נדרשת שקליזציה של התיירות הנכנסת לישראל
יוסי פישר סבור כי זהו הכרח דחוף וכן כי בגלל שחיקת הדולר רשתות בתי המלון הגדולות, אלה העובדות מול התיירות הנכנסת, ירשמו הפסדים במחצית הראשונה של השנה.
Shutterstock הגידול בתיירות הנכנסת, אותו חווינו בשנים האחרונות, הינו ברכה. אך הברכה הזו נמצאת בסכנה ולא רק בגלל המצב הגאו-פוליטי. הבעיה הגדולה היא הירידה המתמשכת בשער הדולר לעומת השקל.
עיקר החיובים לסידורי הקרקע לתיירים בישראל נקובים במטבע הדולר האמריקאי. השחיקה הגדולה במטבע האמריקאי ביחס לשקל הביאה לכך שהמרכיב העיקרי בסידורי הקרקע של התייר בארץ - בתי המלון, נאלצים לחשב טוב מאוד את צעדיהם.
אי אפשר להטיל את האחריות על בנק ישראל וגם גידור של החוזים והמט"ח אל מול השקל מוגבל. ברור שאי אפשר לשנות חוזים מול ספקי-סוכני התיירות בחו"ל. אך לעומת זאת, במחשבה כלכלית טהורה חייב כל מנהל לבחון האם לא עדיף לו להשקיע בתייר הישראלי המשלם בשקלים. ורבים מהם מתלבטים כיום בשאלה זו בדיוק.
חלק מרשתות בתי המלון הגדולות, בעיקר אלו שעובדות הרבה מול התיירות הנכנסת, ירשמו בדוחות הכספיים של הרבעון הראשון והשני הפסדים גדולים בעיקר בגין שחיקת הדולר והאירו אל מול השקל. הפסדים אלו עשויים אף לצמוח ברבעון הרביעי, עת בה התיירות הנכנסת שוב מקבלת תנופה לעומת תיירות הפנים.
עלות כוח אדם, חשמל וגז, מים, ארנונה, עלות רכישה ויצור מזון וביטוח. כל אלו עלויות שקליות, שעל המלון לשלם באופן שוטף. זאת עוד לפני שנכנסנו לעלויות מימון שוטפות מול הבנקים ואשראי לספקים.
התשובה היא לקבל החלטה אמיצה לעבור לשקליזציה מלאה של המלונאות וסידורי הקרקע בישראל. נכון, יש הרבה מאוד מרכיבים הקשורים להחלטה כזו והעיקרי בהם הוא כיצד יקבלו את ההחלטה התיירים בארצות היעד וכיצד יתמודדו עם ההחלטה משווקי התיירות הנכנסת בחו"ל.
התשובה שלי לכך היא שהזמן יעשה את שלו. מדוע בארצות כדוגמת ירדן, שכנתנו ממזרח, המחירים נקובים בדינר ירדני? האם עובדה זו פגעה בכמויות התיירים שהגיעו בשנת 2010 לירדן?
בקפריסין עד לפני כשנה, עת בה האי עבר למטבע האירו, המחירים של סידורי הקרקע היו נקובים במטבע מקומי, הלירה הקפריסאית. בתאילנד, מעצמה תיירותית בדרום מזרח אסיה, המחירים נקובים במטבע המקומי, הבאט.
המסקנה המתבקשת, עם כל הזהירות הכרוכה במהלך כזה, ישראל נדרשת לאמץ שקליזציה בתחום התיירות הנכנסת, באם אנו רוצים לשמר ולפתח את התחום הזה. אחרת, נמצא יותר ויותר בתי מלון ורשתות שיעדיפו במופגן תיירות פנים על פני תיירות נכנסת וחוסר הרמוניה בין התיירות הנכנסת לתיירות הפנים רע לתיירות ורע לכלכלה.
עיקר החיובים לסידורי הקרקע לתיירים בישראל נקובים במטבע הדולר האמריקאי. השחיקה הגדולה במטבע האמריקאי ביחס לשקל הביאה לכך שהמרכיב העיקרי בסידורי הקרקע של התייר בארץ - בתי המלון, נאלצים לחשב טוב מאוד את צעדיהם.
אי אפשר להטיל את האחריות על בנק ישראל וגם גידור של החוזים והמט"ח אל מול השקל מוגבל. ברור שאי אפשר לשנות חוזים מול ספקי-סוכני התיירות בחו"ל. אך לעומת זאת, במחשבה כלכלית טהורה חייב כל מנהל לבחון האם לא עדיף לו להשקיע בתייר הישראלי המשלם בשקלים. ורבים מהם מתלבטים כיום בשאלה זו בדיוק.
חלק מרשתות בתי המלון הגדולות, בעיקר אלו שעובדות הרבה מול התיירות הנכנסת, ירשמו בדוחות הכספיים של הרבעון הראשון והשני הפסדים גדולים בעיקר בגין שחיקת הדולר והאירו אל מול השקל. הפסדים אלו עשויים אף לצמוח ברבעון הרביעי, עת בה התיירות הנכנסת שוב מקבלת תנופה לעומת תיירות הפנים.
עלות כוח אדם, חשמל וגז, מים, ארנונה, עלות רכישה ויצור מזון וביטוח. כל אלו עלויות שקליות, שעל המלון לשלם באופן שוטף. זאת עוד לפני שנכנסנו לעלויות מימון שוטפות מול הבנקים ואשראי לספקים.
התשובה היא לקבל החלטה אמיצה לעבור לשקליזציה מלאה של המלונאות וסידורי הקרקע בישראל. נכון, יש הרבה מאוד מרכיבים הקשורים להחלטה כזו והעיקרי בהם הוא כיצד יקבלו את ההחלטה התיירים בארצות היעד וכיצד יתמודדו עם ההחלטה משווקי התיירות הנכנסת בחו"ל.
התשובה שלי לכך היא שהזמן יעשה את שלו. מדוע בארצות כדוגמת ירדן, שכנתנו ממזרח, המחירים נקובים בדינר ירדני? האם עובדה זו פגעה בכמויות התיירים שהגיעו בשנת 2010 לירדן?
בקפריסין עד לפני כשנה, עת בה האי עבר למטבע האירו, המחירים של סידורי הקרקע היו נקובים במטבע מקומי, הלירה הקפריסאית. בתאילנד, מעצמה תיירותית בדרום מזרח אסיה, המחירים נקובים במטבע המקומי, הבאט.
המסקנה המתבקשת, עם כל הזהירות הכרוכה במהלך כזה, ישראל נדרשת לאמץ שקליזציה בתחום התיירות הנכנסת, באם אנו רוצים לשמר ולפתח את התחום הזה. אחרת, נמצא יותר ויותר בתי מלון ורשתות שיעדיפו במופגן תיירות פנים על פני תיירות נכנסת וחוסר הרמוניה בין התיירות הנכנסת לתיירות הפנים רע לתיירות ורע לכלכלה.