אא

תכירו: ותיק המלונאים בישראל המציין למעלה מ-6 עשורים בענף

ויקטור אפשטיין, בן ה-83, ממלון 'דניאל הרצליה', מציין יותר מ-60 שנה בענף המלונאות, ומצהיר: "המלון נותן לי הכול. זה הבית שלי ומרכז החיים שלי", ואין לו כל כוונה לפרוש בקרוב. ראיון מיוחד על תולדות המלונאות בישראל

ויקטור אפשטיין. צילומים - רונן מחלב|בכניסה לחדר האוכל. צילום: רונן מחלב|בלובי של מלון דניאל. צילום רונן מחלב ויקטור אפשטיין. צילומים - רונן מחלב|בכניסה לחדר האוכל. צילום: רונן מחלב|בלובי של מלון דניאל. צילום רונן מחלב

מעטים בינינו, אם בכלל, זוכרים את 'מבצע קדש', בסוף חודש אוקטובר 1956, כשצה"ל כבש את חצי האי סיני, עפ"י הוראת דוד בן גוריון, ראש הממשלה, ובפיקודו של משה דיין, הרמטכ"ל. ויקטור אפשטיין חייב לזכור, ועוד איך, כי בדיוק באותה תקופה החל את הקריירה המלונאית שלו במלון בריסטול ברחוב בן יהודה בתל אביב. לאחר יותר משישה עשורים בענף המלונאות, אפשטיין בן ה-83, ותיק המלונאים בארץ, ככל הנראה, לוקח אותנו למסע מרתק בתולדות ענף המלונאות בישראל. נשוי + בת ושני נכדים, "וגם אחי התאום חי בירושלים", הוא לא שוכח להשתבח בגנטיקה המשפחתית, ויקטור אפשטיין מתגורר ועובד במלון דניאל הרצליה, השייך לרשת מלונות טמרס. "המשפחה והמלון הם החיים שלי", כך הוא פותח את השיחה בינינו. במסגרת תפקידו הנוכחי, Residence Manager של מלון דניאל, עפ"י הגדרתו, (המונח העברי 'אב הבית' לא נראה לו, כיוון שהוא מתקשר, לדבריו, יותר לעבודות ניקיון) ויקטור מתעורר כל בוקר בשעה 4:00, מתחיל את יום העבודה ב-5:00, עובר ובודק לפרטי פרטים כל פינה במלון, נח שעתיים בצהריים, וממשיך בעבודתו עד שעות הערב. בלובי של מלון דניאל. צילום רונן מחלב בוא תחזיר אותנו להיסטוריה, אני מבקש ממנו, לתחילת הדרך שלך בענף המלונאות. "טוב. כמו שכבר סיפרתי, את הקריירה שלי במלונאות התחלתי במלון הקטן, מלון בריסטול בתל אביב. אחרי תקופה קצרה עברתי למלון גלי כנרת בטבריה, ובשנת 1963 הושאלתי לנהל את מלון אילת, שהיה אז המלון היחידי באילת, ואחרי שנה חזרתי לגלי כנרת. באותה שנה קיבלתי גם את פרס העובד המצטיין בענף המלונאות", ויקטור מעיר כבדרך אגב, ובבדיחות דעת מוסיף: "אולי בגלל שאז לא היו הרבה עובדים בענף".   גלי כנרת היה בסיס הבית שלך. לאן המשכת משם? "עשיתי הפסקה של 10 שנים. קיבלתי הצעה להיות קצין בידור באניות הנוסעים של צים, ובמשך 10 שנים בידרתי את הנוסעים של החברה, עד שמכרו אותה".   ואחרי הים חזרת למלונאות? "כן, ודאי. היה לי שם טוב בענף, ועם בצלאל מזרחי פתחנו את רשת גני שולמית בים המלח".   רשת גני שולמית נרכשה בסופו של דבר ע"י רשת מלונות דן. עברת מגני שולמית לדן? "לא. הרבה לפני שרשת דן רכשה את גני שולמית מבצלאל מזרחי, אם אני זוכר נכון, זה היה בשנת 1999, אני עברתי לרשת מלונות דן, וזו הייתה התקופה המרכזית והחשובה ביותר בקריירה המלונאית שלי. עבדתי במלון דן אכדיה בהרצליה משנת 1982 עד 1996. אלה היו שנות שיא, והיה לי הכבוד לעבוד עם שלושה מנהלים מיוחדים מאד: רפי ויינר, דני פלטי ויורם גורדון, ותחת ההנהלה היוצאת מהכלל של משפחת פדרמן".   ואחרי דן המשכת לרשת מלונות טמרס? "לא. עדיין לא. טמרס עוד לא הייתה בחיתולים. ב-1996 ירדתי שוב לים המלח, והפעם למלון נירוונה ואחריו לגלי זוהר, ואחרי כן, יחד עם אילן פינק פתחנו את מלון הנסיכה באילת. זו הייתה תקופה יפה של שלוש שנים ומלון הנסיכה היה באמת משהו מיוחד במינו".   היה היה. אחרי תקופת הזוהר של המלון באו שנים רבות של הזנחה, ועכשיו חברת ניהול טורקית תחדש ותשפץ את המלון. ראית אותו לאחרונה? "כן. זה היה איום ונורא. לפני חודשיים נסעתי לאילת והזדעזעתי. הנסיכה נראית כמו פח אשפה מוזנח. כן, אומרים שמשפצים. נראה מה יהיה. זו הייתה חוויה נוראה לראות את המלון המיוחד הזה, שהיה הבית שלי בתקופת הזוהר שלו".   וממלון הנסיכה חזרת לשתף פעולה עם רפי ויינר ברשת טמרס? "כן, אבל לפני כן עבדתי עוד איזו תקופה ברשת שרתון באילת. לפני כ-17 שנה, הייתי כבר כמעט בן 67, רפי ויינר הציע לי להצטרף לרשת טמרס, ומאז אני כאן". בכניסה לחדר האוכל. צילום: רונן מחלב   אתה כאן במלון דניאל הרצליה. מה עיקר תפקידך? "כפי שסיפרתי, רזידנס מנג'ר. אב הבית, אם אתה רוצה, וגם יחסי ציבור ותכניות בידור. נושא הבידור קרוב לליבי, אוהב לשיר שירי שנות ה-60 וה-70, ואני מארגן ערבי בינגו במלון עד היום. אני הבאתי בזמנו את משחק הבינגו לארץ, המצאתי בינגו כשר לשבת, ועד היום מגיעים למלון כ-200 איש לבינגו של ערב שבת. אגב, בזמנו כשהתחלתי בבינגו בארץ, בשנת 1977, המשטרה עצרה אותי ללילה על ניהול, כביכול, של משחקי מזל. וחוץ מזה, אני צמוד לפויו זבלודוביץ', בעל הבית שלנו, כשהוא בא לבקר בישראל, גם במלון וגם עם האורחים שלו".   אין לך כוונה לפרוש? עד מתי תמשיך לעבוד? "עד מתי שאלוהים ייתן לי כוח. אני לא רואה שום סיבה לאדם, שיש לו כוח ורצון, להפסיק לעבוד ולהזדקן לפני הזמן. אתמול, למשל, הגיעה למלון קבוצה של אנגלים, שעושים אצלנו מפגש שנתי, והם התפלאו שאני עדיין עובד. לא רציתי להעליב אותם, אבל אני נראה ומרגיש צעיר הרבה יותר מהם, למרות שהם לא מתקרבים לגילי. אין לי שום תכניות לפרוש. כל זמן שזבלודוביץ' ירצה אותי, אני פה".   יש לך תחביבים? מה אתה עושה בזמן החופשי? "אני כמעט לא יוצא מהמלון. אוהב לראות כדורגל בטלוויזיה ומדי פעם טס לאנגליה לראות כדורגל. המלון נותן לי הכול. זה הבית שלי ומרכז החיים שלי. לפעמים יוצא לאכול. היום, למשל, אירחתי את הנכד שלי ויצאנו יחד לאכול צהריים".   עבדת שנים רבות עם רפי ויינר. איך העבודה תחת המנהלים החדשים של הרשת, ענת סטריק-דהאן וצחי לוי? "הם נחמדים מאד, המנהלים החדשים. יש להם רצון להצליח ואני סומך עליהם שהרשת תמשיך להתפתח. אני עומד לרשותם".   למרות שאתה רחוק מהפרישה, אם אבקש ממך לסכם את הקריירה המלונאית, מה היו ההיי-לייטס, גולות הכותרת, בעבודה שלך? "שלושה היי-לייטס מרכזיים: העבודה עם רפי ויינר, הקשר עם פויו זבלודוביץ' והעבודה ברשת מלונות דן".

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: מלונאותמבזקיםרשת מלונות טמרס

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: