שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter

על קארס כבר שמעתם? קבלו הצצה ליעד חורפי מפתיע בטורקיה

אתר עתיקות בן אלף שנה, דיג קרפיונים בקרח, מצודה שמתנשאת בגאון מעל עיר קווקזית עם נגיעות רוסיות וגם, אתר סקי מבטיח. כל זאת ועוד ביעד שהוא הכל חוץ מבטן גב
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
מזחלת סוסים. צילום: [email protected]

אל קארס הגענו בסוף ינואר, בערך יומיים אחרי סופת השלגים שכיסתה את ירושלים במרבד לבן. אלא שבירושלים השלג נמס תוך יום בערך ובארץ הפלאות המושלגת הזו שבצפון-מזרח טורקיה, החורף ארוך והשלג רך להפליא. אבל בואו נחזור להתחלה ונסביר מה אנחנו עושים פה בעצם.

הוזמנו לקארס, בירת נפה בשם זה בצפון-מזרח המדינה, משום שלטורקיה חשוב "לפתח יעדים חדשים ופחות מוכרים לתייר הישראלי, כאלו שמתאימים למי שמחפש טבע, הרים, היסטוריה, ארכיאולוגיה ותרבות. למי שרוצה להכיר את טורקיה האחרת.
קראס העיר מונה כ-120 אלף תושבים ויושבת בנקודת מפגש בין 3 מדינות: טורקיה, ארמניה וגיאורגיה. התרבות הקווקזית השלטת,ניכרת כאן היטב באדריכלות, בפולקלור ואפילו באוכל. על העיר חולש מבצר שנבנה ונהרס פעמים רבות בידי הסלג'וקים, הארמנים, הגיאורגים, העות'מנים ולבסוף גם הרוסים – שהותירו כאן את חותמם באדריכלות האירופית משהו של סוף המאה ה-19 וגם בחמאם שהיה אהוב במיוחד על פושקין.

במרכז העיר יש גם קתדרלה ארמנית מרשימה שהוסבה למסגד, טיילת יפה לשפת הנהר הקפוא וכמות מכובדת מאוד של חנויות גבינה. מדוע? מסתבר שקארס נמצאת במרכזה של תעשיית הגבינות בטורקיה, שכן תושבי האזור יוצאים בקיץ אל הרמות שמסביב כדי להאכיל את עדרי הבקר בעשב העשיר שצומח בגובה של כ-2,500 מ' מעל פני הים. גבינת הגרוייר של קארס (כאן קוראים לה gravyer) מפורסמת מאוד ומיישנים אותה במשך 10 חודשים.

אם כבר מדברים על אוכל, המסורת הקווקזית ניכרת היטב גם במטבח המקומי, השונה מאוד מהמטבח הטורקי המוכר לכולנו. האוכל כאן חורפי, כפרי ופשוט יותר וכולל הרבה מרקים, במיה ובורגול. מנת בשר טיפוסית היא שוק הטלה, שמבושל כאן עד שהוא נפרד בקלות מהעצם ומוגש בתוך ציר על מצע של קרעי לחם וגרגירי חומוס.

מנת הדגל של האזור היא ללא ספק האווז, המומלח והמיובש בחוץ בקור ולאחר מכן מבושל ומוגש עם בורגול. בעבר היה האווז מקור החלבון העיקרי עבור התושבים והיום זו פשוט מסורת. אחת המסעדות הידועות באזור היא Kars Kaz Evi, בית האווז של קארס, שמלאה בסועדים ביום ובלילה.

הלילות בקארס אמנם קפואים אבל חמים מאוד במופעי פולקלור, כמו זה שחווינו במסעדת Pushkin. את הקהל חיממו טרובדורים טורקים משופמים – שפרטו על כלים מסורתיים והתחרו זה בזה בשירה ובאלתור חרוזים. לאחר מכן שלהבה להקת מחול בסגנון אזרי-גיאורגי. זו חגיגה של ממש לאוהבי הז'אנר ואם תרצו להמשיך ולבלות, בעיר יש גם לא מעט ברים תוססים.

צילום: אינגה מיכאלי

עיר 1001 הכנסיות

במרחק שעה נסיעה מקארס נמצאת אחת הסיבות העיקריות לביקור באזור, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר אני (Ani) הייתה בסביבות שנת אלף לספירה בירת ממלכת ארמניה, שכללה גם חלקים ממזרח טורקיה של ימינו. בשיא תפארתה, היא הייתה אחת הערים הגדולות והחשובות על דרך המשי – היא מנתה 35,000 תושבים, השתוותה בגודלה ובחשיבותה לקונסטנטינופול (איסטנבול של ימינו) ונודעה בכינוי עיר 1001 הכנסיות, בשל מבני הציבור הרבים שבה.
אתר העתיקות שתראו כאן היום אכן מרשים ביותר, גם בזכות הנוף המרהיב. העיר יושבת על רמה מוקפת ערוצי נהרות עמוקים משלושה עברים (הגבול עם ארמניה נמצא ממש מעבר לנהר) ושרידי חומה אדירה. כשתיכנסו בשער, יתגלה לעיניכם מישור קפוא ורחב ידיים, עם שלל שרידים שפזורים פה ושם – כנסייה ארמנית שמורה היטב, אחת מיני רבות, מקדש אש זורואסטרי ואפילו שרידי חנות או בית, ואולי בית כנסת; איש לא יודע לומר למה שימש המבנה, המקושט בשני מגני דוד ובתבליט שנראה כמו מנורה.

לראות לבן בעיניים

פרט לעובדה שקארס היא שער הכניסה לאני, סיבה טובה לא פחות להגיע לכאן היא לעשות סקי. אתר הסקי סאריקמיש (Sarıkamış), רק 45 דקות נסיעה מהעיר, אמנם עדיין לא מפותח כמו בנסקו שבבולגריה או גודאורי שבגיאורגיה, אך האזור ידוע בשלג אלפיני רך ואיכותי במיוחד, ויש באתר 21 ק"מ של מדרונות, 5 מעליות סקי וגם כמה מלונות קטנים בהם, מלון Habitat המציע בריכה מקורה וספא. אתר הסקי פופולרי אמנם בעיקר בקרב טורקים, אך יתרונו הגדול הוא במחיר הזול – 6 לילות ע"ב פנסיון מלא למשפחה בת 4 נפשות יעלו בסביבות אלף אירו ומחירי השכרת הציוד מגוחכים ממש.

מעמד סקי. צילום: ליזי שלום

"רכשתם כבר ביטוח לנסיעתכם הקרובה? הזמינו עכשיו ביטוח Touch הכולל כיסוי לביטול!"

ללכת על המים

אגם צ'ילדיר (Çıldır) העצום משתרע במרחק של כשעה נסיעה מקארס. ילדים ייהנו לנסוע במזחלת רתומה לסוסים (כאן קוראים לזה טרויקה) על האגם הקפוא שעומקו כ-45 מ'. הקרח אמנם עבה מאוד, כמעט 70 ס"מ, אבל כדאי לזכור שזה הדבר היחיד שמפריד ביניכם לבין המים הקפואים. המקומיים נוהגים לחפור בורות בתוך הקרח, להטיל לתוכם רשתות ולהעלות דגים טריים – אותם הדגים שמוגשים מטוגנים במסעדה שלשפת האגם. זה מקום נחמד להתחמם בו אחרי הנסיעה בטרויקה הפתוחה באגם סחוף הרוחות, ואת הארוחה תוכלו ללוות גם בקפה או תה טורקי. לסיכום, התיירות לקארס עדיין לא מפותחת דיה ואין ספק שדרושה עוד השקעה בתשתיות כמו מלונות ברמה בינלאומית או טיסות ישירות לאזור, אבל אם אתם הרפתקנים, מחפשים יעד זול לסקי עם כל המשפחה, או רוצים לשלב בין ביקור בגיאורגיה ובארמניה להיכרות עם צפון-מזרח טורקיה בואכה הר אררט, קארס בהחלט מסקרנת ובעוד כמה שנים תוכלו לומר שהייתם הראשונים לזהות את הפוטנציאל.

צילום: אינגה מיכאלי

חשוב לזכור

נמל התעופה של קארס (Kars Harakani Airport) מרוחק רק 6 ק"מ מהעיר וניתן לטוס אליו עם טורקיש איירליינס דרך איסטנבול, איזמיר או אנקרה. אפשרות נוספת היא לנסוע לכאן ברכבת אקספרס המזרח (Doğu Ekspresi) מאיסנטבול או באקספרס ארזורום מאנקרה. הנסיעה נמשכת יממה, עוברת בין נופים מרהיבים ועולה גרושים.

הכותבת הייתה אורחת טורקיש איירליינס והרשות לפיתוח ולקידום התיירות בטורקיה

צילום: ליזי שלום

צילומים: [email protected], אינגה מיכאלי, ליזי שלום

רוצים לדעת כל מה שחם בתיירות ותעופה?

הצטרפו לניוזלטר ותקבלו את החדשות והעדכונים של עולם התיירות והתעופה לתיבת המייל

השאירו תגובה לפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אשר מפר את תנאי השימוש לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

התיירות חוזרת!

הרשמו למבזקי פספורטניוז וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם.