אא

"מדובר בענישה קולקטיבית. אנחנו לא בדיקטטורה. מדינה דמוקרטית לא יכולה לצפצף על אזרחיה"

השתתפות בדיונים בכנסת, ארגון הפגנות והגשת עתירות נגד התנהלות המדינה בכל הנוגע להגבלות על התיירות הנכנסת והיוצאת, הפכו לחלק מההווי הכמעט יום-יומי של מובילי ענף התיירות. אבל יש גם אזרחים מחוץ לענף שההתנהלות מטרידה אותם. ראיון עם הייטקיסט ואחד ממקימי המטה האזרחי לשמיים פתוחים

גיא רגב, ממקימי המטה האזרחי לפתיחת השמיים. צילום: יח"צ גיא רגב, ממקימי המטה האזרחי לפתיחת השמיים. צילום: יח"צ
"המטה האזרחי לשמיים פתוחים". מאחורי הגוף הזה - גוף התנדבותי עצמאי - עומדים מספר מצומצם של אנשי עסקים והייטקיסטים שמאסו והחליטו לקום ולעשות מעשה. "אנחנו קבוצה של אנשים - אזרחים ואנשי עסקים שחלקם נפגעו מסגירת השמיים - שהיינו שמחים מאוד לעשות דברים אחרים בזמן הפנוי שלנו, אבל פשוט כואב לנו ואכפת לנו ממה שקורה כאן", אומר לפספורטניוז גיא רגב, הייטקיסט ואחד ממקימי המטה האזרחי לשמיים פתוחים. הבוקר (ב') הודיע בג"צ כי ידון בהרכב של 3 שופטי ביום שלישי הבא, 4 בינואר 2022, בעתירה שהגיש המטה האזרחי לשמיים פתוחים באמצעות עו"ד טל שחר, נגד ההגבלות על היציאה מישראל וכן בעתירות נוספות שהגישו עמותת מורי הדרך, התאחדות המלונות והתאחדות סוכני הנסיעות נגד האיסור הגורף על כניסת תיירים לישראל. רגב מספר בשיחה עם פספורטניוז כי לפני פרוץ מגפת הקורונה הוא כלל לא נסע לחו"ל במסגרת עבודתו בהייטק. "אני מגיע למטה האזרחי לשמיים פתוחים ממניע אחר. כאב לי באופן אישי לראות את שהטירוף בפגיעה של המדינה בזכויות אזרחיה הגיע לרמה שלא קיימת באף מדינה אחרת. ראיתי שחוץ מלדרוש פיצויים אף אחד כאן לא הרים את הכפפה. הגופים הרלבנטיים לא התאגדו יחדיו, כל אחד דיבר בשם עצמו והשמיים נשארו סגורים, אז החלטנו לפעול לשינוי מגבלות הקורונה. אנחנו פועלים בשם ולמען אזרחי ישראל כדי לשמור על כל הזכויות החוקתיות בכל הקשור ליציאה והכניסה לישראל". רגב אף הגיע מספר פעמים לדבר בנושא בוועדות הכנסת. כך למשל, בדיון שהתקיים באוגוסט השנה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אמר רגב, "הצו הוא זה דה פקטו סגירת השמיים ואתם הולכים לאבד את אמון הציבור. כל העולם הולך בכיוון הפוך לחלוטין. שדות תעופה בעולם הומים ואנחנו היחידים שהולכים הפוך. היחידים שלא מפרידים בין מחוסנים ללא מחוסנים למרות שכבר הוכח שמחוסנים נדבקים ומדביקים פחות. הנתונים שהוצגו על ידי משרד הבריאות מסתכלים על 10 ימים אחורה, אותו אדם יכול היה להידבק בימים 8-10 בארץ. בחודש האחרון נכנסו מחו"ל 2,200 מאומתים מתוך חצי מיליון. זה פחות ממה מתגלה בארץ ביום. יש יותר סיכוי להידבק בסופר בישראל וזה אומר ש-99% נתון מהאנשים יכנסו לבידוד סתם". בשבוע האחרון דיברת בוועדת החוקה של הכנסת. מה שאלת והאם קיבלת תשובות? "דיברתי פעמיים בשבוע האחרון בוועדת החוקה, ניסיתי לקבל הסברים ממשרד הבריאות למה סוגרים את השמיים בצורה גורפת אבל לא קיבלתי תשובה". כמה עתירות הגשתם עד כה נגד המדינה על סגירת השמיים? "הגשנו 3 עתירות נגד סגירת השמיים. העתירה הראשונה שלנו הייתה חלק מעתירות של מספר גופים בתחום התיירות. העתירה השנייה, שהוגשה ביוזמת המטה בשם אנשי עסקים ואזרחים שנפגעו מסגירת השמיים, לא הגיעה לדיון כי המדינה חזרה בה מסגירת השמיים. את העתירה השלישית הגשנו באמצעות עו"ד טל שחר בנפרד מהעתירות האחרות שהגישו בנושא סוכני הנסיעות, מורי הדרך והתאחדות המלונות". מה מפריע לכם בהתנהלות המדינה? "כואבת לנו הפגיעה הכלכלית והאנושית במרקם החיים של מאות אלפי ישראלים שמקיימים חיים על הקו ישראל – חו"ל. יש אנשים שצריכים טיפולים רפואיים ויש את עניין איחוד משפחות ועוד". בשביל זה הקימו את ועדת חריגים. מה דעתך על ההתנהלות של הוועדה הזו? "ועדת חריגים זה דבר לא תקין במדינה דמוקרטית. אף דמוקרטיה מערבית בעולם שאוסרת על אזרחיה לצאת מהארץ". אבל המדינה לא הטילה איסור גורף על יציאה מהארץ "נכון אבל הרבה מהיעדים אליהם יש טיסות ישירות מהארץ הפכו אדומות – כל צפון אמריקה ומרבית מדינות מערב אירופה סגורות. לזה יש להוסיף כמובן גם את יבשת אפריקה. מדינת ישראל לא מיוחדת בכך שיש לה רשימת מדינות אדומות. יש הרבה מדינות שיש להן רשימות אדומות, אבל להבדיל מהן רק ישראל אוסרת על אזרחיה לטוס למדינות המוגדרות אדומות. בנוסף, מדינות כמו ארה"ב, אנגליה וצרפת ביטלו אפילו את איסור כניסת זרים אליהן מדרום אפריקה כי ידוע שמגבלות מהסוג הזה לא מונעות התפרצות וריאנטים כאלה ואחרים". האם לדעתך התנהלות המדינה פופוליסטית? "לדעתי כן. מגבלות מהסוג הזה שהמדינה מטילה, מרגיעות דעת קהל. המדינה תבוא ותגיד בסופו של דבר ניסינו למנוע כמה שיכולנו. אבל אנחנו טוענים שאפשר להגיע לאותה תוצאה בהתנהלות אחרת. המדינה בחרה להתמודד עם המצב בדרך הקלה של סגירה מאשר להתמודד עם המצב בדרך הקשה יותר של אכיפה והרתעה. מדובר פה בענישה קולקטיבית. המדינה מניחה שכל הציבור הוא עבריין בפוטנציה במקום ליצור הרתעה ואכיפה חזקות". כיצד לדעתך נכון לנהל את השמיים ולהימנע מהתפרצות וריאנטים חדשים? "אפשר לעשות בדיקות ולהסתפק בבידוד מידתי. מדינה דמוקרטית לא יכולה לצפצף על האזרחים ולסגור את השמיים. אנחנו לא דיקטטורה. נקודת המוצא היא שהווריאנטים לא ייעלמו אלא להיפך. ככל שהנגיף משכפל את עצמו ויותר אנשים נדבקים, הסיכוי למוטציות חדשות הולך וגדל. מכאן שהסיכון לווריאנט כזה או אחר לא ייעלם, שהרי מדינות שונות בעולם נמצאות בשלבים שונים של התפשטות המגפה. לכן, כבר ביום שבו החליטה הממשלה על סגירת שערי נתב"ג 'מהיום למחר' היה ברור כי סגירת השמיים אינה יכולה להיות פתרון לטווח ארוך, אף לא פתרון לזמן קצר ויש למצוא פתרון מיידי לבעיה הקרדינלית של אכיפת הבידוד של הנכנסים לישראל. לכן, בעתירה החדשה שהגשנו לבג"צ אנחנו דורשים להוציא את המחוסנים מהמשוואה של כל מה שקשור לאיסור יציאה מהארץ. אנחנו דורשים לבטל את חובת בידוד 7 ימים ולקיים בידוד מקוצר של 3 ימים. הבג"צ שלנו מתבסס על חוות דעת רפואית על פרופ' איתמר גרוטו לפיה אדם מחוסן הסיכוי שלו להדביק שואף לאפס ואיסור היציאה לא מוסיף שום דבר אלא רק נזק. זה צעד פופוליסטי". עו"ד טל שחר. צילום: יח"צ

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: תיירותמבזקיםבג"צ

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: