ירושלים של אחרי קורונה: 5 מקומות פחות מוכרים לרגל יום ירושלים

1."הפסנתר"

רוצים לנשום אוויר הרים צלול אל מול נוף אינפיניטי? לכו ל"פסנתר" שבהרי ירושלים. כן, כך קוראים למקום הזה בירושלמית מדוברת. שמו הרשמי הוא מצפה ארתור רובינשטיין או מצפור ארתור רובינשטיין. הפסנתר הזה - פסל עשוי לוחות אבן ירושלמית ושיש המעוצבים כקלידים בנגינה - נבנה בשנת 1983 בעיצובו של הפסל הירושלמי, ישראל הדני, לזכרו של הפסנתרן הנודע, ארתור רובינשטיין. ליד הפסל ניצבת מצבה קטנה עליה חקוק שמו של רובינשטיין, מגדולי הווירטואוזים בדורו, וגם כד עם אפרו של רובינשטיין. המקום פתוח תמיד ובכל שעה. מיקום: סמוך לאתר "יד קנדי", מערבית למושב עמינדב המקום להיות בו בשקיעה. "הפסנתר". צילום: תמר רובינשטיין

2.טיילת החומות הצפונית

מכאן, כל העיר העתיקה של ירושלים, מונחת על כף היד. טיילת החומות היא חלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ורק כשעולים עליה מבינים עד כמה היא ראויה לתואר המכובד. הטיילת, שנמתחת לאורך 3 ק"מ משער יפו ועד שער האריות, עמוסה פחות מאחותה, הטיילת הדרומית שמובילה מרחבת הכניסה האחורית של מגדל דוד, מחוץ לשער יפו, ועד לשער ציון או לכניסה לרובע היהודי, אבל היא יותר עמוסה. איך מגיעים? נכנסים דרך שער יפו ומיד פונים שמאלה למדרגות ולא לפספס את תצפית 3 הכיפות מעל שער שכם. הכניסה כרוכה בתשלום של 20 שקל לאדם לשתי הטיילות, למשך יומיים. מיקום: העיר העתיקה מטיילים בטיילת החומות עם מסכות. צילום: החברה לפיתוח מזרח ירושלים סיור בעיר העתיקה של ירושלים. צילום: מפ"י

3.כנסיית השילוש הקדוש

לפעמים הדברים הבולטים באמת, הם דווקא אלה הנסתרים מן העין. כמעט ואין מי שלא מכיר או לא שמע על מגרש הרוסים (בהקשר משטרתי לפחות) ובמרכזו הכנסייה הרוסית. אבל מי באמת נכנס פנימה אל תוך הכנסייה בעלת 8 הכיפות האדומות? הכנסייה, שנחנכה ב-1872 ויועדה כמקום תפילה מקומי לצליינים רוסים שביקרו בארץ הקודש, היא פנינה אמיתית. מבפנים היא אומנם לא גדולה, אך יופייה הפנימי מופלא. הכנסייה תוכננה על ידי האדריכל הרוסי מרטין איוונוביץ אפינגר, שהציב בה שני מסדרונות ארוכים לצד האולם המרכזי וחדרים מעוגלים לצידם. האווירה היא רנסנסית, החלונות מעוטרים ועל הקירות והתקרה ציורים נפלאים. התיירים הרוסים, שכמעט רק הם מבקרים בה, טוענים שהיא מזכירה את מנזר העלייה לשמיים שנמצא בקרמלין שבמוסקבה. כנסיית השילוש הקדוש היא מקום מעולה לתפוס רגע של שקט מההמולה של מרכז העיר ירושלים. הכניסה עם לבוש צנוע. פתוח כל יום ובימי ראשון מתקיימת מיסה. חובה לבקר ברגע שיפתחו מחדש את מוסדות הדת. כניסה ללא תשלום, נהוג להשאיר תרומה. מיקום: מגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש, מגרש הרוסים, ירושלים. צילום: גורה ברגר איזה עוד מקומות שווה לראות בירושלים? צפו בסרטון:

4.מנזר מאר אליאס

מנזר מאר אליאס היווני-אורתודוכסי, שנבנה בתקופה הצלבנית, ניצב בגאון על הדרך המובילה מירושלים לבית לחם. מאר אליאס הוא שמו הערבי של אליהו הנביא, שהפך לסמל הנזירות הנוצרית מכל מיני סיבות. ליד המנזר הוקם ספסל שהיה מקום ההשראה המועדף על הולמן האנט, אחד מציירי ירושלים הפרועים בסוף המאה ה-19. האנט היה מגיע לכאן לצייר את ציורי השמן שלו שעסקו בנופיה הקדומים של ירושלים. לאחר מותו נקבע על הספסל שלט עם שמו. מהספסל הזה נפתח נוף פנורמי להרודיון, בית לחם והר חומה. תגיעו עם תרמוס, נשנושים, ספר טוב או מחברת ציור, ותנו לנוף לעשות את שלו. מיקום: רחוב דרך בית לחם

5.אמת המים המוארת

אמות ומתקני מים בירושלים, עתיקים כימי העיר. הידוע מכולם הוא מעיין הגיחון הנובע למרגלות עיר דוד וכפר סילואן ונאגר בבריכת השילוח וניקבת חזקיהו.  החשמונאים היו הראשונים שהביאו לעיר מים זורמים מהרי יהודה הגבוהים שמדרום לירושלים, והורדוס היה זה ששדרג את המערכת לאמות שהוליכו מים גם לעיר העליונה וגם לבית במקדש. גם אזור העופל (היום חלק ממתחם מרכז דוידסון, בין עיר דוד להר הבית) שופע מקוואות ובורות מים ששימשו את עולי הרגל למקדש והתבססו על מערכת אגירת מים ייחודית. המים שימשו לשתייה, רחצה, טהרה ופולחן. העות'מאנים שיקמו את האמה והשתמשו בה להובלת מים ל"סבילים" ברחבי העיר העתיקה שסיפקו מים מתוקים לתושבי העיר ומבקריה. המערכת קרסה כבר בתקופה העות'מאנית והעיר עברה לצריכת מים מבורות שאגרו מי גשמים, ומאז ננטשה ושוקמה חליפות, כשהשימוש האחרון שנעשה בה היה בימי המנדט הבריטי, בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. טיילת הדקלים בקרבת שער שכם היא הומאז' למפעלי המים העתיקים של ירושלים, מקום מפגש ופעילויות לתושבי העיר העתיקה וסביבותיה, לתיירים ומבקרים, מתחם פעילויות פנאי ותרבות על רקע הנוף המונומנטלי של חומת ירושלים. הטיילת היא חלק מגן לאומי "סובב חומות" הכולל את הגן המקיף את חומת העיר העתיקה, והדקלים בה ניטעו בשנות ה-80, אז גם נבנתה האמה, אולי במשך השנים הוזנחה, המים הפסיקו לזרום והמקום לא היה מלבב. לפני כשנה חידש משרד ירושלים ומורשת את טיילת הדקלים ואמת המים, באמה שולבו אלמנטים מיוחדים של תאורת לילה, וסביבה הוקמו גינון ותשתיות, פרגולות צמודות ומשטחי הליכה וישיבה. המים זורמים במפלים לאורך תוואי האמה מהבריכה העליונה בקצה הדרומי של הרחבה לבריכה התחתונה בקצה הצפוני. בבריכה התחתונה ובמפלים משולבים אלמנטים של תאורה צבעונית מתחלפת וסילוני מים וניתן לראות שם דרך קבע ילדים, משפחות ובני נוער הנהנים מהאטרקציה וכמובן, עוצרים לסלפי. אמת המים המוארת בירושלים. צילום: גורה ברגר גילוי נאות, גורה ברגר היא דוברת פמ"י - החברה לפיתוח מזרח ירושלים

אני מעוניין לקבל חדשות, עדכונים והודעות פרסומיות מפספורטניוז ואני מסכים לתנאי השימוש ולמדיניות פרטיות.

אל תפספסו

ליסבון מאחורייך: הצצה לפנינה הנסתרת של פורטוגל -פורטו

הכתבה הבאה במדור

אשת טורס תחדל משימוש בביטוי "הדקה התשעים" ו/או "הדקה ה- 90"