יעל דניאלי סוגרת שנה בתפקיד: "מלונאות זו לא תכונה מולדת"
כמו הנשיא, אמיר חייק, גם מנכ"לית התאחדות המלונות, היא אאוטסיידרית. ברזומה התעסוקתי שלה לא תמצאו דבר וחצי דבר מעולמות המלונאות-תיירות, ועדיין, גם אוטודידקט יכול להצליח. במלאת שנה בתפקיד, דניאלי מדברת בראיון ראשון על הכל. על מי אמרה "באו לברך ויצאו מקללים"? ועל מה בענף היא חושבת ש"אבד עליו הכלח"?
יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות. צילום: יח"צ מנכ"לית התאחדות המלונות, יעל דניאלי, סוגרת שנה בתפקיד.
בראיון ראשון ל"פספורט" היא מדברת על הכל. על איך זה לעבוד לצידו של הנשיא דומיננטי, אמיר חייק, על כשלון המאבק למניעת סגירתו של שדה דב. היא גם לא חוסכת ביקורת על המדינה בכל הנוגע לדרישות רגולציה דרקוניות ואי הסדרת Airbnb שגורם לדבריה לתחרות בלתי הוגנת, מבקרת את דירוג בתי המלון וגם מגלה מה הכי מרגיז אותה בענף המלונאות.
בעבר עסקת בעיקר בתחומי האנרגיה והתקשורת. מה לך ולמלונאות?
"עד שנכנסתי לתפקיד, עיקר ההכרות שלי עם הענף נבעה מהיותי משתמשת, כלומר אורחת בבתי מלון בארץ. חווית משתמש, זה אגב, חיוני ומועיל בראיה הכוללת. הרלבנטיות שלי לתפקיד הגיעה משני מקומות: העיסוק ברגולציה וניהול ארגון דומה במהותו (הייתי מנכ"לית איגוד חברות הנפט). בעברי עסקתי גם בתקשורת, אבל רוב שנותיי הייתי בתפקידי רגולציה - בהובלת הממשק שבין השטח, קרי העסקים ובין הרגולטור המסדיר והרשויות. בעוד את חברות האנרגיה אוהבים בציבור לשנוא, הרי שביחס לענף המלונאות מצאתי אווירה אחרת לגמרי. מצד אחד, ענף עתיר רגולציה ורשויות רבות שמפקחות עליו ומצד שני, משרד אחראי (תיירות), שהוא כמעט ללא סמכות רגולטורית על הענף, אבל קשוב ומשתדל לסייע לו בבעיותיו מול הרגולטורים האחרים, וזה שינוי מרענן. גם במשרד האוצר, יש לנו עם מי לדבר. שלא יהיו אי הבנות, יש והיו לנו מחלוקות ותוקפים אותנו לא מעט (מחירים, סדינים, מחירים), ובכל זאת, בתחושה שלי, בסך הכול היא שיש אווירה חיובית ועניינית בעבודה מול הפקידות בממשלה".
העובדה שהגעת מחוץ לענף, זה יתרון או חסרון?
"מלונאות זו לא תכונה מולדת ובהינתן שכך, אחרי שנה של למידה, אני יכולה להעיד על עצמי שלמדתי להכיר את תחומי הפעילות של ההתאחדות ואף לחוות את השטח. העובדה שיש לי נקודת מבט השוואתית שלוקחת בחשבון את הניסיון שצברתי בשנותי בארגונים אחרים, רק מסייעת לי לפתח יוזמות ופעילויות חדשות כאן.
למשל, אחד הדברים הראשונים שבצעתי כאן ונבע מההכרות שלי עם משק החשמל, היה לצאת למכרז לרכש חשמל פרטי עבור המלונות, דבר שבסופו של יום עתיד להוזיל את עלויות החשמל. בכלל, בכל הקשור לצמצום בעלויות אנרגיה, כמו גם בנושאים נוספים, אנחנו מנסים פה לייצר ערך מוסף במיוחד למלונות הבודדים ולרשתות הבינוניות והקטנות, בשל היכולת לייצר יתרון לגודל באמצעות מכרזי הרכש המשותף".
כשרק נכנסת לתפקיד, איזו מערכת מצאת בהתאחדות המלונות?
"מערכת שמסוגלת לעשות אדפטציה לשינויים. אנשים חרוצים וממוקדים, עם תודעת שרות גבוהה, שמכירים ומסייעים לענף שנים רבות לצד כוחות צעירים, מוכשרים ונחושים. המשותף לכולם, זה ה'פאשן' לעבוד כאן".
נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק, נחשב לדומיננטי מאוד. איך שיתוף הפעולה שלך איתו? ואיך אתם מחלקים ביניכם את העבודה?
"מבחינתי הוא פרטנר נפלא. אחד ללמוד ממנו, להתייעץ אתו, לרוץ אתו למרחקים ארוכים. מעבר לתכונות המנהיגות שלו, הוא פשוט אנושי ונגיש 24/7 בזמן תגובה אפס. יש לי חופש פעולה רב לבצע דברים והוא מצדו מסייע ומפרגן. אמיר אכן דומיננטי ומשמעותי לענף ונדמה לי שבתקופתו הענף הגיע להישגים חסרי תקדים".
נראה שאת מעדיפה להישאר מאחורי הקלעים. האם זה כי בפרונט נמצא נשיא דומיננטי? "שנינו אנשי עשייה. ההכרות של אמיר עם התקשורת והיכולת הנפלאה שלו לתקשר אתה, מרשימים בכל קנה מידה. אני הכי מפרגנת, ולכן זה Win Win מבחינתי".
חייק,צילום: רונן מחלבאיך את מסכמת את השנה הראשונה שלך בתפקיד?
"מלמדת, מאתגרת, מעניינת. מורכבת הן ממציאות והן מאנשים מגוונים ודומיננטיים. והכי חשוב, שנה שנתנה לי תחושה שאפשר לעשות, לשנות ובעיקר להתקדם כשיש פרטנרים לעניין בענף וברשויות".
מה את חושבת על רמת המלונות בישראל?
"יש שונות גדולה מאוד בין המלונות. אפשר למצוא כאן הכול: החל ממלונות יוקרה מפוארים, מלונות חדשניים, מלונות בוטיק, מלונות אורבניים, מלונות כפריים, הוסטלים, מלונות קפסולה ועוד, בדומה למגוון בחו"ל. אבל מה שעושה את ההבדל בינינו לבין העולם, זה האירוח הישראלי. יש כאן וייב, אווירה, שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. נותנים לאורח הרגשה חמה של פמיליאריות שגורמת לו להרגיש מהר מאוד מקומי, ולא לשכוח כמובן גם את ארוחות הבוקר המושקעות שאין כמותן".
אומנם ישנן כמה מנכ"ליות כמו אביה מזרחי-מגן בפתאל וענת סטריק בטמרס, אך רוב הבכירים בענף המלונאות הם גברים. מה דעתך בנושא?
"מגדר לא משחק פה תפקיד. התפקוד הוא ענייני ומקצועי. אגב, באופן יחסי לענפים אחרים ובטח לענף האנרגיה ממנו אני מגיעה, יש במלונאות לא מעט מנהלות. ליתר דיוק, כרבע מהמנכ"לים של בתי המלון בישראל, הן נשים שעושות עבודה מדהימה ושולטות היטב בכל זרועות הפעילות של המלון. אני מאמינה שנראה מנהלות נוספות מגיעות לניהול רשתות".
להיות מנכ"לית התאחדות המלונות זו עבודה סביב השעון, תובענית?
"במהותה זו עבודה תובענית: להיות קשוב לצרכי הענף וזה ענף שלא ישן, ולנסות לסייע הן נקודתית לבתי מלון ספציפיים והן רוחבית דרך הטיפול ברגולציה מול הרשויות, פיתוח יוזמות וחדשנות, ביצוע מחקרים, פתרון מצוקות כוח אדם, מכרזי רכש משותף, עבודה על תדמית הענף ועוד. וישנם כמובן גם פיקים, כמו זה שהיה בשנה האחרונה, במסגרת המאבק שניהלנו נגד סגירת שדה דב. ניהלנו מטה מאבק שהורכב ממלונאים ומהגופים שהתנגדו לסגירה, יחד עם יועצים חיצוניים - משפטיים, יועצי תקשורת ולוביסטים וכולם התגייסו למאבק באופן טוטאלי. שחקני נשמה שהקדישו 24 שעות ביממה לעניין. נשמנו, אכלנו, דיברנו וישנו שדה דב, נכנסנו לזה במלוא האנרגיה ולא עזבנו".
ובסוף, המאבק נכשל ושדה דב נסגר. מה הלקח?
"זה היה הפסד כואב. פעלנו מתוך אידאולוגיה אמיתית שהייתה הרבה מעבר לאינטרס של המלונות באילת. חשבנו שניתן למצוא את דרך המלך שתיתן מענה בבחינת 'זה נהנה וזה אינו חסר', כך שהזמן עד לקבלת היתרי הבניה במקום, ישמש את המדינה למציאת חלופות ריאליות. לא הבנו למה המדינה שועטת כבריצת אמוק לסגור תשתית תעופתית קריטית לתעופה הפנים-ארצית, מבלי שיהיו לה חלופות תחבורתיות אחרות. בפועל, זה להרחיק עוד את הפריפריה הכי רחוקה שלנו מהמרכז. היינו נאיביים מדי כשחשבנו שבמאזן האינטרסים הלאומי, יש עדיפות לפריפריה, לתיירות ולתשתית תעופתית נכחדת אל מול אינטרסים צרים של בעלי קרקעות במרכז. הרי לא הייתה כוונה לפגוע בזכויות הקנייניות של בעלי הקרקע, או בקצב ההתקדמות או בהיקף של תכניות הבניה. הרעיון היה לנצל את זמן קידום התהליכים הסטטוטוריים שאורך כמה שנים ממילא, כדי להמשיך לטוס לאילת משדה דב ובמקביל להשקיע במציאת חלופות. סיום המאבק, היה בעצם, כרוניקה של סוף ידוע מראש. ואנחנו היינו כל כך נאיביים כשחשבנו שהשכל וההיגיון ינצחו".
האם לדעתך זה יפגע בסופו של דבר באילת? "כן, לצערי. אלא אם המדינה אכן תממש את החלטת הממשלה ויחד עם עיריית אילת ימקדו את ההשקעה והמאמצים בהפיכתה של אילת לעיר תיירות בינלאומית שתהיה אטרקטיבית לנופשים הישראליים ולא פחות לזרים. יש המון עבודה לעשות כאן, זה ייקח זמן וזה לא צריך להסתכם בהחלטת הממשלה. ויש גם את כל הנושאים התחבורתיים שלא טופלו בהחלטת הממשלה ודורשים תקציבי עתק – כמו הפיכת 130 הק"מ של כביש 90 מיוטבתה עד צומת הערבה לכביש דו מסלול בכל נתיב, הקמת רכבת קלה משדה התעופה רמון וכמובן תוספת אלפי מקומות חניה בעיר".
צילום: סיון פרג' מלונאים מלינים לא מעט על רגולציה מכבידה, איך אתם עוזרים להם?
"מלינים, ובצדק. 14 רשויות, לא פחות, מחילות עלינו רגולציה וכל אחת רואה בנו את חלקת האלוהים הקטנה שלה. הגזירות כבדות ולעיתים בלתי סבירות ומחמירות במקרים רבים מאלה הקיימות במדינות ה-OECD ובמדינות ייחוס. זו הסיבה שאחת המטרות המרכזיות שלנו בהתאחדות היא להקל את נטל הרגולציה החונק את הענף. אנו שוקדים כעת על הדור השני של החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2016 להקלת נטל הרגולציה בענף המלונאות. זו החלטה חסרת תקדים ששותפים לה משרדי הממשלה הרלבנטיים והוביל משרד התיירות ובהחלט אפשר לומר בסיפוק שיש פתיחות להקשיב ולתקן. חוץ מזה, אנחנו מנסים להוביל מבית מהלכי התייעלות, כמו בתחום האנרגיה העתידים להוזיל עלויות. נכנסנו גם לתחום החדשנות ואנחנו פועלים גם שם מול סטרטאפים קיימים במטרה לתת פתרונות מתקדמים לשוק, שבסופו של דבר יסייעו בצמצום משאבים".
איפה את חושבת שיש כשל?
"בכל השוואה שעשינו מול חו"ל הדרישות בישראל מחמירות יותר ויקרות בהרבה (כמו למשל, עלויות השמעת מוסיקה בבתי המלון -אנחנו משלמים פי 7 יותר מבכל מדינה מתוקנת אחרת על זכויות יוצרים), או שמדובר בדרישות שאינן קיימות כלל בעולם כמו הדרישות לאבטחה, כשרות, שפכים והצללת שטח מי הבריכה, בעולם כלל לא שמעו על זה, כאן זה מסתכם במאות רבות של מיליוני שקלים בשנה המושתים על הענף. עלויות מערך הכשרות לבדו נאמדות בכ-360 מיליון שקל בשנה לענף. עלויות האבטחה הן בהיקף דומה. אנחנו נוהגים לומר, שמספר המאבטחים החמושים המאיישים את בתי המלון באילת, גבוה בהרבה ממספר השוטרים במשטרה המקומית. ויש גם דרישות רגולציה חדשות על עסקים קיימים, שלא עברו טיוב (RIA), לרבות דרישות בינוי חדשות. כך יוצא, שכל חידוש רישיון יוצאים לסבב שיפוצים שמפרנס הרבה בעלי ענין. למזלנו, הצלחנו לדחות את חידוש רישיון העסק אחת ל-10 שנים".
שחיקת הדולר אף היא פוגעת ומהווה בעיה
"בעיה מורכבת. כ-45% מסך פדיון המלונות הוא מתיירות נכנסת ולמעלה מזה באזורים מוטי תיירות נכנסת כמו ירושלים ות"א שבהם יותר מ-70% מהפדיון – הינו פדיון מתיירות נכנסת. מאידך, תשומות המלונות הן שקליות וממשיכות לעלות כמו עדכון תעריפי החשמל, המים, הארנונה, שכר ממוצע ועוד. אבל לא רק זה. שער הדולר הנמוך ביחד עם ׳פתיחת השמיים׳ גורמים לגידולים משמעותיים ביציאות הישראלים לחו"ל, בעוד לינות הישראלים במלונות בארץ הן בסטגנציה מזה כ-4 שנים (המשמעות הנה ירידה ריאלית). התוצאה של שקל חזק לענף המלונות היא בעייתית פעמיים: פעם ראשונה בשל שחיקת הרווחיות ופעם שניה בשל פגיעה בכושר התחרות – עליית המחיר שרואה התייר ומנגד ירידה במחיר החלופות שרואים הישראלים".
הזכרת את עלויות הכשרות. מה כבר מלונאים יכולים לעשות בנידון?
"זה בור בלי תחתית. כאמור, כ-360 מיליון שקל בשנה, כ-4% מהפדיון, זה אומדן ההוצאות השנתי עבור מערך הכשרות במלונות. הדרישות משתנות בין המועצות הדתיות השונות ובין הרבנים השונים. נכון להיום, ולמרות שהכוונה של הממשלה להסדיר את נושא העסקת המשגיחים ולהקל בעלויות, במסגרת תזכיר החוק החדש, הרי בסופו של דבר באו לברך ויצאו מקללים. שכן, המבנה המוצע שבו יועסקו המשגיחים דרך תאגידי כוח אדם אזוריים, יחד עם הוספת משרות ניהול ביניים, יעלה למלונות לפי התחשיב שלנו עוד 30 מיליון שקל בשנה. ההסדרה הרצויה מבחינתנו היא שכל מי מוכשר היום להעניק תעודת כשרות בעירו, יוכל להעניק אותה בכל הארץ ולנו תהיה האפשרות לבחור".
Airbnb הוא אחד הנושאים הבוערים באג'נדה שלכם
"צריך להבין, אין לנו דבר וחצי דבר עם פתרון הדירות להשכרה לטווח קצר של תיירים. זה קיים בכל העולם אבל גם מוסדר בכל העולם המערבי. אנחנו לצערי, מקרטעים הרחק מאחור בכל הקשור להסדרה והתופעה מרקיעה לשחקים חדשים. רק ביולי האחרון היו רשומות באתר Airbnb בתל אביב לבדה כמעט 12 אלף דירות. במונחים שנתיים זה מחזור של 177 מיליון דולר. בשאר הערים הגדולות כמו ירושלים, אילת, נתניה, מושכרות עוד כ-11 אלף דירות במחזור של למעלה מ-100 מיליון דולר בשנה. אי גביית המס בתל אביב לבדה (אי ניכוי מס במקור, אי גביית מע"מ) מהווה הפסד גביה של 230 מיליון שקל לרשות המיסים. אבל רשות המיסים מחפשת את המטבע מתחת לפנס. כלומר אצלנו, בענף המוסדר, תוך ביצוע אכיפה מחמירה ומתן פרשנות מחמירה לתקנות הקיימות המכבידות עלינו מאוד. זה מזכיר לי שכשהייתי במשק הדלק, קידמנו, להבדיל אלף הבדלות, את חוק תחנות הדלק הפיראטיות שהוציא מחוץ לחוק את התחנות שהיו ממילא בלתי חוקיות. ככל שזה היה הזוי, זה נדרש, כי הרגולטור, ביצע אכיפה רק בתחנות החוקיות. את הפיראטיות הוא לא בדק כי הן כאמור, לא היו ברשימה. רק כשזה יוגדר 'מכת מדינה', אולי מישהו יתעורר. כיון שאת זה הבנו, אנחנו שוקלים כרגע ברצינות את צעדינו המשפטים מול רשות המיסים ובכלל זה עתירה לבג"צ".
הריאיון איתך נערך לפני הבחירות ויפורסם כשבוע לאחר סיום מערכת הבחירות. מה דעתך על הקדנציה של יריב לוין כשר התיירות?
"למרות שהפז"מ שלי בענף קצר יחסית, יריב לוין, לדעתי, היה אחד משרי התיירות הטובים שידע הענף. צריך להסתכל על זה במבחן התוצאה וכאן יריב והצוות שלו בראשות המנכ"ל, אמיר הלוי, רשמו הצלחה מזהירה. שנת 2019, להערכתי, תסתיים בלא רחוק מ-5 מיליון תיירים ונדמה לי שאף אחד לא חלם שבתוך 3 שנים, מאז 2016, יהיה זינוק של למעלה מ-60% במספר התיירים שמגיעים לישראל. שיווק מקצועי ונכון שלנו בעולם, יחד עם נסיבות מאקרו חיוביות של רגיעה ביטחונית יחסית ו'שמים פתוחים', הביאו אותנו למקום שממנו אפשר רק לצמוח והתנופה הזו של ענף התיירות ראוי לה שתמשך ותהפוך את הענף להיות מנוע צמיחה לאומי, לצד ענפים בולטים אחרים. צריך להבין שהמשמעות מכל תייר שנכנס, היא תוספת של 1,600 דולר להכנסות המדינה. תוספת של מיליון תיירים זה 1.6 מיליארד דולר. זה תוספת אדירה להכנסות שבטלה בשישים ביחס להשקעה הנוספת הנדרשת במשאבים – שיווק , תשתיות וכיוב' לטווח הארוך".
מי לדעתך ראוי להיות שר התיירות בממשלה החדשה? איזו דמות?
"כזו שתאהב את הענף, שתדע להמשיך את התנופה ושתראה בו מנוע צמיחה לאומי".
מחירי הנופש בישראל יקרים. חופשה בחו"ל בעקבה השכנה, זולה בהרבה. למה שהישראלים לא ימשיכו להעדיף חופשה בחו"ל?
"הנופש כאן לא זול, כי הוא משקף מבנה מחיר שמורכב מעלויות רגולציה כבדות שחלות עלינו בישראל לעומת חו"ל. זו המציאות ואנחנו צריכים להתמודד אתה. אבל כדאי להדגיש, שיש כאן שונות מאוד גדולה בין מחירי מלונות וזה לא בהכרח נכון שנופש בישראל יקר מחו"ל. חוץ מזה, צריך לזכור שהמלונות כאן, בנויים מבחינת אטרקציות לטעם של הקהל הישראלי. אם משווים את זה לנופש במדינות שכנות, הרי שגם לאלמנט הביטחוני יש משמעות ובכלל, אם מסתכלים על העניין גם מזווית לאומית ציונית, אז אנחנו צריכים להיות גאים בענף שהתפתח ותפס תאוצה בשנים האחרונות והופך אטרקטיבי יותר ויותר לתיירות הנכנסת. אם התיירים מגיעים לכאן יותר, אין שום סיבה שהישראלים לא יצביעו ברגליים".
צילום: Shutterstockמלינים מלינים אבל הדו"חות של רשתות בתי המלון הנסחרות בבורסה כפתאל, דן וישרוטל, מצביעים על רווחי שיא כל שנה
"ראשית, להרוויח זו לא מילה גסה. שנית, מה זאת אומרת רווחי שיא. צריך להסתכל על התשואה על ההון בענף והיא הסתכמה בכ-5% ב-2018 (חושב על בסיס נתוני למ"ס). זה נתון נמוך ביחס להרבה ענפים אחרים. כדאי לזכור שהענף חווה שנים לא מעטות של הפסדים ותשואות שליליות, בשל רגישותו הרבה לאירועים גיאופוליטיים ומצב בטחוני רגיש. בפועל, ההחזר על ההשקעה בממוצע במלונות בארץ הוא כ-20-25 שנה. צריך גם להבין שלא כל המלונות בענף רווחיים. ישנם אזורים בהם המצב קשה. על כולם חלה אותה רגולציה, אבל ככל שאתה רשת גדולה יותר, אתה יודע להתנהל באופן מושכל ולתת יתרון לגודל שמפצה גם באזורים חלשים יותר. כשאתה מלון בודד או רשת קטנה, הרבה יותר קשה לך להישאר רווחי תחת הרגולציה הנוקשה. לעיתים מלונות מעדיפים לסגור את העסק מאשר להמשיך במלחמת ההתשה של ניסיון לעמוד בתנאי רישיון עסק שמחמירים חדשות לבקרים. וזה קורה כל הזמן. במטולה וגם בנגב וכל אירוע כזה כואב".
למה דירוג בתי המלון לא תפס?
"זה לא תפס כי הציבור מעדיף היום להזמין דרך אתרי ההזמנות שמדרגים את המלונות באמצעות חוכמת ההמונים. זה הפך לכלי האמין ביותר על הציבור. זה כלי אובייקטיבי, רציני ומשקף לרוב את חווית המשתמש. הדירוג הפך לכלי ארכאי וחלק מהקריטריונים שבו כבר מזמן אבד עליהם הכלח, כמו למשל, טלפון ציבורי ומכונה לצחצוח נעליים. זה גימיק נחמד של שנות ה-70, אבל לא נראה לי כלי רלבנטי במאה ה-21 לצורך בחירת המלון".
את סוגרת כאמור שנה בתפקיד. מה את אוהבת בענף?
"את האנשים שעושים את הענף. הם הפנים שלנו כלפי חוץ וגם כלפי עצמנו. משקיעים באירוח ובשירות את מרצם ונשמתם. זו תעשייה ישראלית, כחול לבן שגורמת לי גאווה רבה. זן נדיר של בני אדם שנדבקו בחיידק ומעולם לא עזבו. יש כאן הרבה ניידות בתוך הענף ואין כמעט ניידות החוצה. כולם מכירים את כולם, עבדו בשלב כזה או אחר יחד. אמיר נוהג לומר שזה קצת כמו נישואי קרובים וכייף לי להרגיש חלק מהמשפחה הזו".
ומה את הכי פחות אוהבת בענף?
"ביקורת ציבורית בלתי סבירה. לעיתים הביקורת לגיטימית ומגיע לנו לחטוף, אבל לצערי, לעיתים הגבולות מטשטשים. זה אף יכול להגיע עד כדי אבסורד כמו לעודד באמצעי התקשורת, בצורה אינטנסיבית ומגמתית את הציבור לצאת לנפוש בחו"ל, על פני חופשה בישראל. איזו מדינה מתוקנת תעשה דבר כזה ותפגע בכלכלה שלה עצמה? זה הרי גול עצמי בסופו של דבר. יש לנו מה לשפר ולאן להשתפר, אבל לא הכול מקולקל כאן. נהפוך הוא יש לנו הרבה במה להתפאר".
התאהבת בענף כבר? "כן וזה לא היה קשה".
לסיום, שנה מהיום, מה ייחשב בעיניך כהישג? "הייתי רוצה לראות את הממשלה משתפת איתנו פעולה ומקימה רשת ביטחון לענף המלונאות בזמן אירועים גיאו-פוליטיים. הענף שלנו רגיש מאוד למתיחויות גיאו-פוליטיות וביטחוניות שגורמות לירידה חדה ומידית במספר התיירים ולתקופת התאוששות ושיקום ארוכה עד לחזרה לשגרת עסקים לאחר משבר. לפוליסת ביטוח כזו חשיבות דרמטית לענף, שכן, היא תייצר יציבות וודאות בקרב משקיעים וגופים מממנים ותסייע לו להתפתח בצורה משמעותית".