95 מיליארד דולר: המהפכה של מודל הלואו-קוסט בענף התעופה

  חברות הלואו-קוסט בשילוב מדיניות 'השמיים הפתוחים' שינו את פני התעופה העולמית, ופתחו בפני יותר ויותר נוסעים אפשרות לטוס ולתור ברחבי העולם. המחיר הזול יחסית והנגישות הרווחת של הטיסה אכן הפכו את פני ענף התעופה, אך המהפכה המשמעותית והאמיתית בתעופה העולמית נעוצה בעיקר במודל התמחור של הלואו-קוסט, ההולך ומשתלט על הענף כולו. תחקיר עדכני של חברת התחבורה Cartrawler בשיתוף חברת הייעוץ Idea Works Company מגלה, כי בשנת 2018 חברות התעופה הבינלאומית רשמו הכנסות של כ-95 מיליארד דולר משירותים נלווים, מעבר להכנסות מכרטיסי טיסה. עפ"י הממצאים של התחקיר, הנתונים יוצאי הדופן נובעים מן העובדה, שיותר ויותר חברות תעופה מסורתיות של 'שירות מלא', במיוחד חברות אירופיות וצפון אמריקניות, החלו לאמץ מדיניות של תעריפים נפרדים עבור שירותי הטיסה. סעיף ההכנסות הבולט ביותר נובע מחיובים עבור המטען האישי של הנוסעים, שעפ"י התחקיר, יותר מאשר הכפיל את עצמו ב-5 השנים האחרונות: מ-13 מיליארד דולר ב-2014 ל-28 מיליארד דולר ב-2018. חיובי המטען האישי כוללים את החיוב עבור המזוודות הנשלחות לבטן המטוס, כולל חיובים עבור גודל ומשקל עודף, וגם בחברות מסוימות חיובים עבור תיקי יד גדולים מהמותר. עדות להכנסות המשמעותיות בתחום המטען האישי ביטא לא מכבר מנכ"ל וויזאייר, ז'וסף ואראדי, שציין כי ההקפדה של החברה על מדיניות תיקי היד הגדילה את ההכנסה הממוצעת לנוסע ב-7%. יתר על כן, עפ"י נתונים של משרד הסטטיסטיקה התחבורתית של ארצות הברית, בשנת 2018 חברות התעופה האמריקניות צברו 4.9 מיליארד דולר מחיובים עבור מטען אישי. המובילה בתחום היא אמריקן איירליינס עם הכנסה של 1.22 מיליארד דולר, ואחריה: יונייטד – 889 מיליון, דלתא – 788 מיליון, ספיריט – 638 מיליון, פרונטייר – 366 מיליון, ואפילו סאות'ווסט, המתהדרת במדיניות "מזוודות טסות חופשי", הכניסה 50 מיליון דולר מחיוב עבור מטענים בעלי משקל עודף. Cartrawler מציינת כי שיטת התמחור עבור מטען אישי, שהייתה זה מכבר מקור הכנסה מרכזי של חברות הלואו-קוסט, בשנתיים האחרונות התפשטה משמעותית וגם חברות תעופה מסורתיות מובילות אימצו את השיטה. בין חברות התעופה הבולטות, שאימצו את שיטת התמחור: אייר פראנס, ק.ל.מ, בריטיש איירווייס, לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן, SAS, LATAM, אייר קנדה, אמריקן, יונייטד, דלתא ועוד – רובן חברות אירופיות ואמריקניות, כשהמניע המרכזי הוא התחרות מול התפשטות והתרחבות הפעילות של חברות הלואו-קוסט. לעומת זאת, חברות אסייתיות ופסיפיות ממשיכות במדיניות השירות המלא, וביניהן: אייר צ'יינה, קתאי פסיפיק, קוריאן אייר, קוואנטס, סינגפור איירליינס, אמירייטס, קטאר איירווייס, וגם טורקיש איירליינס וסאות'ווסט האמריקנית. אומנם המטען האישי של הנוסעים הוא מקור הכנסה משמעותי של חברות התעופה, אך לא רק הוא. בין המוצרים והשירותים הנלווים, שאינם נכללים במחיר כרטיס הטיסה, ומהווים מקור הכנסה נוסף עבור חברות התעופה, ניתן למנות: מכירות הדיוטי פרי בטיסה, מכירת מזון ומשקאות, תשלומים עבור בחירת מושב, דמי שירות עבור הזמנה במרכז הזמנות, עמלה בגין תשלום בכרטיס אשראי, תשלום עבור קדימות בעלייה למטוס, הכנסות מתוכניות הנוסע המתמיד, הכנסות מפרסום במגזינים ובמערכות הבידור במטוסים, עמלות מכירה של שירותי קרקע: מלון, השכרת רכב, ביטוח נסיעות וכו'. כל אלה, כאמור, עפ"י ממצאי התחקיר, הכניסו בשנה שעברה 95 מיליארד דולר לחברות התעופה בעולם, מעבר להכנסות בגין מכירות כרטיסי הטיסה. היתרון הגדול של כל המוצרים והשירותים הנלווים, שהם אינם מוצגים במחיר הטיסה, ומאפשרים לחברות התעופה לפתות את הנוסעים במחיר כרטיס טיסה זול יחסית. מסתבר, כפי שחברות לואו-קוסט צופות, כי בעתיד ההכנסות ממכירת כרטיסי הטיסה תהיינה שוליות עבור חברות התעופה, ואולי אפשר יהיה לבטל אותן ולהתבסס על מכלול ההכנסות הנלוות, כפי שהעריך כבר לפני שנתיים מייקל או'לירי, מנכ"ל ריינאייר. צילום: 123rf  

אני מעוניין לקבל חדשות, עדכונים והודעות פרסומיות מפספורטניוז ואני מסכים לתנאי השימוש ולמדיניות פרטיות.