ממשלת ישראל החליטה לסגור את המסעדות כדי למנוע סיכוני הידבקות במקום סגור.

קל מאד להחליט על סגירה, אבל מדוע לא לחשוב בדרך יצירתית כדי להגן על פרנסתם של מאות אלפי עובדים מחד, ומאידך על הצורך באוורור של המונים הנחנקים תחת המגבלות ורוצים גם לצאת מדי פעם לבלות?
במדינות מוכות קורונה, ואף בממדים קשים וחמורים מאשר אצלנו, כמו איטליה וצרפת, מצאו פתרון יצירתי פשוט למסעדות, בתי קפה וברים: יוצאים למדרכה, לאוויר הפתוח, כמובן, תוך שמירה על כללים מתבקשים.
עיריית פריס, למשל, כבר לפני חודש, כפי שפרסמנו, התירה למסעדות ובתי קפה לצאת אל המדרכות ואף נתנה להם הרשאה להקים מתחמים חיצוניים. אומנם מספרי הסועדים והמבלים הצטמצמו ונדרש ריחוק בין השולחנות, אבל אפשר לאכול, לשתות ולנשום באוויר הפתוח.
גם עיריית מילאנו, שהייתה מוקד עולמי לתחלואת הקורונה, פתחה לא מכבר את העיר לבילוי ברחובות. רחובות רבים נסגרו לתנועה והפכו למדרחובים לטובת הולכי הרגל.
מסעדות, בתי קפה וברים יצאו מהחדרים הסגורים למדרכות, שהתרחבו באמצעות הצרת הכבישים וביטולי החניות, ועיריית מילאנו מעודדת את המסעדות ובתי הקפה להציב שולחנות במרחבים הפתוחים.
'המהפכה הירוקה' של מילאנו, כפי שפרסמנו לאחרונה, זוכה לשבחים ברחבי אירופה כולה ואף לחיקויים רבים במדינות האיחוד האירופי, שמתחילות בימים אלה לחוות גל גואה של תיירות קיץ בינלאומית.
ומה אצלנו?
קל מאד לסגור, אך ראוי ורצוי לשקול וללמוד מאחרים. ובעצם, למה לסגור, אם אפשר לצאת למרחבים הפתוחים וכולם ייצאו נשכרים?