ים פלסטיק: על קרוזים וזיהום הימים והאוקיינוסים

מיליוני בני אדם יוצאים כל שנה לקרוז, והמספרים רק עולים ואיתם גם מפלס זיהום האוקיינוסים והימים. עד כמה חברות השייט תורמות לזיהום? איזו חברת קרוזים השליכה פסולת לים ונקנסה בעשרות מיליוני דולרים? ובאיזה צעדים נוקטות חברות השייט הגדולות לצמצום זיהום הים?

ים פלסטיק. צילום: 123rf

 

עד לא מכבר, סוגיית זיהום האוקיינוסים והימים לא העלתה קצף מעל פני המים. הם ענקיים – (מכסים 70% מפני כדור הארץ) ועמוקים עד שאיש לא העלה על דעתו שגם אותם אפשר לזהם. אבל הררי הפלסטיק שהתגבשו על קרקעית הימים וזיהום הדלק במפרץ מקסיקו, הציפו באחרונה את האסון המתרחש לנגד עינינו.

לאניות הקרוז השטות בין נמלים אטרקטיביים, יש תרומה משלהן לזיהום הים: מנועיהן מזהמים, כלים חד-פעמיים, שנעשה בהם שימוש תכוף, מושלכים לים. הסכנה אך מתעצמת עם הגידול המשמעותי במספר אניות הקרוז והביקוש הגובר לשיט נופש. 30 מיליון איש צפויים לבלות השנה על סיפוניהן של כ-400 ספינות קרוז. עתה, עם הגידול במודעות לאיכות הסביבה, לא נותרה לחברות הקרוז ברירה אלא לנקוט במהלכים שיציבו אותן בצד הנכון של המאבק בזיהום הסביבתי.

חברות הספנות המשיטות נופשים מודעות לנזק שגורמים כלי הפלסטיק החד-פעמיים לסביבה. חברת וירג'ין-וויאג'ס – חברות טיולי הקרוז החדשה שמקים היזם והמיליארד הבריטי, ריצ'רד ברנסון-ליוותה את הודעתה בקיץ 2018 בהצהרה כי בכוונתה לדאוג לאיכות הסביבה. החברה הכריזה כי מהרגע הראשון של פעילותה היא לא תעשה כל שימוש בחומרי אריזה וכלים חד-פעמיים מפלסטיק כדי להגן על איכות מימי הים והאוקיינוס.

 

צילום יחצ נורוויג'ן קרוז ליין

 

בעוד וירג'ין יוצאת בהכרזות, החברה הנורווגית Hurtigruten, המתמחה במשטים לפיורדים, ליוותה את דבריה במעשים. החל ממחצית השנה שעברה נאסר השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים "שאינם נחוצים" על סיפון ספינותיה. השלל כולל קשים, כוסות ומכסיהן וגם אריזות ושקיות העשויים פלסטיק.

וירג'ין והרטיגרוטן אינן היחידות הנוטלות חלק במגמה ההולכת ומתרחבת בקרב חברות המשיטות ציי אניות קרוז. חברות נוספות שפועלות בתחום ערות לסוגיית איכות הסביבה ולזיהום שיוצרים הכלים החד-פעמיים מפלסטיק. חלקן כבר נקטו צעדים ואחרות הודיעו שיעשו כן.

נורווג'יאן (NCL) יחד עם חברות אחיות שלה, אוסרת את השימוש בקשי פלסטיק לא רק על אניותיה אלא גם באתרי הנופש שלה לחופי האיים בים הקריבי. המפליגים באניות קרניבל-קרוז-ליין יקבלו את משקאותיהם ללא קשי פלסטיק והללו יינתנו רק אם הלקוחות יבקשו זאת.

MSC שאסרה בסוף השנה שחלפה על שימוש בקשי פלסטיק, הודיעה שמטרתה היא לסלק את כל הפלסטיק החד-פעמי מעל לסיפוני האניות. גם סלבריטי-קרוז ורויאל-קריביאן הודיעו על כוונתן שלא לעשות שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק. תאריכי יעד של ממש לא נקבעו.

אמצעי נוסף להגנת הסביבה שנוקטות חברות הקרוז הוא הכנסתן לשרות של אניות שמנועיהן יזהמו פחות את האוויר ואת המים. בטקס השקה מפואר שנערך ב-21 באוגוסט 2018 במספנת Meyer Werft בפפנבורג שבגרמניה, הושקה הספינה AIDAnova, שהיא הראשונה באניות הקרוז שתונע באמצעות גז נוזלי הנחשב לחדשני ולידידותי לסביבה. תאגיד קרניבל, שהוא הבעלים של AIDA, הזמין 7 אניות המונעות בגז נוזלי. המתחרה של AIDA בשוק הגרמני שטה באותו כיוון. כבר ביולי 2018 דווחו מספנות Fincantieri שבאיטליה כי יספקו ל-TUI-קרוז, שתי אניות המונעות במנוע גז נוזלי.

 

MSC . צילום: shutterstock

 

מנוע נקי יותר ממנוע הגז הנוזלי הוא זה המונע בחשמל, אולם מנועי החשמל אינם מתאימים לספינות הענק. חברת הקרוז הנורווגית הרטיגרוטן (Hurtigruten), שהוזכרה למעלה, משיטה ספינות קטנות יותר, עד 530 נוסעים. ביוני 2019 השיקה החברה את אניית התגלית רונלד אמודסן, שהיא ספינת הקרוז הראשונה בתבל המונעת באמצעות סוללות היברידיות. בסך הכל החברה הזמינה במספנה המקומית Kleven Verft שלוש ספינות היברידיות, שיוכלו לשוט במים הקפואים של האוקינוס הארקטי.

זיהמה ונקנסה ב-20 $ מיליון

בעוד הצעדים הללו הם יוזמות עצמאיות להקטנתו של זיהום מי הימים, השלכתה של פסולת לים היא עבירה ולפעמים גם נתפסים. רק לפני חודשיים, בראשית יוני, הודה המנהל העסקי של חברת הקרוז קרניבל בבית משפט פדרלי בפלורידה באשמה של אחריות לזיהום הים והחברה נקנסה ב-20 מיליון דולר. קרניבל הודתה בהטמנת פסולת פלסטיק בים הקריבי ליד חופי בהאמה וכן בהצגת רישומים כוזבים. מנהלה אמר בבית המשפט "אני כאן כדי לתקן זאת".

מאבק בסגנון אחר להגנה על הסביבה, מתנהל בין חברות הענק לערי נמל שהן יעדי תיירות מבוקשים. באמסטרדם מטילים מס של 8 אירו על כל נוסע היורד אל רציפי העיר ובדוברובניק הגבילו ל-5,000 את מספר המבקרים ביום. אולם מוקד המאבק הוא עתה בוונציה, שעוד קודם לכן החלה לגבות אגרה מכל תייר הבא לראות את עיר התעלות.

תאונה חריגה שארעה ב-2.6.19 שבה נגחה אניית הנופש MSC-אופרה את הרציף והתנגשה בירכתיה של ספינתתיור, הציפה שוב את דרישתם של בני ונציה לאסור את עגינתן אניות הקרוז הגדולות ליד הרציפים הקרובים למרכז ההיסטורי שלה. הממשלה האיטלקית אינה נחושה במהלכיה ובחלוף שלושה שבועות איבד ראש עיריית ונציה את אמונו. הוא פנה לארגון התרבות העולמי אונסקו בבקשה להכניס את עירו לרשימה השחורה של הארגון.

פתרון קונסטרוקטיבי יותר להגנה על הסביבה הוצע בידי ממשלת צרפת: ההצעה מבקשת להגביל את מהירותן של האניות השטות בימים ובאוקיינוסים ל-16 מיילים ימיים (30 ק"מ) בשעה, בעוד מהירות השיט הממוצעת של אניות הקרוז היא בין 15 ל-22 מיילים ימיים (בין כ-28 ל-41.7 ק"מ לשעה). תהיה זאת גם תרומה לבטיחות.

 

נושאים שמוזכרים בידיעה