תיירות האופל פורחת: כמיליון מבקרים בשנה רק בנובה - כך הפך עוטף עזה ליעד תיירותי

כל חדשות התיירות גם בערוץ ה-WhatsApp

עוטף עזה כמעט שלא היה על מפת התיירות הישראלית. במשך שנים התקשה האזור להתרומם מבחינה תיירותית, ולדברי ד"ר שחר שילה, חוקר תיירות וחבר בקבוצת המחקר והתכנון "ר.א.ש תיירותי", המקום היה יעד תיירותי בעיקר בתקופות קצרות ומוגבלות לאורך השנה, דוגמת פסטיבל "דרום אדום".

ואז הגיע 7 באוקטובר.

מאז, האזור הפך למוקד תיירות בהיקפים שלא נראו בישראל קודם לכן סביב אתר של אסון, קרב או אירוע לאומי. למעשה, לפי ד"ר שילה, בהיבט של מספר המבקרים, העוטף עוקף כיום את צפון הארץ - כמיליון וחצי מבקרים בשנה.

"7 באוקטובר יצר תופעה תיירותית חסרת תקדים במושגים ישראליים. לא מצדה, לא גבעת התחמושת ולא שום אתר קרבות כזה או אחר, אפילו לא אתרי אסונות קשים הזכורים בעין הישראלית - אף אתר עד היום בהיסטוריה הישראלית לא יצר גלי תיירות שאפילו דומים לעוצמת התופעה", אומר ד"ר שילה.

המספרים ממחישים את גודל השינוי. גבעת התחמושת, לדוגמה, מצליחה בשנים טובות, עם שיווק ויחסי ציבור, למשוך לדברי שילה כ-200 אלף מבקרים בשנה, וברוב השנים אף פחות מכך. בעוטף, לעומת זאת, מדובר בסדר גודל אחר לחלוטין. "אנחנו משחקים כאן, תסלחי לי על הביטוי הקשה, במגרש אחר לגמרי של ביקושים".

כמעט מיליון מבקרים באתר הנובה

האתר המוביל בפער מבחינת מספר המבקרים הוא לדברי ד"ר שילה אתר הנובה - קרוב למיליון מבקרים בשנה.

אתר הנובה. צילום: shutterstock

האתר השני מבחינת היקף המבקרים הוא מתחם משטרת שדרות שהפך לאתר הנצחה. גם כאן, מדובר על פי הערכות במאות אלפי מבקרים בשנה.

אנדרטה במקום בו עמדה תחנת המשטרה של שדרות. צילום: shutterstock

האתר השלישי המציג ביקושים משמעותיים הוא מגרש המכוניות השרופות בתקומה - על פי הערכות כאלף מבקרים ביום.

המכוניות השרופות בתקומה. צילום: shutterstock

לצד שלושת האתרים המרכזיים, ישנם ביקושים משמעותיים לביקורים גם באנדרטת התצפיתניות בנחל עוז.

אנדרטת התצפיתניות בנחל עוז. צילום: ספיר פרץ

לא רק לראות - הישראלים רוצים גם לפגוש

אחת ההתפתחויות המשמעותיות של תיירות העוטף היא לדברי ד"ר שילה הרצון של המבקרים לא רק להסתפק באתרי הנצחה, אלא גם לפגוש את התושבים ולשמוע עדויות של ניצולים. "כיום הקהילות השונות בעוטף, גם אלה שהתנגדו בעבר לסיורים, כבר קיבלו החלטות עקרוניות לגבי אופי הביקורים. חלקן מאפשרות כניסה לביקורים מאורגנים, לעיתים בתשלום ולעיתים ללא תשלום".

תיירות האופל - תופעה היסטורית שהגיעה גם לעוטף

"תיירות האופל" בעוטף היא חלק מעולם תיירות המלחמה. לדברי ד"ר שילה מדובר בתופעה ותיקה שבה אנשים מבקשים לבקר במקומות בהם התרחשו אירועים קשים - מקומות שבהם נפגעו בני אדם, אתרי אסונות, אתרי התרסקות ואתרים שהפכו לנקודות עניין בעקבות אירועים טראומטיים דוגמת מחנות השמדה.

אלא שבמקרה של 7 באוקטובר, "האירוע חצה את כל מעגלי השייכות - מהמעגל האישי והמשפחתי ביותר ועד המעגל הלאומי והבינלאומי. "עבור משפחות הנרצחים והחטופים, תושבי הקיבוצים והיישובים, מדובר במורשת האישית ביותר. עבור הציבור הישראלי מדובר באירוע לאומי. ומעבר לישראל, לדבריו, מבקרים רבים מהעולם הגיעו במהלך השנים כהזדהות עם ישראל - בהם יהודים, נוצרים אוונגליסטים וגם אנשים שהמוטיבציה שלהם אינה דתית או לאומית אלא הומניטרית".

ד"ר שילה מוסיף ואומר כי מהטרגדיה צמחה תיירות חדשה, וזה אולי הפרדוקס הגדול ביותר של התיירות בעוטף. "דווקא מתוך המלחמה צמחה תשתית תיירותית שלא הייתה שם קודם. עשרות עגלות קפה, מקומות הסעדה, אתרי תיירות חקלאית ועוד קמו בעקבות המלחמה, וכיום הם מקבלים ומתפרנסים ממאות אלפי מבקרים בשנה. עבור אזור שבמשך שנים התקשה להפוך ליעד תיירותי משמעותי, מדובר בשינוי דרמטי - המלחמה כקטליזטור לפיתוח תיירותי".

לסיכום אומר שילה, "בתוך אחת הטרגדיות הקשות בתולדות ישראל, נוצרה תופעה תיירותית חסרת תקדים: אזור שהיה בשולי מפת התיירות הפך בתוך זמן קצר לאחד מיעדי הביקור המבוקשים בישראל עם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה, כמעט מיליון מהם באתר הנובה לבדו, ומאות אלפים נוספים באתרי ההנצחה המרכזיים ובקהילות עצמן. לזה אני קורא חיות אופטימית".