בין זיכרון כואב לתיירות מלחמה: האנדרטה לזכר תצפיתניות נחל עוז
סיפורי הנופלות, החטופות והעדויות מהקרב - אנדרטת התצפיתניות שהוקמה בנחל עוז לזכרן, הפכה לאחד האתרים אליהם מגיעים מבקרים רבים במסגרת מה שמכונה "תיירות מלחמה". זהו סיפורן
העיניים של המדינה: סיפורן של תצפיתניות נחל עוז. צילומים: ספיר פרץ כל חדשות התיירות גם בערוץ ה-WhatsApp
במקום המצמרר הזה מול קיבוץ נחל עוז, בלב עוטף עזה: אנדרטה עוצמתית שהוקמה על גבעה לזכרן של תצפיתניות מוצב נחל עוז, ניתן להשקיף במבט אחד על המוצב, על הקיבוץ ועל עזה. להשקיף ולא להאמין שבמקום הפנורמי-פסטורלי היפה הזה, נרשם אחד הפרקים הכואבים ושוטטי דם בתולדות המדינה.
ליד תמונותיהן של תצפיתניות המוצב שאיבדו את חייהן בצורה טרגית ואכזרית כל כך, ניצב שלט גדול המגולל את שהתרחש באותו יום ארור:
בבוקר 7 באוקטובר החלה מתקפת טילים חסרת תקדים על העוטף ועל מוצב נחל עוז. בחסות המתקפה פשטו מעל ל-150 מחבלים למוצב נחל עוז. 24 תצפיתניות היו במוצב באותו בוקר יחד עם עוד עשרות רבות של חיילים וחיילות. אנחנו מספרים את סיפורן של 16 התצפיתניות, אך מלבדן נפלו במוצב ביום הזה עוד 37 חיילים וחיילות.



המחבלים שהגיעו מוכנים היטב והכירו את מבנה המוצב, פשטו עליו דרך מספר מוקדים וידעו ללכת למיגונית הפתוחה, שבה הסתתרו תצפיתניות לא חמושות שהיו בין משמרות או בכוננות. רובן רצו למיגונית יחפות, בפיג'מות, ויחד איתן הסתתרו שם עוד חיילות ממגוון חילות. מבוהלות הן התקשרו למשפחות שלהן, אמרו שהן מפחדות, שהן מעריכות את ההורים, אוהבות, ביקשו מההורים שלהן להישמר ונפרדו.
המחבלים נכנסו למיגונית וחטפו מכת אש מלוחמות "רוכב שמיים". אל מול ההתנגדות ההירואית הזאת, הם זרקו רימונים מהם נהרגו 7 תצפיתניות. תצפיתנית אחת הצליחה לברוח וחולצה יחד עם חיילות מחילות אחרים כשהמוצב נכבש חזרה על ידי כוחותינו.
לאחר שהן ישבו שעות ליד חברותיהן ההרוגות, שבע תצפיתניות שלא נהרגו נחטפו לעזה מהמיגונית, אחת הוחזרה במבצע של כוחותינו, ואחת נרצחה בשיפא. הסרטונים האחרונים שלהן, והתכתובות האחרונות עם המשפחות, מראים עד כמה הן היו אחת בשביל השניה בשבוע השני. עד נשימתן האחרונה. בשעה 7:40 קולן נדם.


במקביל, התצפיתניות שהיו במשמרת החלו לדווח בזמן אמת לכוחות הלוחמים על הפשיטה מרובת המוקדים למדינת ישראל. הן דיווחו במקצוענות, בנחישות ובהתמדה, תוך גיבוי של המפקדות שלהן בחמ"ל ושל הסמב"ציות.
הדיווחים שלהן אפשרו לשלוח את הכוחות הראשונים לקיבוץ נחל עוז וכן לאפשר לכוחות הלא רבים שהיו בגזרה לדעת כי מחבלים מתקרבים לעמדות שלהם ולהיערך כמיטב יכולתם. הדיווחים שלהן הצילו חיי רבים. הן המשיכו לדווח על אף שהיה להן ברור שייתכן וזה במחיר חייהן.
בחמ"ל נחל עוז התרחש קרב הירואי של לוחמי גולני ושל הגשש. זה היה קרב של מעטים מול רבים ולמרות זאת החמ"ל החזיק מעמד חמש וחצי שעות. לקראת השעה 12:00 כשם ללא נשק, ונשדלות החמ"ל נפתחו בעקבות הורדת החשמל במוצב, הצליחו המחבלים להעלות את החמ"ל באש.
22 חיילים וחיילות היו בחמ"ל, 15 נהרגו כשהם מבצעים את תפקידם עד הרגע האחרון. מתוך התצפיתניות והסמב"ציות רק אחת שרדה.


באזור 11:50 העיניים של המדינה נעצמו לתמיד.
בסביבות השעה 14:00 המוצב נכבש בחזרה על ידי צה"ל והימ"מ, בשביל התצפיתניות זה היה מאוחר מידי. מתוך 24 תצפיתניות, 16 נהרגו, שתיים ניצלו ושש נחטפו לשבי.






