טיול אופניים לגדותיו המוריקות של נהר המוזל

גרמניה ידועה בקרב המדוושים החובבים, כמו גם המקצוענים, כ``גן עדן`` של ממש לרוכבי אופניים. מסלולים ושבילים המיועדים במיוחד לרוכבי אופניים ניתן למצוא בכל מקום: בערים הגדולות, בכפרים, לצד דרכים בינעירוניות, לצד נהרות, ובעצם, בכל תוואי דרך תמצאו מסלולי אופניים משובחים המשולטים בתמרורי הכוונה למען הרוכבים, ואף רוכב חובב וחסר ניסיון כמוני כמעט לא יוכל לתעות בדרך. הצטרפנו לסיור אופניים ויין, שתחילתו בעיר העתיקה ביותר בגרמניה, טרייר, וסיומו בעיר קובלנץ .

המסלול עובר לאורך נהר המוזל השוקק חיים ומשופע בנוף מדהים, כאשר לצידי הדרך ובהרים המקיפים את הנהר משתרעים כרמים של גפנים, מהם מפיקים את היין המפורסם של האזור, יין הריזלינג. בעיר טרייר התחלנו את סיור האופניים. העיר, שהוקמה על ידי הקיסר הרומי אוגוסטוס בשנת 15 לפנה``ס על גדת נהר המוזל, נחשבת לאחת מהערים ההיסטוריות החשובות ביותר בגרמניה, ומפורסמת בעיקר בשל ``השער השחור`` הנמצא בכניסה לעיר העתיקה, שנבנה במאה השנייה לספירה ומתנשא לגובה של כ- 30 מטר.

ממש בסמוך לשער שוכנת לשכת התיירות המקומית, בה תוכלו לקבל מידע על האתרים הארכיאולוגיים בעיר, על מוזיאון סימיון הסמוך ועל שלל האתרים ההיסטוריים, בחלקם שרידים מהאימפריה הרומית.  נוסף לשלל המוזיאונים בטרייר תמצאו גם את מוזיאון הצעצועים ואף תוכלו לבקר בביתו של קארל מרקס שנולד כאן או בקתדרלה הגדולה, מרחק דקות אחדות מהשער השחור.

בהמשך הרחוב נמצאת כיכר העיר ואחריה מדרחוב הקניות Simeonstrasse ובו מגוון של חנויות, בתי קפה, מסעדות ובתי כל-בו יוקרתיים. כיאה לעיר גרמנית אופיינית תוכלו להבחין ברוכבי אופניים בכל פינה, ניתן לשכור אופניים במספר מקומות בעיר. אנו שכרנו את האופניים בתחנת הרכבת, ולא סתם אופניים, אלא אופניים קלות בעלות מושב אורטופדי, שהפך את הרכיבה לנוחה ומהנה ביותר. לפני שניפרד מהעיר טרייר בדרכנו צפונה, חשוב לציין כי העיר נמצאת במרחק של כשעה נסיעה בלבד מלוקסמבורג ואף סמוכה לגבולות של גרמניה עם בלגיה וצרפת.

בבוקר יצאנו לאורך נהר המוזל בדרך מוקפת כרמים עד העיר ברנקסטל, כשבדרכנו עצרנו לפסק-זמן בעיירה קטנה הנקראת פיספורט, שם טיפסנו בטרקטור למעלה ההר וצפינו בנוף המדהים של הכרמים, לא לפני שזכינו שוב להתענג על טעמו המשובח של יין הנתזים הלבן, גאוות כורמי האזור, ומן התצפית המרהיבה גלשנו ברכיבה איטית אל ברנקסטל. 

בברקנסטל אל תחמיצו את הסיור הרגלי בעיר השוקקת בתי קפה, מסעדות, בארים, מגוון חנויות ומבנים עתיקים מתקופת הרומאים. בית העיריה נבנה בשנת 1608, ובצמוד לקירות האבן שלו נותרו אזיקים, אליהם היו קושרים את התושבים הסוררים.  לאחר סיור מרתק של כשעה בעיר המשכנו ברכיבה לאורך הנהר לעבר העיר זלטנגן, בה העברנו את הלילה במלון נחמד אל מול הנהר, מלון סאן סטאפנוס.

למחרת בבוקר יצאנו ברכיבה, לאורך הנהר, כמובן, לכיוון טראבן-טרארבאך, מרחק של כ-25 ק``מ מזלטנגן.  שתי העיירות, טראבן וטרארבאך שחוברו להן יחדיו, שוכנות משני צידי הנהר וזכו בצדק לכינוי ``אוצר ארכיטקטוני``. המבנים העתיקים המשומרים להפליא נבנו בשנת 1900 ועוצבו ע``י פרופסור ברונו מורנינג, בכיר הארכיטקטים של ברלין, בסגנון ארט נובו.

שתי העיירות אוחדו בשנת 1909 לאחר יריבות עתיקת יומין, שגבלה במאבקים אלימים. אנחנו התוודענו ליריבות המסורתית באמצעות המדריך נעים ההליכות בן ה-80 תושב טראבן, שהוביל אותנו בסיור המרתק, והתגאה בפנינו בתעוזתו יוצאת הדופן לשאת לו לאישה תושבת טרארבאך... חובה לבקר בטירת גרוונסבורג, שנבנתה בשנת 1350 על ידי הרוזן יוהאן השלישי.

בטירה יש מסעדה מצוינת ועמדת תצפית נהדרת על הנהר. בנוסף כדאי גם להגיע למצודת ``רויאל פורטרס``, שנבנתה בשנת 1687 עבור מלך צרפת לואי ה-14, שהייתה מוקד למריבות ומלחמות ונהרסה ונבנתה פעמים רבות, לראשונה כבר בשנת 1698, כ-11 שנה בלבד לאחר בנייתה על ידי הצרפתים.  טראבן-טרארבאך היוותה שנים רבות מרכז הסחר של היין המקומי, ולכן מומלץ מאד לחובבי היין להצטרף לסיור מודרך באחד מהכרמים הרבים באזור.

סיור ב``דרך הריזלינג`` של טראבן-טרארבאך הוא הזדמנות נהדרת לגלות את כל סודות הפקת היין של אזור המוזל וגם ליהנות מטעימות בלתי פוסקות של היין המבעבע.  לא עזבנו את העיר המחוברת לפני שהשלמנו ביקור במוזיאון ההיסטוריה, שנבנה בשנת 1750, במוזיאון הצעצועים ובמגדל העיר ההיסטורי, ששופץ אך בשנת 2004, ומהווה נקודת תצפית עוצרת נשימה על כל בתי טראבן-טרארבאך ונהר המוזל.

 "מתודלקים`` בכמות הגונה של יין לבן עלינו שוב על האופניים על שפת הנהר בצהרי יום חם לכיוון העיירה אנקריש. לאחר סיור ברחובות העיר, הנקראים בשמות בעלי מקצוע, ביקרנו במוזיאון המקומי המשתבח במוצגים עתיקים, ואת הסיור הקצר ברחובותיה התלולים של העיר השלמנו בבית הקברות המקומי השוכן בקצה הפסגה.  להפתעתנו, בתוך מתחם בית הקברות גילינו חלקה של בית קברות יהודי שמור היטב ובו קברים של יהודים, שנפטרו בין השנים 1900-1930.

בבית הקברות הנידח התרגשות אחזה בנו למראה כתוביות עבריות על גבי המצבות שנשמרו היטב גם אחרי 100 שנה. את טיול האופניים המתובל ביין הריזלינג סיימנו באנקריש, ואת הדרך לקובלנץ עשינו באוטובוס לצד האופניים. לרוכבים המקצועיים או המיומנים יותר יש גם אפשרות להמשיך לרכב עד קובלנץ כ-90 ק``מ נוספים, במסלול קשה יותר.  ניתן גם להפליג בספינה אל קובלנץ לאורך נהר המוזל עד נקודת החיבור עם נהר הריין, ה- Deutsches Eck ואנדרטת הקיסר וילהלם וממול מצודת Ehrenbreitstein האדירה הצופה אל מיזוג הנהרות.

קובלנץ העתיקה, בת ה-2016, הינה העיר השלישית בגודלה בחבל ריינלנד-פאלץ, ומקור שמה במילה הלטינית Confluentes, התמזגות נהרות.  במרכז העיר חנויות מודרניות ובתי כל-בו חדישים לצד אין ספור מסעדות, בתי קפה וגלידריות, אך אין להחמיץ סיור היסטורי בעיר הכולל כנסיות רומיות מקוריות ואת שרידי העבר הפרוסי המפואר של קובלנץ, שהייתה בירת חבל הריין. אגב, גם הקשר הישראלי בלתי נמנע.

לפני כ-4 שנים כרתה קובלנץ ברית ערים תאומות עם העיר פתח תקווה, וכך מצאנו להפתעתנו את כיכר פתח תקווה בקובלנץ, ומאוחר יותר הסתבר לנו שגם בפתח תקווה קיימת כיכר קובלנץ. בתום שלושה ימים גדושים ומאלפים של רכיבה על אופניים בערים ציוריות, לאורך גדתו המרהיבה של נהר המוזל, בינות כרמים מוריקים, סעודות אנינות חיך במסעדות משובחות וכמויות בלתי נדלות של הריזלינג המחליק בגרון, נאלצנו לעלות על הרכבת המהירה מקובלנץ לנמל התעופה של פרנקפורט כדי לטוס חזרה הביתה.