סן פרנסיסקו למתחילים

קשה להאמין שעם רזומה רוטט של רעידות אדמה קטלניות בעבר, סן פרנסיסקו נראית כמו שהיא נראית היום. שמורה, פוטוגנית, קוסמופוליטית ועם כל מה שצריך: גורדי שחקים מודרניים לצד בתים ויקטוריאניים מטופחים; יאפים, היפסטרים וסצנת גייז לצד הומלסים ונרקומנים; מותגי על לצד חנויות לואו קוסט ברובע הסיני; גבעות תלולות טובלות בירוק לצד נמל מישורי עם נוף פתוח אל האוקיינוס; מסעדות יוקרה לצד דיינרים ואפילו קונדיטוריה עם אוזני המן; מוזיאונים (כמו מומה) למול כתובות גרפיטי; קרוניות בנות מאה ויותר שנים לצד חשמליות ומטרו. וכמובן, גשר שער​ הזהב המפורסם שהפך לסמלה. הזהב המפורסם שהפך לסמלה.

״מייד אין צ'יינה״- עיר בתוך עיר.

אין דרך אחרת לתאר את הצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו, הנחשבת לגדולה ביותר בארה"ב, בה חיים יותר סינים מבכל מקום אחר מחוץ לסין. כשמסתובבים שם בטוחים שנמצאים בסין: עוברים ושבים מלוכסני עיניים, וגם החנויות, כולל הזבנים, מייד אין צ'יינה. תמצאו כאן בגדים, תבלינים טריים, מיובשים ובלתי מזוהים, מאפיות ייעודיות לעוגיות מזל ודוכני דים סאם וברווזים מעושנים. וכמובן, בתי קפה ומסעדות. אחת המסעדות המומלצות היא "new asia" ברחוב pacific.

יש לה לוק של אולם בינגו לבני גיל הזהב. בשנות ה-70 של המאה הקודמת היו עשרות בתי אוכל כאלה ברובע, אך מספרם התמעט עם השנים וכיום נותרו בודדים. ואם המגמה היא "עולם הולך ונעלם", אז הנה עוד סיבה טובה למה אסור להחמיץ את החוויה הקולינרית-אנתרופולוגית הזו. האוכל במסעדה משונע אל הסועדים על גבי עגלות, כך שאפשר לראות מה אוכלים לפני שמזמינים.

מה בתפריט? החל מדים סאם ממולא בשר, שרימפס או ירקות ועד אטריות אורז וחזה אווז מעושן. קנקן תה מוגש בתחילת הארוחה.

צילום: Shutterstock

יוצאים מהקרון

אחד האייקונים היותר פופולאריים של סן פרנסיסקו. מדובר בקרון קטן ופתוח שגומע את העליות והירידות התלולות של העיר כאילו אינו ישיש בן 143. הקרונות - מודל 1873 נעים על פסי ברזל המחוברים לכבל הנע מתחת לפסים. לכל קרון נהג־מפעיל וספסלים משני צדדיו. והשוס: הקרון מאפשר לחלק מהנוסעים להיתלות מבחוץ. החוויה הכיפית הזו מתאפשרת כיום רק בזכותה של פרידל קלוסמן, פעילה חברתית בעיר שייסדה בשנת 1947 את הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל. היא הצליחה לכפות על ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, קיום משאל בקרב תושבי העיר שהצביעו בעד המשך הפעלת הקרונות שהוכרזו בשנת 1964 כאתר לאומי היסטורי של ארה"ב. ניתן להגיע עם הקרונות בין היתר לרציף הדייגים, לרחוב למברד המפורסם וליוניון סקוור.

צילום: Shutterstock

אל קפונה היה כאן

אל קפונה, איש הציפורים ומשין גאן קלי - הם רק כמה מ"הסלבס" שריצו את עונשם באי/כלא אלקטרז, השוכן מרחק הפלגה קצר (כ-4 ק"מ) מסן פרנסיסקו ומכונה גם "הסלע". בית הכלא, שהחל את דרכו כבסיס של צבא ארה"ב, נחשב לשמור ביותר בעולם לפושעים מסוכנים והיווה השראה לסרטי קולנוע וספרים. הכלא, שנסגר ב-1963 בשל עלויות אחזקה גבוהות, הוא אטרקציה מרכזית. יוצאים להפלגה (כדאי להזמין מראש) קצרה מרציף 33 בנמל הדייגים ולסיור עצמאי. חוויה מצמררת ועוצמתית מלווה בהסברים.

סלפי עם אריות ים;  Fisherman's Wharf של סן פרנסיסקו הוא מעין גרסת ענק של נמל תל אביב שלנו עם שפע של חנויות, מסעדות, בתי קפה וגלידריות. אבל מה שאין בנמל שלנו ויש שם ובשפע הם אריות ים: אטרקציה ווקאלית לסלפי משעשע. בעונה זו של השנה עשרות אריות ים רובצים על גבי רפסודות הפזורות בקרבת רציף 39 (בקיץ הרבה פחות בשל עונת הרבייה). עד שנת 2009 ישבו בסן פרנסיסקו על המים למעלה מ־200 אריות ים. אולם מספרם פחת מאז משמעותית. הסיבה: דייגים מחו שהאריות מחסלים להם את הדגה והאחרונים קיבלו "רילוקיישן" למקום אחר. מה שעוד אין בנמל ת"א ויש בסן פרנסיסקו, הם סינים שסורגים כובעי צמר בהשראת סרטים מצויירים דוגמת צבי הנינג'ה וכמובן, נוף פנורמי אל גשר הזהב והאי אלקטרז.

צילום: Shutterstock

סן פרנסיסקו של מעלה

קו הרקיע של סן פרנסיסקו אינו מבייש את זה של מנהטן: גורדי שחקים, גשרים, גבעות ואפילו מגדל פירמידה (Transamerica Pyramid) אחד אדיר. יש כמה דרכים לתצפת על העיר. אחת מהן היא, כמובן, מהאי אלקטרז המספק תצפית פנורמית מצויינת עליה. דרך אחרת היא במעלה רחוב למברד, הנחשב לאחד הרחובות המפותלים ביותר בעולם ולאחד המתוסרטים בהוליווד. הרחוב (החד־סטרי) סלול על מדרון תלול עם פיתולים דמויי האות s. ויש גם את "פסגות התאומים" המתנשאות לגובה של 281־279 מטרים ומהן נשקף נופה היפה של העיר. ואם אתם לנים, וגם אם לא, במלון הילטון ברחוב פאוול (Powell) סמוך ליוניון סקוור במרכז העיר, כדאי לעלות לבר/מסעדה "סיטי סקייפ" בקומה ה־48 במלון לתצפית פנורמית מדהימה על כוס יין או בירה. מומלץ להגיע סמוך לשקיעה אז כל העיר נצבעת בכתום-אדום.

העיר נצבעת בכתום-אדום.. צילום: Shutterstock

הבהלה לזהב

מה לא נאמר ונכתב על גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו. השער שהפך לסמלה המובהק של העיר הוא אטרקציה תיירותית פופולארית שאי אפשר לפסוח עליה. הגשר, שבנייתו הסתיימה לקראת סוף שנות השלושים של המאה הקודמת, הוא גשר תלוי הנמתח לאורך 1,970 מטרים ומתנשא לגובה של 230 מטר מעל פני הים. אפשר לחצות אותו בכמה דרכים: ברגל, ברכיבה על אופניים או בסיור מודרך באוטובוס תיירים ברחבי העיר כולל עצירה לסלפי ליד הגשר. אנחנו צלחנו אותו עם אוטובוס תיירים של חברת Big Bus, אך ישנן חברות מתחרות נוספות המפעילות סיורים דומים.  

צילום: Shutterstock

לקריאת כתבות נוספות ממגזין "סובב עולם״ של פספורט - הקליק/י כאן