שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
לראשונה: 15 יקבי הנגב מתאחדים למועדון יין אזורי בחסות קרן מיראז' וארגון השומר החדש. חזון אירופאי רומנטי או פוטנציאל עסקי אמיתי?
הרמת כוסית לכבוד איחוד יקבי הנגב, צילום: יחס״צ
הרמת כוסית לכבוד איחוד יקבי הנגב, צילום: יחס״צ

בורדו בצרפת, טוסקנה באיטליה, לה ריוחה בספרד והנגב בישראל. הגדרת אזור יין חדש נראית די מובנת מאליה, רק עניין של החלטה. האמנם? אז זהו, שלא. כידוע, טעמו של היין אינו תלוי בסוג הענב בלבד, אלא גם בסוג האדמה והאקלים בו הוא גדל – ה״טרואר״. בעקבות אלמנט משמעותי זה, לאורך ההיסטוריה נודעו יינות בשמות המציינים את מחוז מוצאם. התופעה החלה במאה ה-19 בצרפת, כאשר בעלי האחוזות יכלו להרשות לעצמם לבנות טירות (CHÂTEAU) מרשימות ובאדמתן לגדל כרמים ולייצר יינות. קטלוג יין בצורה זו, המקובל בעיקר באירופה כיום, מקנה ליין את תעודת הזהות שלו ולרוכש את הרושם הראשוני, המאפשר לו לדעת ,טרם בדיקה, את סוגי הענבים, את שיטת הייצור של היין וכן האם ימצא חן בעיניו.

שיטת סיווג זו, התפתחה בצרפת לאורך תחילת המאה ה-20 ועד לשנות השלושים. בעקבות משברים כלכליים ומגיפות אשר פגעו ביכולת הייצור וגרמו ליקבים לסטות משגרתם ושיטתם, החלו יצרני יין לייצר בלנדים אקראיים ולמכור אותו תוך הונאת הלקוח. תופעה זו, הניעה יצרנים באזורים כגון שאטונף דו פאפ בהנהגתו של הברון לה רוי, בורגון ובורדו לשאוף לשמר את ייחוד היינות שיצרו. בשיאה של התפלגות שני הזרמים הללו, בשנת 1935 הוקם ה – INAO, ארגון ממשלתי המשתייך למשרד החקלאות, אשר אחראי להגדרת האזורים ועיצוב החוקים לכל אזור אשר מאפשר להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את הטרואר.

החוויה התיירותית שנוצרה סביב איזורי היין באירופה, גרמה לפעילים ומובילים מתעשיית היין הישראלית לפעול לטובת פיתוח תיירות היין הישראלית בכלל וקידום נושא אזורי היין בישראל בפרט. הצעד הראשון בתהליך הינו הגדרת סימן מסחרי חדש: “יינות הנגב” אשר יאחד את יקבי הנגב.

יקבי הנגב, צילום: יחס״צ
צילום: יחס״צ

אז מה מהות האיחוד המרגש?

קרן מיראז’, היא קרן פילנתרופית בבעלות משפחת מיראז’. הקרן פועלת בישראל מאז 1998 ועוסקת במגוון תחומים חברתיים שמטרתם לחזק את החברה הישראלית על כל גווניה. קרן מיראז׳ וארגון ״השומר החדש״, המובילים יוזמות חברתיות וכלכליות בנגב, הקימו מועדון יקבים רשמי ליקבים הפועלים בנגב. המועדון, שמאחד את 15 היקבים שפועלים באזור, יפעל לשיפור חווית הביקור ביקבים, יכולות המכירה שלהם והחיבור למוקדי התיירות סביבם.

יקבי הנגב הממוקמים בכל אזורי הנגב, החל מאילת, הערבה, הר הנגב, פתחת ניצנה, ערד, יער יתיר והנגב הצפוני, מייצרים כיום כ-450 אלף בקבוקים בשנה. המועדון החדש יפעל לחיזוק היקבים הללו כקהילה, שתפתח את “תיירות היין” באזור ולקבלת הכרה בנגב כמקום מסחרי לייצור יינות ייחודיים, שיוגדרו תחת סימן מסחרי חדש, שיוכר בישראל ובעולם כ”יינות נגב”.

הכרמים של הנגב, צילום: יחס״צ

מה הוא ׳טרואר׳ נגבי?

מכלול התנאים המקיפים את הגפן בנגב, כוללים אקלים וקרקע יחודיים שמפיקים ענבים עם טעמים וריחות הנאמנים לאופיו של בית הגידול. האקלים היבש של המדבר, בשילוב הטמפרטורות הגבוהות במהלך היום והלילות הקרים, מאפשר התפתחות אופטימלית למגוון זני ענבים. בנוסף לזנים מוכרים, כמו קברנה סוביניון, סירה ושרדונה, משגשגים במדבר זנים כמו שנין בלאן, מוסקט ופטי ורדו.

“התנאים הייחודיים המאתגרים של המדבר הופכים אותו למקום לא טריוויאלי לגידול ענבים.” מסבירה ניקול הוד סטרו, מנכ”לית קרן מיראז’. “קשה לגדל ענבים במדבר והדבר מצריך תשומת לב מיוחדת וידע ייחודי. סצנת היינות המדבריים היא חדשה יחסית וקיימת רק כ-20 שנה והמומחים בתחום עדיין לומדים אותו. בעולם, ישנם רק מקומות מדבריים מעטים בהם מגדלים ענבים ומייצרים יין. כך ניתן למצוא יקבים בקליפורניה בארה”ב, במקסיקו ובצ’ילה ובמערב סין. אולם, ייצור יין במקומות אלה הוא אתגר לא פשוט ולכן היינות שמיוצרים שם נחשבים לייחודיים ונדירים. ישראל מובילה בעולם במחקר ופיתוח חקלאי; השילוב עם הציונות, במטרה להפריח את השממה, מביא לפתרונות איכות יצירתיים שמושכים לכאן חקלאים מרחבי העולם, שמגיעים ללמוד על חקלאות מדברית, בעידן של התחממות גלובלית.”

אנשי היין - יקבי הנגב, צילום: יחס״צ
אנשי היין – יקבי הנגב, צילום: יחס״צ

סמל סטטוס או פוטנציאל עסקי אמיתי?

עוד מוסיפה ניקול: “אנו משוכנעים בפוטנציאל העצום של פיתוח אזור זה כיעד מוביל לתיירות יין ומאמינים בפוטנציאל העסקי הגדול ובכך שהקמת המועדון תייצר הזדמנויות עסקיות-תיירותיות רבות לכל האזור. תיירות היין הוא תחום שתופס תאוצה בארץ ובכל העולם. במקומות כמו עמק נאפה, למשל, יש 4 מיליון מבקרים מדי שנה שמייצרים מעל 2 מיליארד דולר הכנסות. באיטליה הנתון עומד על כחמישה מיליון מטיילים, שמייצרים הכנסות של 2.5 מיליארד יורו. ולכן, אנו משוכנעים שחוויית יין מדברית ייחודית בנגב יכולה למשוך אלפי מבקרים מקומיים ובינלאומיים כאחת, ולהפוך למניע צמיחה מרכזי באזור.”

און ריפמן, סמנכ״ל ומייסד השומר החדש מספר: “אחרי עשרות שנים שמספידים את החקלאות, השנה האחרונה הוכיחה שוב כמה חיוניים לחברה בישראל האנשים שקמים לפני הזריחה, כדי לגדל לנו מזון טרי. תיירות חקלאית במקומות רבים בעולם מהווה מוקד משיכה לאנשים שמחפשים לצאת לנופש או לחוויה תיירותית, עם ערכים מוספים ובמחירים שמאפשרים לכל אדם לקחת חלק. מצד החקלאים, יש כאן הזדמנות לייצר מקור הכנסה נוסף, בעיקר לחקלאות המשפחתית והמסורתית ולחזק את התחום גם באזורים פריפריאלים של המדינה. מרגש לראות את החקלאים נפגשים, מכירים אחד את השני, את החיוך על שפתיהם כשהם טועמים שגם חבריהם מייצרים יין מעולה, ואת ההבנה שאם כל אחד ימליץ למבקרים על יקבים נוספים בסביבה – כל האזור ירוויח. זכינו שקרן מיראז’ תסמן את הנושא כיעד מרכזי לעשור הקרוב, ואנחנו מקווים יחד להביא את בשורת התיירות החקלאית לישראל ולנגב.״

אז אולי הנגב הוא עוד לא ״אזור יין״ בהגדרה ובכלל, מה ההגדרה לאזור יין ישראלי? התהליך עוד ארוך ומורכב, אך נראה כי יש אנשים בארץ שלשמחתינו, זה מספיק חשוב להם. מה שבאמת חשוב, הוא שיש למה לצפות ויש תכניות לתכנן לגמר הסגר. זו עונה מהממת בנגב. מזג האויר המופלא, הנופים, צפייה בשטפונות או בכוכבים, הם סיבה נפלאה לצאת לטיול יקבים. ובנינו, אין צורך בסיבה מיוחדת, שתיית יין טוב, ארץ ישראלי, ״נגבי״, הינה סיבה מספיקה ביותר.

עקבו אחרי פספורטניוז בפייסבוק, בטוויטר, בלינקדאין, באפליקציה וב-google.news

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

השאירו תגובה לפוסט

4 מחשבות על “יקבי הנגב מתאחדים”

  1. יער יתיר/חבל יתיר אינו נמצא בנגב. קצת מוזר סיפחו גם אותו. ומה מיראז’ והשומר הצעיר מבינים בהגדרת אזורי יין? היה תהליך כזה? מה הקריטריונים? מה אומרים היקבים? לא נראה שיש להם תוכנית או תוכן מעבר לתיירות אזורית. זה לא אפילסיון יין. זו אולי כותרת לתחילת טיוטא לתוכנית שיווק תיירות.

    1. כל הכבוד ליוזמה כזאת שתומכת בחקלאות שלנו בנגב.

      תגידי רבקה, שתית יין או חומץ?

      למען האמת יער יתיר הוא בצפון הנגב אבל דרום הר חברון ניכסו אותו לעצמם בתהליך מיתוגי לאחרונה…

      לגבי מה מיראז׳ מבינים בהגדרת אזורי יין, נשמע שהם מבינים בכסף ויכולים לשלם למי שמבין.

      את היקבים ראיתי בתמונות, נראים מבסוטים.

  2. יכולה לשלוח לי המלצה לטיול? אני מעוניינת בכמה אטרקציות בשילוב יקבים…

    1. נעה גרינקר

      וודאי. רגע לפני הסגר אני ממליצה:
      א. לקפוץ מחר ליקבים שפתוחים בשבת (אם את בעניין), ולהנות מרגעים אחרונים של יין טוב, נוף ושלווה.
      ב. לבקר בבלוג dizzy_wine באינסטגרם, יש המון המלצות וכמובן שאוכל שם בצ׳אט להמשיך להמליץ על אטרקציות וטיולים מותאמים עבורך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

פרסומים נוספים מאותה קטגוריה

כתבות פופולריות

החדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה