“רוצה להאמין שרוב הרע מאחורינו ושהטוב כבר מעבר לפינה”

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
איתן כתרי, מוותיקי תעשיית הקרוזים בארץ, זעק השנה לעזרה בווידוי עצוב בפייסבוק: "החרדות שמלוות אותי יום ביומו והסיוטים בלילות שלא נותנים לי מרגוע. אני פונה לכל אחד מכם, ללב שלכם, לפתוח את הלב והכיס ולנסות לתרום ככל יכולתכם כדי להציל אותי ואת העסק שלי מקריסה טוטאלית". 8 חודשים אחרי, המצב לא השתנה הרבה
איתן כתרי. צילום: באדיבות איתן כתרי
איתן כתרי. צילום: באדיבות איתן כתרי

איך מסכמים שנה שכזאת? אני מריץ את השנה הזו אחורה ונזכר בערב ראש השנה שעברה. כולנו עדיין בחל”ת כבר חצי שנה. לא מאמינים בכלל שהמשק עדיין משותק. רגע לפני סגר שני. בתוך כאוס הישרדותי מטורף, כמו כולנו בארץ ובעולם, אני מנסה להסתגל לשקט הזה. בלי עובדים, בלי שיחות של לקוחות – “איתן, אנחנו 3 זוגות לסוכות, סגור לנו מברצלונה שייט חלומי”. פתאום הכל בזום. גילינו את הזום. המחשבות שלי רצות קדימה. הלקוחות העסקיים שלנו כבר לא ירצו לטוס לעסקים כל כך אם יש זום, הלך עלינו.

יום רודף יום והייאוש כבר שם. אני מנסה להרים את הראש ושוב סגר שני. שיחות השלום עם דובאי כבר ברקע ואני זוכר את הרגע הזה שפתאום אני מוצא את עצמי, כמו הרבה מהחברים שלי בענף התיירות, מתחילים לארגן אופרציה מול דובאי. איך אוטוטו בדצמבר יפתחו לנו הטיסות, אבל אז כמובן, שבועיים לאחר מכן, דובאי אדומה בוהקת. הממשלה מחליטה על סגר שלישי באמצע דצמבר ושוב אין הזמנות. פה ושם סיישל לזמן קצר עד שהיעד הזה שוב הפך אדום.

המחשבות רצות בראש, איך בשם האלוהים מתרוממים מכאן? איך אחרי שנה של קורונה מרימים שוב ראש. צפים מעל המים כשאין הכנסות בכלל כבר שנה, שכל החסכונות שלי כבר נגמרו ושוב הייאוש מגיע, שבעצם אף פעם לא עזב אותי מאז מארס 2020. זאת התחושה שמלווה אותי עד היום ואני בטוח שגם את הרבה מהחברים שלי בענף. עד כה, אין שום שר תיירות או כלכלה או אוצר ואפילו לא ראש ממשלה שבאים לתת לנו את מה שמצופה לעשות – להציל את ענף התיירות, המקרטע והמדמם למוות.

אנחנו ערב ראש השנה 2021 ואין עדיין שום אופק. אין תיירות נכנסת. אין תיירות יוצאת. אפילו התקווה שהייתה לנו – אניית הפאר של רויאל קאריביאן, החליטה לבסוף לבטל את העונה שלה מחיפה ולעזוב לקאריביים ושוב, אנחנו מתמודדים עם מאות ביטולי הזמנות והחזרים. זה מתסכל ומייאש.

מי משפה אותנו? כבר ראינו את האור בקצה המנהרה ששוב דאגו לכבות אותו ולהזכיר לנו שהקורונה כאן כדי להישאר כנראה עד 2023-2025, מי יודע. כולנו שוב חזרנו לחל”ת. השמיים סגורים. כולם מפחדים לטוס. הממשלה מפחידה את כולם “אם לא צריך אז אל תטוסו” – המילים האומללות הללו, שמוציאות בין רגע 10,000 עובדים לחל”ת בענף שלי, ענף שאני חי ממנו ומפרנס את משפחתי כבר למעלה מ-25 שנה.

אני רוצה להאמין שרוב הרע מאחורינו ושהטוב כבר כאן מעבר לפינה, שיאיר לנו את הדרך לעשייה מרובה ושיחזיר את כולנו למקום שאנחנו הכי רוצים להיות בו והוא, לשרת את הלקוחות שלנו עם חיוך גדול בלב.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

השאירו תגובה לפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אשר מפר את תנאי השימוש לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

התיירות חוזרת!

הרשמו למבזקי פספורטניוז וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם.