קייב מנסה להתאושש - ביקור מרתק בכיכר המהפכה

כבר מספר חודשים, דחינו נסיעה לקייב על מנת לסקר מקרוב את המצב בעיר לאחר המהפכה ולבקר במלון הילטון החדש, שנפתח ממש בימים, בהם התחוללה המהפכה בבירת אוקראינה .

אירועי החודשים האחרונים במדינה, הקור העז והתמונות בתקשורת העולמית, העכירו יותר את התחושה, אך לבסוף בתחילת חודש דצמבר החלטתי סוף סוף לבקר בעיר.

הגענו לקייב בבוקרו של יום חורף גשום לאחר כשלוש שעות טיסה בטיסת up של אל על, הטסה בקו בתדירות יומית. הטיסה, שבאופן מפתיע היתה מלאה, נחתה בטרמינל החדש בשדה התעופה המקומי, שעבר שדרוג משמעותי לפני כשנתיים, בעת קיום אליפות העולם בכדורגל בעיר.

האווירה בקייב קודרת, עצובה, ולא רק בגלל הקור העז ששרר בעת ביקורנו. מיד לאחר הנחיתה מבטי העובדים ושוטרי הגבול בכניסה למדינה העידו על תחושת חוסר הנחת ואי הוודאות. המילים שחזרו והדהדו באוזנינו במשך שלושת הימים, בהם שהינו בקייב, היו "אי ודאות". נהג המונית האדיב, שהסיע אותנו למרכז העיר, סיפר על המצב הכלכלי הלא פשוט של התושבים לאחר המהפכה, את הירידה במספר התיירים, שנהגו לפקוד את העיר, אותה חווים נהגי המוניות המקומיים. מי שביקר בעבר בעיר הבירה האוקראינית, ודאי יודע שאחת התופעות המעיקות בקייב, בעיקר ברחובות הראשיים במרכז העיר (שדרת קרישטיק), היו פקקי ענק כמעט בכל שעות היום. הפעם הרגשנו בשינוי ובדלילות התנועה. פחות כלי רכב, הפקקים כמעט ונעלמו, ותנועה דלילה במרכז העיר, בשדרת קרישטיק וכיכר מיידן, שהמהפכה הותירה בהם את אותותיה, ולא רק בדמות האנדרטאות לזכרם של אזרחים תמימים, שנהרגו במהלך הקרבות.

רבים מתושבי קייב סבורים כי המלחמה עם הרוסים עדיין לא הסתיימה. "פוטין לא אמר את המילה האחרונה", אמר לנו צעיר מקומי עטוף דגל הלאום במהלך הפגנת תמיכה באוקראינה. כבר בשעת בוקר מוקדמת התקבצו בכיכר מיידן נואמים וצעירים רבים, המתקשים לשכוח את שאירע לחבריהם לפני כחצי שנה. השנאה התהומית לנשיא רוסיה פוטין מופגנת בכל מקום בעיר.

בכיכר המהפכה גלילי נייר טואלט מעוטרים בדיוקנו של פוטין הם 'הלהיט העכשווי''. בכל פינה בעיר תמונתו של פוטין מתנוססת על גלילי נייר הטואלט, ומבטאת יותר מכל בוז ושנאה למנהיג הרוסי, שלדעת רבים מהתושבים, הציב לעצמו מטרה להשתלט על כל אוקראינה כולל קייב. כן, זאת התחושה של רבים בעיר, תחושה שגם עיר הבירה אינה בטוחה מפני הרוסים.

המצב הכלכלי כלל לא פשוט בקייב. ראשית, המטבע המקומי, הגריבנה, צנח בשנה האחרונה ב-50%. בתי המלון בעיר ריקים. אנשי העסקים הרבים, שנהגו לפקוד את העיר למטרות עסקיות, כבר אינם מגיעים בממדים שלפני המהפכה. השכר של עובד ממוצע במשרות פשוטות נע בין 300 ל-500 דולר, וגם זאת רק לאלה שהתמזל מזלם ומצאו עבודה. אחת הבעיות העיקריות בעיר הינה צעירים רבים מחוסרי עבודה המסתובבים ברחובות העיר בחוסר מעש. לצד החנויות והעסקים, הסובלים בימים אלה מהמצב הכלכלי הקשה, נפתחו בשנה האחרונה מלונות פאר בעיר, שידעה ימים יפים עד לא מכבר. מלון פיירמונט ומלון הילטון, שהושק כאמור ממש בימי הלחימה, הם אולי הנפגעים העיקריים מהמצב בבירת אוקראינה. למרבה האירוניה, קייב מוצפת בימים אלה בשורת מלונות פאר, כמו: פרימייר פאלאס, אופרה, אינטרקונטיננטל. ראדיסון בלו, היאט, וכאמור, פיירמונט והילטון ועוד.

למרות תחושת הדכדוך בעיר, אין מצב של חוסר ביטחון. להיפך. תחושה של ביטחון שוררת בעיר הגדושה בכוחות ביטחון. מי שיתמזל מזלו או יזכה לימי שמש בעיר, יוכל לגלות עיר נחמדה, אנשים אדיבים, שכל חפצם הוא יציבות ועבודה קבועה. המחירים בחנויות בעיר זולים, בעיקר מוצרי המזון. נהג המונית, שהחזיר אותנו מבית המלון לשדה התעופה הנאה, מרחק של כ-40 דקות נסיעה ממרכז העיר, סיפר לנו באנגלית רצוצה על מה שהייתה קייב ומה הוא חושב שצריך לעשות בשביל לדחוף את העיר קדימה. ״פוטין לא יעיז לתקוף אותנו... תבואו לבקר אותנו, חברים מישראל. עוד כמה חודשים נתאושש. הכול יהיה מאחורינו. המלחמה הזאת תרים את אוקראינה לגבהים חדשים".

ואכן הפטריוטיות למדינה בולטת בכל מקום. בכל עבר בעיר מתנופפים דגלי אוקראינה, השירים באנגלית, שהתנגנו בכיכר מיידן, התחלפו בשירי הלל באוקראינית לגיבורים, שקיפחו את חייהם במהפכה. אופטימיות שקטה, למרות הכול, תמצאו בשפע בעיר, שמנסה להמציא את עצמה מחדש.

אם בא לכם לנסות יעד שונה, מרתק ומסקרן, לאחר המהפכה, ואינכם חוששים מהקור העז, שנע באזור אפס מעלות ומטה בימים אלה, אזי קייב היא בהחלט אופציה מעניינת למשהו שונה, מרתק, ואם כבר הגעתם לעיר, אל תחמיצו ביקור במלון הילטון החדש.