוש לא הוגן ונותן יתרון לספקים מחו”ל”.

 

שחר בן מנחם. צילום: יח”צ

שחר בן מנחם, מנכ”ל רימון טיולים

“כתבות על טיסות לאירופה ב-1.80 דולר מרגיזות אותי”

2010-2019: “לאור העובדה שרימון משקיעה כל שנה מאמצים רבים לשימור והשבחה של רמת הטיולים, הרי שבתקופה בה ישנה נטייה מתמדת להורדת מחירים, הייתה זו שנה מאתגרת ולא קלה. לאור היציבות בשערי החליפין של המטבעות השונים, בסופו של דבר, הסתיימה כשנה מוצלחת”.

2020: “הציפיה היא לשנה דומה ל 2019, עם שאיפה לגידול של כ-5%, תקווה ליציבות בשערי החליפין, כמו גם הרחבת סל המוצרים, וכמובן, קיבוע הרמה הגבוהה של רמת הטיולים.”

כעסים: “כתבות על טיסות לאירופה ב-1.80 דולר מרגיזות אותי”.

 

טלי נוי. צילום: יח”צ

טלי נוי, מנהלת מחלקת הקרוזים של MSC בישראל

“ההצלחה של הענף נזקפת בעיקר לזכות סוכני הנסיעות”

2010-2019: “ענף הקרוזים בישראל רק בראשית דרכו והקפיצה הגדולה בדרך. אומנם בעשור האחרון הסגמנט הכפיל את עצמו בישראל, אך במספרים אבסולוטיים יש עוד דרך משמעותית לעשות.

ב-2009 הפליגו עם MSC CRUISES בעולם 1,100,000 איש, כאשר השנה (2019) הפליגו איתנו 2,758,373 נוסעים, והתחזית ל-2020 היא למעלה מ-3 מיליון נוסעים. MSC CRUISES ישראל רואה גידול משמעותי בכמות הנוסעים והמותג צמח ב-65% בשלוש השנים האחרונות, ורק בשנה האחרונה גדל ב-42% (לעומת צמיחה של 14% בעולם). לאור גידול זה הסניף הישראלי עבר שינוי משמעותי ב-2019 והעתיק מושבו מחיפה למרכז.

עם זאת, למרות הגידול בביקוש לקרוזים והצמיחה שלנו בשוק, המספרים לא מספיק גדולים. מדינה כמו ישראל, בה יודעים להעריך חופשה טובה ואיכותית, עם אינסוף אפשרויות תעופתיות וחיפוש חופשות חדשות, הישראלים עדיין לא באמת גילו את עולם הקרוזים. השאיפה ליותר מ-200,000 ישראלים בקרוזים בשנה ואנחנו עדיין לא שם. ההצלחה של הענף עד כה נזקפת בעיקר לזכות סוכני הנסיעות, והגידול הצפוי תלוי בהם. בשנתיים האחרונות יותר ויותר סוכנים מבקשים הכשרות למכירת קרוזים. לסוכן הנסיעות תפקיד משמעותי בהליך המכירה והתאמת הקרוז הספציפי לצרכי הלקוח.

כמו כן, מותגי תיירות גדולים משקיעים בסגמנט בהיבט הטכנולוגי ובהיבט משאבי אנוש, ויותר חברות תיירות גדולות משקיעות ופותחות מחלקות קרוזים וממנפות את המוצר. היתרון הבולט שלנו בישראל, שהביא לגידול המשמעותי, הוא הגמישות בבחירת נמל היציאה. גמישות זו אפשרה לסוכנים ליצור את החבילה המושלמת עבור לקוחותיהם. האונייה המובילה ב-2019: האונייה הבולטת בקיץ האחרון הייתה MSC SEAVIEW, שהושקה ב-2018 והפכה לאחת האוניות המבוקשות בקרב הקהל הישראלי, בזכות ההיבט הארכיטקטוני והקונספט שטרם נראה כמותו”.

2020: “MSC MERAVIGLIA תהיה הכוכבת. האונייה, המשלבת בתוכה הופעות בלעדיות של קרקס השמש העולמי, מסעדות קונספט, ברים, רחבות ריקודים ועיצוב מרהיב, היא האונייה הכי חדשה, שתשייט בצפון אירופה (הושקה ב-2017) ותשייט שבוע בים הבלטי ושבוע בפיורדים. המחיר מתחיל ב-1299$ לאדם וכולל שבוע בפנסיון מלא עם מגוון פעילויות. בנוסף תככב MSC GRANDIOSA שהושקה רק לפני חודש, במערב אירופה במסלול הקלאסי הכולל את מסינה, ולטה, ברצלונה, מרסיי, גנואה ונפולי . האונייה הגדולה במשפחה ולראשונה מאפשרת ללקוחות, שרוכשים חוויית ‘אוראה’, אופציית הסעדה ייחודית עם מסעדה מיוחדת עבורם בנוסף לשלל הטבות. הגעת MSC OPERA ברוטציות רבות במהלך חורף 19-20 לישראל יביא עימו תנופת מכירות וביקוש גובר למוצר בקרב הישראלים.

אין ספק שחווית הלקוח בקרוז היא בלתי נשכחת. התמורה עבור הכסף היא הטובה ביותר בענף התיירות. אני מצפה ומקווה לשנת קרוזים טובה”.

כעסים: “אני אופטימית ומשתדלת לראות את חצי הכוס המלאה”.

 

יגאל אבני. צילום: רונן מחלב

יגאל אבני, מנכ”ל כרמל תיירות

“ההסתערות אל עבר מוצרי הלואו-קוסט תתחיל להתמתן”

2010-2019: “שנת 2019 מסמנת את שיאו של תהליך, שהתעצם מאוד במהלך המחצית השנייה של העשור האחרון – שכלול יכולתו של הנוסע העצמאי להרכיב ולבנות לעצמו את מוצרי התיירות, שהוא מעוניין בהם, בכוחות עצמו ובמינימום תלות בסוכן הנסיעות המסורתי. אותם סיטונאים וקמעונאים, שהשכילו להגיב למצב החדש בפיתוח אסטרטגיות חדשות וממוקדות של מוצר ומכירה, סיימו את השנה עם תוצאות טובות ורווחיות. מי שלא פעלו באופן הזה, שרדו בקושי את האוקיינוס הסוער”.

2020: “מובילי הענף, הן בתחום הייצור והן בתחום המכירות, ימשיכו להתייעל ולעבוד באופן ממוקד והרבה פחות גורף ורב סיכונים. מוצרי נישה יהפכו להיות יותר ויותר זמינים. כל אחד ינסה להמציא את ה’הברקה’ הבאה ולהציע מוצרים, שיהיו אטרקטיביים, מצד אחד, ומורכבים מדי לתפעול על ידי הנוסע העצמאי, מן הצד האחר. הביקוש ליעדים האקזוטיים (סיישל, מאוריציוס, מלדיבים, זנזיבר) ימשיך לגדול והסיטונאות הקלאסית של היעדים הקרובים והמסורתיים, תמשיך להתכווץ. לצד כל אלה, ההסתערות אל עבר מוצרי הלואו-קוסט, אשר אפיינה את הנוסע הישראלי בשנים האחרונות, תתחיל להתמתן וחרטום הספינה של התיירות היוצאת הישראלית ישנה את כיוונו. הקהל הישראלי יעבור את אותם תהליכים של התבגרות והבשלה, שהאירופאים, והאמריקאים לפניהם, עברו לפני שניים ושלושה עשורים, תוך התחלה של הפנמה שהלואו-קוסט איננו חזות הכל”.

כעסים: “שמועות, רכילות זולה והתנהלות שמאופיינת בחוסר רצינות. לשמחתי, הרוב המוצלח של הענף נוהג אחרת, ויש בו לא מעט מנהיגים ומובילים בתחומם, שמצליחים להיות מקור השראה לכולנו”.

 

ענת סמובסקי. צילום: יח”צ

ענת סטריק דהאן, יו”ר ועדת שיווק בהתאחדות המלונות בישראל ומנכ”לית משותפת של מלונות טמרס

“מתבקש להפעיל אמצעים טכנולוגיים, שחסרים עדיין בענף שלנו”

2010-2019: “במהלך העשור האחרון ניתן לראות גידול בכמות התיירים, כשהשיא נרשם השנה, הודות למצב הביטחוני ולפעולות, שהוביל משרד התיירות בשנים האחרונות. לצד הגידול בכמות התיירים חלה צמיחה במספר מקומות האכסון, פריחתם של מלונות הבוטיק והקונספט, מלונות בסגנון LOW COST, כניסתן של רשתות בינ”ל, וגידול במוצרי תיירות מגוונים, בכללן דירות המשווקות באמצעות אתר AIRBNB.

מדיניות השמים הפתוחים הובילה לכניסתן של חברות תעופה חדשות, ביניהן חברות LOW COST וגדלו מס’ היעדים מהם ואליהם קיימות טיסות ישירות. רק בשנה האחרונה נוספו 23 יעדים חדשים וסך של 58 טיסות שבועיות חדשות מ/אל נתב”ג ו-17 יעדים חדשים ו-49 טיסות לאילת, כפועל יוצא של סבסוד הטיסות. מאידך, מדיניות השמיים הפתוחים הובילה לצמיחת הביקוש של הישראלים לחופשות בחו”ל, כאשר בביקוש תיירות הפנים נרשמת סטגנציה.

העשור האחרון לווה בעליות שכר המינימום במספר פעימות ובמחסור בולט של ידיים עובדות בענף התיירות. ניסיון חלקי להתגבר על המחסור מתרחש בימים אלה עם הגעתם של כ-1000 פיליפינים, מתוך 2000 שאושרו, מהלך שהובילה התאחדות המלונות יחד עם משרד התיירות.

2020: “האתגרים איתם נצטרך להתמודד בשנת 2020 הינם בראש וראשונה המחסור בכוח אדם, בעיה כלל ענפית, ועלינו לנסות למצוא את הדרך לגייס את הדור הצעיר לשורותינו”.

כעסים: “אתגר נוסף, שהוא יעד הניתן להשגה בשנים הבאות, הוא המעבר לשימוש, ככל שניתן, בענף באמצעים טכנולוגיים על מנת ליעל את תהליכי העבודה. דווקא במדינה, שחרטה על דגלה את הסלוגן START UP NATION, מתבקש להפעיל אמצעים טכנולוגיים, שכ”כ חסרים עדיין בענף שלנו ויכולים לחסוך לכולנו זמן וכסף.

וכל שנותר לנו לייחל להקמת ממשלה, אשר תאשר תקציבים לטובת שיווק התיירות, הן בארץ והן בחו”ל, ותסייע לצמיחת מנוע התיירות המהווה משאב חשוב לצמיחת מדינת ישראל כולה. בברכת 2020 מוצלחת לכולנו”.

 

גדעון טהלר בטקס הפתיחה. צילום: טל תעופה

גדעון טהלר, בעלים ויו”ר טל תעופה

“לא מפרגנים למי שמצליחים, מנסים לתקוע מקלות בגלגלים”

2010-2019: “2019 הייתה שנה טובה, כי הייתה תקופה יותר יציבה עם יותר נסיעות, יותר חברות, ומצד שני, הרבה חברות תעופה פשטו רגל. זה סימן לדאגה, שבעתיד יפשטו עוד חברות רגל. צריך לנקוט משנה זהירות. חברות צריכות לפעול עם יציבות, איזון כלכלי, ולא להיכנס להרפתקאות. יש לנו בטל תעופה 40 משרדים בעולם, 35 מהם רווחיים, מייצגים את החברות הטובות בעולם בכל המקומות. אנחנו ממשיכים לשמור על ניטרליות ונותנים את השירותים לכל הסוכנים והסיטונאים, ללא משוא פנים ואפליה. אנחנו מרגישים שיש לשוק אמון בנו, אוהבים לעבוד עם החברה. השירות שלנו מדרבן את השוק לעבוד עם טל תעופה. בעשור היינו בצמיחה, המגמה הייתה טובה, למעט זמן קצר. צריך לשים לב ששוק הסוכנים הולך ומצטמצם. סוכנים נעלמים, מתמזגים. מנגד, יש עוד חברות תעופה, גלובליות. אני מעריך כי הרבה חברות מקומיות יהפכו לחברות נישה, ישרתו אזורים וערים כדי לתמוך בכלכלה שלהם”.

2020: “יהיו עוד פשיטות רגל של חברות תעופה, וגם מיזוגים. מספר הסוכנים ילך וירד. העיקר מבחינת הסוכנים זו התמחות יתר בשירותים שונים. לא כל אחד יכול להיות סוכן נסיעות. מי שמעדיף עדיין לעבוד עם הסוכן, זה בזכות שהוא מקבל שירות וידע, שחסר בהזמנות און ליין דרך האינטרנט. אין תחליף לסוכן טוב”.

כעסים: “יש, לפחות בתחום התעופה, חוסר פרגון. יש כאלה שלא מפרגנים למי שמצליחים, מנסים לתקוע מקלות בגלגלים. יש חוסר פרגון בין חברות תעופה. מלבד התחרות ננקטים כל מיני אמצעים כדי להפריע”.

 

איציק פנסו. צילום: אביב טרופר

איציק פנסו, מנכ”ל רשת פלאנטו

“סיטונאים וחברות תעופה לא מתגמלים מספיק את סוכני הנסיעות”

2010-2019: “עשור שמלווה בתמורות ובשינויים מהירים בתעשיית הנסיעות, הנובעים בעיקר בשל התפתחות הטכנולוגיה. הטכנולוגיה הורידה חסמי כניסה לענף, גרמה לסיטונאים למכור ישירות לצרכן הסופי, אפשרה לחברות גלובליות גדולות מאוד לחדור לישראל ולמכור ישירות לצרכן ולפתוח תוכניות affiliate לסוכני הנסיעות בארץ. נוסיף לזה את מדיניות השמים הפתוחים, ונקבל את התוצאות שאנו רואים בפן העסקי. התחרות גוברת, ההיצע גדל, המחירים יורדים, המרווחים יורדים, הלקוחות תובעניים ורגישים למחיר. כשהמרווחים יורדים, שני נושאים מרכזיים דורשים טיפול: הורדת הוצאות, בעיקר תקורות. זו הסיבה שמשרדים התחילו לעבוד מהבתים. (מגמה הקיימת מספר שנים בארה”ב). ברשת יש לנו סוכנויות שסגרו משרדים ועובדים מהבתים ומביעים שביעות רצון מעצם המהלך. הנושא השני – התייעלות בתהליכי עבודה תוך אימוץ ושימוש בכלים טכנולוגיים, שמסייעים לסוכן להגיע למחירים תחרותיים בפרק זמן קצר יותר. סוכן צריך לטפל במחזורים גדולים יותר מבעבר, ואנו ברשת מספקים לסוכנים שלנו כלים כאלה”.

2020: “יותר גופים, בעיקר גדולים, יתייעלו בתחום ההוצאות ויטמיעו את המערכות הטכנולוגיות עבור הסוכנים שלהם. אנו ברשת בעיצומו של תהליך כזה. הקשרים עם הגופים הגלובליים הגדולים ילך ויתחזק. אצלנו ברשת הניסיון הנצבר עד כה טוב מאוד”.

כעסים: “מרגיז אותי שסיטונאים וחברות תעופה לא מעריכים ומתגמלים מספיק את סוכני הנסיעות על הזמן שהם משקיעים בתהליך המכירה של המוצרים שלהם. בעבר התגמול היה הוגן, ופתאום השירות הזה של הסוכן הופך ל’משקולת פיננסית’ על כתפיהם של הסיטונאים”.

 

בועז יעקובי צילום יחצ

בועז יעקובי, סמנכ”ל שיווק ומכירות בשלמה SIXT

“לו הייתה יותר נאמנות לספק ופחות למחיר, הייתי יותר מרוצה”

2010-2019: “2019 הייתה שנה מוצלחת מאוד גם בתיירות הנכנסת וגם בתיירות היוצאת. תנועת הנוסעים בשני הכיוונים גדלה והביאה עימה יותר השכרות רכב”.

2020: “אני מצפה שתהיה לזה המשכיות גם אל תוך 2020. אם יהיה פה שקט בפן הביטחוני, אין סיבה שהמגמה החיובית של הגידול בתיירים המגיעים לישראל ואלה היוצאים מישראל לא תימשך”.

כעסים: “לו הייתה יותר נאמנות לספק ופחות למחיר הייתי יותר מרוצה. כחברה הגדולה והמובילה בשוק זה די מאכזב, שבשביל כמה שקלים בודדים לפעמים מאבדים לקוח לחברות, שמספקות שירות פחות טוב, בחירה הרבה יותר קטנה ורכבים ישנים. אני מאמין שלהיות ספק מוביל, לתת שירות ברמה גבוהה ורכבים חדישים, זו הדרך היחידה להצלחה. אלה שמחפשים רק את המחיר, ימצאו אותו, אבל לא אצלנו. הלקוחות שלנו יודעים, שהם מקבלים תמורה מלאה עבור מה שהם משלמים”.

 

ענת סמובסקי. צילום: יח”צ

ענת סמובסקי, בעלים ומנכ”ל מד קרוזס

“ענף השייט ימשיך ויגדל עם נוסעים חדשים”

2010-2019: “כפי שאנו רואים בשנים האחרונות, וודאי בעשור האחרון, ענף טיולי השיט זוכה לעדנה רבה, והעתיד אף נראה כי יביא גדילה נוספת. בכל שנה אנו רואים גידול של כ-15% במכירות טיולי שייט לרחבי העולם ובפרט ליעדי אירופה, אמריקה הצפונית ויפן. יעד נוסף, שמכירותיו התעצמו בשנה האחרונה, הינו האוקיינוס ההודי, שכלל הפלגות באיי סיישל, מדגסקר והודו. הנתונים מראים כי בדומה לעולם ישראלים רבים מעדיפים לעבור לטיולי שייט באוניות מפנקות וחדישות העוברות במסלולים מיוחדים המתאימים לכלל המטיילים. בנוסף, אם בעבר ממוצע גילאי הנוסעים היה 65, אזי היום רואים נתונים אחרים לגמרי, וממוצע שירד ל-45, שכן טיולי שייט היום מונגשים ומותאמים לקהל צעיר הרבה יותר, טיולי משפחות – אוניות הנבנות במיוחד עבור קהלים אלה עם מגלשות מים ואטרקציות לילדים ולכל המשפחה”.

האונייה המובילה ב-2019: “כמה אוניות של מותגים שונים, השייכים לתאגיד קרניבל, בלטו השנה. ה’סקיי פרינסס’, שהושקה בחודש אוקטובר ותפליג בשנת 2020 במסלול הדגל המסורתי של פרינסס, סקנדינביה ורוסיה. ה’קרניבל פנורמה’, שמושקת ממש בימים אלה ותפליג במסלול קבוע בריביירה המקסיקנית מלוס אנג’לס. וכמובן ה’קוסטה סמרלדה’, שתושק ב-21 בדצמבר, ומזה מספר חודשים שישראלים רבים שריינו עליה מקומות במהלך השנה הקרובה כולל פסח, חופשת הקיץ וסוכות 2020”.

2020: “לפי מגמות השנים האחרונות והצפי העולמי, נראה כי ענף השייט ימשיך ויגדל ואף ימשוך אליו נוסעים חדשים בנוסף לממשיכים לחזור בעקביות אל ההנאה, המחיר, השפע, הגיוון והחוויה, שניתן לקבל רק בטיולי שיט. תודות לגידול המואץ בענף השייט בעולם, הביקוש משיג את ההיצע ורוב ההפלגות מלאות. אוניות חדשות, שמושקות בשנת 2020: ה’אינצ’נטד פרינסס’, שתושק ביוני 2020 ותפליג בים התיכון, וכן שלוש אוניות עצומות בגודלן, במשקל של יותר מ-180,000 טון, כמו ה’מארדי גרא’ וה’קוסטה סרמדלה’, שיהיו גדולות וכן ‘ירוקות’, שיופעלו על ידי טכנולוגיה חדישה של גז נוזלי טבעי, שפחות מזהם את הים והסביבה.

כעסים: “הייתי בוחרת במילה מאתגר, וזו ההתמודדות עם ההזמנות באתרים זרים באמצעות האינטרנט. פעמים רבות המחירים בארץ אטרקטיביים יותר, וכמובן, השירות נגיש ואישי יותר ועדיין בקרב ציבור מסוים קיימת נטייה לחשוב שבחו”ל יימצאו תנאים טובים יותר. אני גם מרגישה שזה מקשה על סוכן הנסיעות, והאתגר עבורי הוא להציע מחירים ותנאי הזמנה אטרקטיביים ותחרותיים ללקוח הישראלי, שבסופו של דבר, יבחר להזמין אצל סוכן הנסיעות בישראל”.

 

 

עקבו אחרי פספורטניוז בפייסבוק, בטוויטר, בלינקדאין, באפליקציה וב-google.news

השאירו תגובה לפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

  • flying sport 2020

כתבות פופולריות

החדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה