עידית סימון: "מעבודה קשה לא מתים"

היא חלמה לעבוד בשב"כ או במוסד או להסתפק בניהול בית אבות, כמו אבא שלה. אבל בסוף, עידית סימון, מצאה עצמה בענף המלונאות. ראיון עם מנכ"לית מלון קראון פלזה סיטי סנטר עזריאלי ת"א לרגל יום האישה הבינלאומי

עידית סימון. צילום: ניר פקיןעידית סימון. צילום: ניר פקין

 

כילדה חלמה לנהל בית אבות, בדיוק כמו אבא. "אני מאוד אוהבת ומתחברת לאנשים מבוגרים", מספרת עידית סימון, מנכ"לית מלון קראון פלזה סיטי סנטר עזריאלי תל אביב לפספורטניוז. "כשהייתי ילדה, לאבא שלי היו בתי אבות. הייתי מגיעה איתו לעבודה ומאוד התחברתי ואהבתי את זה. אני אוהבת מבוגרים ואוהבת לנהל, לכן רציתי לעסוק בשילוב הזה. אגב, יש משהו דומה בין מלונאות ובית אבות (לא סיעודיים)".

ולא רק בית אבות. "כל החיים הייתי בטוחה שאעבוד בכלל במוסד או בשב"כ. בצבא הייתי במודיעין ועשיתי תואר ראשון במזרח תיכון וערבית. זה לגמרי היה הכיוון שלי", היא מספרת. אבל עבודה זמנית במלון באילת בתום השירות הצבאי, שינתה לה סדרי עולם.

"אחרי הצבא עבדתי במשך שנה במלון באילת, ואז הבנתי שהלימודים פחות מעניינים אותי. לא הפסקתי את הלימודים כי לא ידעתי מה יהיה בעתיד ורציתי שיהיה לי תואר. ממש לקראת סוף התואר, שכבר הייתי בטוחה שאין מצב שאעסוק בתחום הזה, החלטתי לחזור לתחום המלונאות. היה לי מאוד כייף ולא חשבתי שזו תהיה העבודה שלי. נהניתי באילת, אז החלטתי לחזור ולראות לאן זה יוביל אותי. עם הזמן התקדמתי במדרג התפקידים ובשלב מסוים הבנתי שזו תהיה העבודה שלי לתמיד".

 

 

סימון החלה לעבוד ברשת קראון לפני כ-20 שנים. "התחלתי כאחראית משמרת במחלקת אירועים במלון קראון פלזה תל אביב על הים, ועם הזמן התקדמתי למגוון תפקידים שונים מנהלת חדר האוכל במלון, מנהלת תפעול אירועים, סגנית מנהל מזון ומשקאות ומנהלת מזון ומשקאות. אחר כך, קודמתי להיות סמנכ"לית אגף חדרים והתפקיד האחרון במלון קראון פלזה תל אביב על הים, היה מנהלת תפעולית של המלון. בהמשך עברתי לנהל את מלון קראון פלזה סיטי סנטר. תפקיד אותו אני עושה כבר 4.5 שנים".

 

איך את משלבת בין בית וקריירה תובענית?

"יש לי שני ילדים, בן 14 ובת 6. מאוד קשה למצוא את האיזון בין בית ועבודה. בכל פעם אני אומרת לעצמי שיש לי עוד מה לעשות ושאני צריכה להישאר בעבודה, אבל אז נזכרת שלא אראה את הבת הקטנה שלי לפני שהיא הולכת לישון. גם בחגים אני לא נמצאת וכמעט ולא רואה אותם. את הבן שלי כשהיה קטן, בכלל לא ראיתי. עם הבת אני למודת ניסיון ומנסה לאזן, אבל זה לא תמיד מצליח, למרות שאני יותר מאוזנת מפעם. שילוב בין בית ועבודה זו החלטה שמלווה אותי יום יום".

האג'נדה הניהולית שלך?

"אחד הדברים שהיה לי מאוד חשוב לעשות זה ללמוד לנהל ופחות לכבות שריפות, כי הרבה פעמים כשעסוקים בכיבוי שריפות את לא יודעת לנהל ואת לא יודעת להתוות דרך. כשהגעתי לתפקיד הנוכחי, חוויתי התבגרות בגיל ובתפקיד. ישבתי עם עצמי וחשבתי מה אני צריכה לעשות כדי להצליח. בניתי לעצמי תכנית עבודה שאני יודעת שאני הולכת לפיה. ברור שהיא תסטה ימינה ושמאלה, אבל זו תכנית שבאמת תהיה הדרך שלי וכשאעבוד לפיה אני פחות אכבה שריפות. תמיד יהיו שריפות ובעיות תמיד יצוצו בטח במקום שעובד 24/7, אבל כשהעיקר זה לנהל ולהתוות דרך ולא לכבות שריפות, אז גם אני וגם הצוות שלי מצליחים יותר להגיע לתוצאות".

מהן לדעתך התכונות הנדרשות להצליח בתפקיד כמו שלך?

"לא לוותר, להתמיד ולהתעקש על דברים שהם חשובים. יש פה גם משהו שקשור לאיזון בחיי המשפחה. כשיש שקט בבית, הראש יותר פנוי לעבודה. אני מאוד מאמינה בעבודה קשה, לפחות בהתחלה. אי אפשר להצליח אם את לא נותנת את כל כולך. לא לעגל פינות. אי אפשר להצליח אחרת".

טיפ שלך לאישה השואפת לנהל בענף המלונאות

"לא לחפש מיד לשנות ולהראות הנה הגעתי או לשים את טביעת הרגל, אלא קודם כל להסתכל, ללמוד, להבין ולנסות לראות איפה הנקודות החזקות שיש לשמר ואיפה הנקודות החלשות שיש לטפל בהן. אבל, באמת קודם כל לקרוא את המפה להבין מי הצוות, מי איתי ומי פחות איתי, מי טוב ומי פחות טוב ולא דבר ראשון לשנות כדי שידעו שהנה הגעתי. זה נכון לגברים ולנשים כאחד. עבדתי עם הרבה מנהלים, בין אם מעליי ובין אם תחתיי, וכל אלה שתמיד התחילו בדרך הזאת לא החזיקו מעמד לאורך זמן".

הישג מקצועי שאת גאה בו

"יש לי צוות מדהים מבחינה מקצועית ואנושית. אני עובדת קשה ומנסה לפתח אותם כמה שיותר והם הגאווה שלי, הצוות והמנהלים שלי".

מה המוטו שמנחה אותך בעבודה?

"מצוינות. אני תמיד שואפת להיות מצוינת ולא מפחדת מעבודה קשה. סבא שלי ז"ל תמיד אמר לי "מעבודה קשה לא מתים. תעבדי ותשקיעי, וזה מה שאני עושה. מאוד חשוב לי שהמקום שאני נמצאת בו יהיה מספר אחד, ובמקביל מאוד חשוב לי להעביר את זה לצוות שלי וחשוב לי שגם הם יעבדו בסביבה שכייף להם. חשוב לי שהעובדים יבואו לכאן בכייף. הם גם ככה צריכים לעשות את העבודה שלהם אז שיעשו אותה בכייף, שתהיה להם סביבת עבודה נעימה ופורייה שתגרום להם להצליח. כי בסוף ההצלחה שלי תלויה בעובדים שלי. אם לא אהיה מחוברת אליהם והם אליי, לא אוכל להצליח. כשלעובדים טוב אז הביצועים טובים".

עידית סימון. צילום: תמר מצפי

עידית סימון. צילום: תמר מצפי

 

נושאים שמוזכרים בידיעה