אא

קברניט: "מערבולות אוויר אינן מסוכנות"

13 נוסעים נפצעו בטיסת טרנסאוויה מצרפת לישראל שנקלעה למערבולות (כיסי אוויר). עד כמה זה מסוכן? כיצד נוצרות מערבולות? וכיצד מתמודדים עם הבהלה שהן מעוררות? קברניט אל על, אלון פרג, מסביר על כיסי אוויר, מערבולות ומה שביניהם

כיסי אוויר - לא מה שחשבתם. צילום shutterstock כיסי אוויר - לא מה שחשבתם. צילום shutterstock
זה קרה בטיסת טרנסאוויה מצרפת לישראל. המטוס של חברת הלואו-קוסט שבבעלות אייר פראנס-ק.ל.מ, נקלע לאזור של מזג אוויר לא יציב עם מערבולות אוויר שהובילו לטלטולים ולפציעתם של 13 נוסעים.  על פי הדיווחים, במטוס שררה בהלה גדולה והיו נוסעים שתיארו "תחושה של חור באוויר" ו"צניחת המטוס 700 מטר". תפילות, זעקות ופחד גדול, השלימו את התמונה. ללא ספק סיטואציה מבעיתה.   אבל האם באמת נשקפה סכנה אמיתית למטוס? האם באמת צנח מאות מטרים? אלון פרג, קברניט באל על ומומחה לבטיחות טיסה  alonpereg.co.il, מרגיע. לפספורטניוז הוא אומר שאף תאונה לא יכולה לקרות למטוס נוסעים (למעט מטוסים קלים מאוד) בגלל מערבולות. "המטוס לא ייפול, לא יישבר ולא יתהפך בגלל מערבולות. מטוסי נוסעים טסים בכל העולם, ומאז שנת 1966 לא נרשמה אף תאונת מטוס בגלל מערבולות. נוסעים שנפגעו באירועים כאלו, נפגעו בגלל שלא היו חגורים או שנפגעו מחפץ שלא היה מאובטח,  אבל המטוסים לא ניזוקים". קברניט פרג משיב גם על השאלות הבאות: קברניט אל על, אלון פרג. צילום: דוד סקורי

מה זה בכלל מערבולות?

כיסי אוויר שגורמים לקפיצות בעוצמות שונות שמטלטלות את המטוס. בשפה מקצועית התופעה נקראת טורבולנס (מערבולות/כיסי אוויר). מטוסי נוסעים אינם מושפעים לגמרי מרוב סוגי המערבולות. ההשפעה העיקרית של כיס אוויר היא על נוחות הנוסעים ובמקרה שנוסע או חפץ אינו קשור, יש סכנה להיפגעות. מבנה המטוס מתוכנן, נבנה ונבדק לעמידה במאמצים גדולים בהרבה מכל מערבולת שנפגוש.  מה שכן, מערבולות חריפות במיוחד עלולות להפריע למטוס לשמור על גובה אחיד של הטיסה. אולם, אלו ניתנות לחיזוי מראש ולזיהוי גם בזמן אמיתי, לכן טייסים יכולים ברוב המקרים להימנע מכניסה אליהן.

כיצד נוצרות מערבולות?

מערבולות יכולות לנבוע ממקורות שונים, ובהתאם לכך יכולות להגיע בשלבים שונים של הטיסה: מזג אוויר סוער: בקרבת עננים, בימים בהם יש רוחות, וברוב המקרים גם ממטרים, אנו צפויים לפגוש מערבולות כאלו, בעיקר בקרבת עננים. בשלבים אלו גם נוכל לראות גשם או שלג. מערכת המכ"מ המותקנת בחרטום המטוס יכולה לזהות בקלות את העננים שבהם יש רוחות ומשקעים חריגים והטייסים יודעים להימנע מכניסה לאזורים בהם המערבולות חזקות במיוחד. תוואי קרקע:  בקרבת הרים גבוהים, רוחות שפוגעות בהר הופכות לזרמים עולים הגורמים למערבולות. אלו אינן בעייתיות כלל, וקורות בקרבת הקרקע, כאשר הנוסעים חגורים בחגורות הבטיחות. אוויר חם, טרמיקה: בימים חמים, האוויר הקרוב לקרקע מתחמם ועולה. זרם אוויר זה מהווה מעין מהמורה עבור המטוס, וגורם לקפיצות. סוג מערבולות זה אפייני לימים חמים וקורה בעיקר מהצהריים. מערבולות אלו אינן חריפות ולמעט אי נוחות של הנוסעים אינן מציבות שום בעיה למטוס. מאוויר צח: מערבולות של אוויר צח קורות בגבהים גבוהים בדרך כלל. עוצמתן יכולה להגיע גם לדרגת חומרה גבוהה, שתפריע למטוס לשמור גובה אחיד. מערבולות שעוצמתן חריפה במיוחד הן נדירות מאד ולרוב ניתנות לחיזוי ולעקיפה.  במקרים הידועים בהם מטוסי נוסעים פגשו מערבולות כאלו הנזקים היחידים היו מהיפגעות של נוסעים שלא היו חגורים או שנפגעו מחפצים שלא היו קשורים.  קצה הכנף: כל מטוס משאיר אחריו שובל של מערבולות. ככל שהמטוס כבד יותר, מערבולות אלו בעלות עוצמה גדולה יותר. בקרי הטיסה והטייסים מודעים לתופעה, ומכיוון שכל המטוסים במרחב נמצאים תחת אותו הפיקוח, יש הקפדה על פתיחת מרווחים מתאימים ומניעת טיסה במערבולות של מטוס קודם. עדיין יתכנו מקרים שבהם המטוס חוצה שובל של מטוס אחר ונגרמת קפיצה פתאומית. מעבר לבהלה רגעית, והתחושה שאולי נפלנו לתוך כיס אוויר גם מערבולת כזו אינה מסוכנת למי שישאר חגור במושבו.

כיצד מתמודדים עם פחד ממטוס קופץ כתוצאה ממערבולות?

1. שבו במקומכם ובקשו מהדייל/ת כוס מים מלאה ככל האפשר. אם הדיילים יושבים במקומם ולא קמים, סימן שהמערבולות בעוצמה שלא מאפשרת שירות. אבל זה גם סימן לעוד דבר – שהמטוס אינו במצב חירום, שכן אם היה כזה, הדיילים היו עסוקים בהכנת המטוס לנחיתה. 2.קיבלתם כוס מים? יפה. זה סימן שהדיילים חופשיים לעבוד, רמת המערבולות ככל הנראה לא משמעותית. הציבו את הכוס על המגש שלפניכם והתבוננו במים. ברוב המוחלט של המקרים תוכלו לראות שהמים לא נשפכים, למרות הקפיצות. חשבו מה היה קורה למים בכוס אם הייתם בנסיעה על כביש. נכון שזה עוזר להבין שהקפיצות לא משמעותיות? 3.שתו את המים. זה לא רק טוב נגד התייבשות, אלא איתות לגוף שלנו. הגוף שחש בסכנה קיומית יגיב במקרים רבים בחוסר רצון לאכול או לשתות ולכן שתייה "תשכנע" את הגוף שלנו שהמצב אינו מסוכן. אצל אחרים מצב חירום יכול לגרום לתחושת צמא, כיוון שרוב מערכות הגוף מצויות בפעילות יתר וחום הגוף עולה וגם אז חשוב לשתות.  

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: תעופהמבזקיםטרנסאוויהכיסי אווירמערבולות אווירקברניט אלון פרג

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: