שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
קטעים מהספר "בוקר ראשון באירופה". רשמי מסע בפרוזה ובתמונות מאתרים שמחוץ למפת התיירות. הסופרת תלמה אדמון ביקרה בעשר ארצות ובכולן הגיעה אל מקומות שבהם מיטיבים לשמוע את הטבע, את האדם היחיד, את לחישות העבר
בְּרֶמֶן (Bremen), גרמניה. צילום: 123RF
בְּרֶמֶן (Bremen), גרמניה. צילום: 123RF

בְּרֶמֶן (Bremen), גרמניה

בכביש המהיר, שדות מכוסי כפור דקיק חלפו מעבר לשדרות עצים עירומים, שאלה המארחת: את מכירה את האגדה על זמרי המקהלה של ברמן? לא, השבתי בהיסח דעת ובלי להטות את המבט השוקק החוצה. היא סיפרה לי בקצרה ובלי לדייק בפרטים, וחתמה: ואז הם הלכו לברמן. שאלתי: נו, והם הגיעו? לא זוכרת, השיבה קצרות ושבה לקריאה במדריך מישלן. היינו בדרך לברמן.

פסל הברונזה המסמל את העיר עלול להטעות. העיר ברמן נקבעה במפת הספרות דווקא מפני שגיבוריה לא הגיעו אליה. זה עיקר סיפור העם הממזרי. הם יצאו לדרך כדי להצטרף לתזמורת העיר: החמור שתש כוחו, הכלב שזקן, החתולה ששיניה קהו והתרנגול שנועד לסיר המרק. ארבעת בעלי הקולות הצלולים מצאו בית ביער, הבהילו מתוכו את דייריו השודדים רעים, והשתקעו: “…ארבעת המוזיקאים של תזמורת העיר ברמן נהנו כל כך מן השהיה בבית, עד שהחליטו להשאר שם ולא להמשיך עוד בדרכם.” (מתוך “זאב, נסיכה ושבעה גמדים”, האחים גרים, מגרמנית: ד”ר חנה לבנת, מחברות לספרות).

בְּרֶמֶן (Bremen), גרמניה. צילום: תלמה אדמון

הפסל ניצב ברובע העתיק, סמוך לקיר צדדי של בניין העירייה שחזיתו פונה לכיכר השוק המרהיבה. טיילים מגיעים אל הפסל נשוכי רוח קרה. הרוח המערבית החריפה עולה מן הנהר וֶזֶר, שרחב ושקט הוא זורם צפונה כמי שתהילתו אבדה, לא עוד נתיב מסחרי הומה. התיירים פונים מטיילת הנהר ונבלעים בסמטאות רובע שְנוֹר המכשף, ומתעכבים בכיכר המרתקת למרגלות פסל רולנד, ענק מהמאה ה-15 שמכריז על חופש המסחר. לבסוף הם עומדים מכורבלי מעילים למרגלות המונומנט הצנוע של החיות המזמרות, אוחזים באחת מרגלי החמור, סגולה למימוש משאלות, ומונצחים במצלמות. זהב רגלי החמור בוהק ממגע ידיים רבות. גברת מפודרת מציבה כלבלב זעיר מתחת לחמור וחיית המחמד מרעידה ברוח. גבר שחור עור ניגש עם עגלת תינוקו החנוט במעיל. ידו של הגבר אוחזת ברגל החמור כממלאת תפקיד חיילי, ופני האיש עצובים ומוסטים הלאה מן הפסל.

האחים גרים אספו מפי העם את הסיפור, שנודעו לו גירסות אחדות. הפסל נוצר והוצב ב-1953 בידי האמן גרהארד מארקס (1889-1981), שנמנה עם מייסדי אסכולת הבאוהאוס. מארקס נשאר בגרמניה תחת שלטון הנאצים, שהחרימו את יצירותיו ואף השמידו חלק מהן.

ובאותה ברמן, המפתה בקפלי עברה, עומד מוזיאון שיוחד ליצירת מארקס. ואם איבדה העיר את תפארת הנמל הגדול שהוליך אל הים הצפוני, הרי שזכתה לנֶצח בחמור וכלב, חתול ותרנגול, ושירתם מבהילת-השודדים מכוונת תמיד לעבר העיר שעָדֵיה לא יבואו.

הספר יצא לאור ב-‘זמורה ביתן’

עקבו אחרי פספורטניוז בפייסבוק, בטוויטר, בלינקדאין, באפליקציה וב-google.news

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

השאירו תגובה לפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

כתבות פופולריות

החדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה