בית הדין פסק: אל על מונופול בשירותי אבטחת טיסות
בית הדין קיבל את עמדת הממונה על ההגבלים, שהכריז על אל על כמונופול בספטמבר 2012, ומאז ניהלה החברה מאבק משפטי נגד המהלך. פסק הדין דוחה את טענות החברה ומורה לאל על לא להפר את החובות המוטלות על מונופולים
| בית הדין להגבלים עסקיים (כבוד השופטת תמר בזק-רפפורט) התיר לפרסום את פסק דינו, לפיו הכרזת הממונה על אל על כמונופול במתן שירותי אבטחת תעופה בחו"ל לחברות התעופה הישראליות תיוותר על כנה. בכך דחה בית הדין את הערר, שהגישה אל על בעקבות הכרזת הממונה מספטמבר 2012. ההכרזה ניתנה על רקע החשש, שאל על תנצל לרעה את מעמדה המונופוליסטי מול חברות ישראייר וארקיע במתן שירותי האבטחה. לחשש הזה הצטרפה כבוד השופטת תמר בזק-רפפורט, שקבעה בפסק הדין, כי "מן הראיות עלה כי לאל-על אפשרות מעשית לעשות שימוש בכוחה המונופוליסטי בתחום שירותי אבטחת תעופה לחו"ל, על מנת לפגוע במתחרותיה. דוגמא בולטת לכך עולה מיכולתה של אל-על להימנע מאספקת שירות".
על-פי הנחיות השב"כ, פעילותן של חברות התעופה הישראליות בחו"ל מותנית בקבלת שירותי אבטחת תעופה הניתנים באופן בלעדי על-ידי אל על. במהלך שנת 2010 הודיעה אל-על על כוונתה לחדול ממתן שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות המתחרות בה, ועל רקע החשש שהודעת אל על תוביל להפסקת פעילותן בחו"ל, החלה רשות ההגבלים העסקיים בבדיקה. הבדיקה הובילה להכרזה על החברה כמונופול בספטמבר 2012, והחברה ערערה על ההחלטה לבית הדין.
אל על טענה במסגרת ההליך, בין היתר, כי שירותי האבטחה נושאים אופי "ממלכתי ציבורי", ולא מסחרי, ולמעשה אגף הביטחון של אל על מעניק שירות טכני, שנכפה עליה על ידי המדינה לתת אותו וכפוף להוראות השב"כ, ללא כל שיקול דעת, ולא ניתן להחיל את חוק ההגבלים בנושא זה.
בית הדין דחה את טענות אל על: "אינני סבורה כי מעורבות המדינה בתחום השירות הנדון, שוללת כל חשש מפני שימוש לרעה בכוח מונופוליסטי. מדובר בשירות חיוני לפעילות המסחרית של חברות התעופה הישראליות, תשתית שבלעדיה לא תוכלנה החברות לפעול ולטוס אלא בארץ. במובן זה מחזק אופיו של השירות את הצורך בהכרזה, על מנת לאפשר התערבות של רשות ההגבלים העסקיים במקרה המתאים ומתן הוראות לבעל מונופולין".
בית הדין מוסיף כי הפעילות המסחרית של חברה המתחרה באל-על עשויה להיפגע אנושות במידה שאל-על לא תספק את שירות האבטחה, ובמידה שמניעת השירות לא תהיה מוצדקת, הרי שזה ייחשב לניצול מעמד לרעה של כוח מונופוליסטי והפרה של חוק ההגבלים.
נכון להיום אל-על מחויבת לספק את השירות לכלל החברות (על פי הסכם עם המדינה) עד שנת 2017, אך בית הדין מבהיר כי "המחויבות אינה מבטיחה את מתן השירות בפועל, והיא גם קצובה בזמן. יתר על כן, במהלך התקופה עלולות להתעורר מחלוקות, אמיתיות או מדומות, באשר לתוקפה של ההתחייבות, ועמן האפשרות לשימוש שעשוי להיות פסול – לשם פגיעה במתחרים".
את הממונה על הגבלים עסקיים ייצגו בהליך עורכי הדין סוריא בשארה, יונתן צויקל ו לירון צור-נוימן מהמחלקה המשפטית, וכן אוריאל סיטרואן מהמחלקה הכלכלית.
מחברת "אל על" נמסר בתגובה: "אל על, תמשיך כפי שנהגה עד היום, לפעול על פי דין ומכבדת את ההחלטה. יחד עם זאת, יודגש כי אל על לא בחרה לתת את השירותים, אלא התבקשה על ידי המדינה לתת אותם"