מומחה המלונות הבינלאומי, קאט: "במלונות בישראל קיימת קפיצה נחשונית של המחיר לרמות בלתי סבירות"

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
המומחה האנגלי, שהופיע במסגרת הכינוס השנתי של התאחדות המלונות, מציין כי: "מדיניות המחירים מרתיעה, והיא מצטיירת בעיני הלקוחות מחו"ל כתמורה מועטה בעבור תשלום כה גבוה".

יוסי פישר מציג את ‘ארבע הקושיות’ שהציג קאט למחסומים לגידול במלונאות בישראל כולל, מדוע מעדיפים הישראלים להשקיע במלונות בחו”ל ולא בישראל.

הלכתי לכנס השנתי של התאחדות המלונות, בעיקר על מנת לפגוש בחברים וותיקים, וכן לשמוע את הרצאתו של המרצה האורח, ראסל קאט – מנכ”ל חברת ייעוץ התיירות והמלונאות הבינלאומית HVS .

הנושא המרכזי בהרצאתו היה בתרגום חופשי : “מגמות בתעשיית האירוח, והשפעת המצב הכלכלי באירופה ובארה”ב על התיירות היוצאת” . נושא המשנה בהרצאתו היה ” התנאים הנדרשים לגידול מגזר המלונאות בישראל”
אני בחרתי דווקא לכתוב בטור שלי על הנושא הרלוונטי יותר מבחינת ציבור הקוראים, ושעומד על הפרק, גם בעקבות הוועדה הציבורית לבחינת יוקר מחירי המלונות בישראל.

קאט התייחס בהרצאתו המאלפת למחסומים לגידול במלונאות מנקודת מבטו של מומחה זר, והציג ארבע שאלות או כפי שהוא ניסח זאת ‘ארבע הקושיות’ כפי שנשאלות בהגדה של פסח.

השאלה הראשונה שהוצגה על ידו היא:
מדוע כמעט לא פועלים מותגי מלונאות בינלאומיים פועלים בישראל?
על כך הדגיש קאט שהמגמה העולמית היא באופן ברור, גידול של מותגי מלונאות בינלאומיים . לעומת זאת בישראל המצב הוא לא רק שאין גידול בחדירת מותגי מלונאות בינלאומיים. ההפך הוא הנכון. מותגים כדוגמת שרתון, ראדיסון, אקור והייאט עזבו את ישראל.

לדבריו, התשובה אותה נותנים פה המלונאים והמשקיעים כאילו ‘אנחנו יכולים לעשות טוב יותר מהבינלאומיים, איננו צריכים מותגים בינלאומיים כאשר כ – 60% מהתפוסה היא של תיירות מקומית, עלות מותג בינלאומי גבוהה יותר מעלות הפעלת מלון תחת מותג מקומי, מה יכול לעשות מותג בינלאומי עבורי? על כך משיב קאט:
• חשיפה גלובאלית וייצוג של המלונות בכל רחבי העולם
• גידול בתפוסה ובמחיר הממוצע [אחרת מדוע בכלל לטרוח]
• עקביות באיכות המוצר, הדרכה, סטנדרטים בינלאומיים, שביעות רצון של הלקוחות
• נאמנות לקוחות – חברות במועדוני לקוחות נאמנים בינלאומי במסגרת הרשתות
מסקנתו של קאט לשאלה זו היא: יש לברך על כניסת יותר חברות ניהול בינלאומיות לישראל

השאלה השנייה שהעלה קאט היא בנושא ההשקעות והפיתוח של המלונות בישראל:
מדוע כה מעט בתי מלון נבנים, ומדוע ההשקעה בבתי מלון כה נמוכה, ושאלת ההמשך שלו הייתה: מדוע ישראלים מעדיפים להשקיע בבתי המלון בחו”ל, מאשר להשקיע בבתי המלון בישראל?
כאן ציין קאט שמעט מאוד מלונות נפתחים. הוא הביא כדוגמא את מלון בראשית במצפה רמון, הריץ’ קרלטון בהרצליה ומלון הרויאל ביץ ‘ בתל-אביב [י.פ.] שעדיין לא נפתחו, וכן מספר מלונות בוטיק בתל אביב.
מעט מאוד עסקאות נעשו בעת האחרונה בתחום המלונאות, רובם היו קניה ומכירה של מלונות קיימים בפחות ממחירי עלות הקמתם.

התמרוץ ליזמים לבנות מלונות חדשים אולי למעט בתל-אביב, נמוך . מעט ערים נכללות במסגרת התמרוץ.
מענקי המדינה לבניית מלונות חדשים: אולי כאן תמונה התשובה אך, די ברור שזוהי אפשרות שאינה ריאלית בימים אלו.
המסקנה: מגזר המלונאות חייב להציג רווחיות על מנת למשוך משקיעים, השקעות ומימון בנקאי תוך הצגת החזר תמורה על השקעה. לדברי קאט יש לעודד גידול במלונות על ידי בניית מלונות חדשים.

שאלתו השלישית של קאט הייתה: מדוע אם כן, רווחיות המלונות בישראל נמוכה?
לדבריו, הסיבות לכך רבות ביניהן ניתן למנות : הפיקוח על כשרות בבתי המלון, הוצאות הביטחון בכל בתי המלון בישראל לעומת מקומות אחרים בעולם בהם הוצאות הביטחון הן רק במלונות גדולים בערים גדולות. עלויות המחיה הגבוהות בישראל משפיעות אף הן : עלות המזון והאנרגיה גבוהות ביחס למדינות אחרות. בנוסף, ישראל מתאפיינת לדבריו ב’עודף רגולציה” שבאה לידי ביטוי בחובה למציל מקצועי בבריכת השחייה, שמדריכי חדר כושר בעלי הסמכה ודוגמאות נוספות.

המיסים העירוניים בישראל הם בערך 3% ממחזור ההכנסות של המלונות, בשעה שבמקומות אחרים בעולם הם עומדים על 0.5%-1% .

לסיכום, לדברי קאט הרווח התפעולי של בתי המלון יכול לגדול ב:10%-12% רק באם הממשלה תתרום את חלקה . הוא מציב מספר דוגמאות:
• הורדת עלויות הביטחון
• הפחתת עודף הרגולציה
• הורדת המיסים העירוניים למדרגה המקובלת במקומות אחרים בעולם המערבי, תוך דגש על אירופה וארה”ב

השאלה הרביעית שהועלתה היא מדוע נראה שהמלונות הישראליים גובים סכומים גבוהים בהרבה מהתיירים ? ומדוע מספר כה רב של מבקרים חוזרים קנה דירות בישראל ?
לדבריו, בעונות השיא מתקיימת במלונות ישראל ‘קפיצה נחשונית, של מחירי המלונות לרמות בלתי סבירות. מדיניות מחירים זו מרתיעה ובמיוחד כאשר היא מצטיירת בעיני הלקוחות מחו”ל כתמורה מועטה בעבור תשלום כה גבוה.
קאט הציג את הדוגמה של רשת כפרי הנופש והמלונות ‘סנטר פארק’ באירופה, ובה המחירים של החדרים בעונות מוזלת באופן משמעותי, אך לעומת זאת מחירי ה’אקסטרות’ נשארים באותה רמת מחיר כל השנה. לדבריו באופן זה מפצה הרשת את עצמה על הירידה במחירי האכסון בהגברת צריכת ה’אקסטרות’. ממוצע התפוסה השנתי ברשת עומד על קרוב ל – 90%!

בשתי מלים ניתן לתאר את מה שנדרש : מערכת ניהול תשואה ממוחשבת המחוברת למערכת ההזמנות, וזאת לכל מלון בדיוק כפי שנעשה בבתי מלון באירופה ובארה”ב.

קאט מברך על המבצעים לתייר הישראלי, אך מצביע על הצורך בשמירה על הגדלת אפשרות האכסון של תיירים שלא יפגעו מעודף הביקוש המקומי.

לסיום ציין קאט שתי נקודות חשובות לדעתי:
– ‘אפילו התייר הישראלי מחפש תמורה טובה יותר לכספו בנסיעה לחו”ל’
– ‘יש למצוא קרנות ומשאבים כלכליים לשיפור ושיפוץ המלונות הקיימים’
לסיכום דבריו ממליץ קאט:
‘נסו לעבוד על שמירה על התפוסה לאורך כל השנה ללא קפיצות משמעותיות בין עונות, שימרו על כוח האדם במלונות ללא קיצוצים גדולים בעונות המעבר, הבטיחו הצעות ללקוחות שישקפו תמורה נאותה למחיר אותו הם משלמים’ .

עקבו אחרי פספורטניוז בפייסבוק, בטוויטר וגם, באפליקציה

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

השאירו תגובה לפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

  • flying sport 2020
  • תא לחץ

כתבות פופולריות

החדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה

אני מעוניין לקבל חדשות, עדכונים והודעות פרסומיות מפספורטניוז.