“סוגרים אותנו מחר בבוקר?” דירות האירוח במאבק על עתידן

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

דירות האירוח לטווח קצר בישראל נתפסות, ולא מהיום, כבן החורג של תעשיית האירוח - כזה שהגיע הזמן להסדיר אותו בחוק או לסגור. תלוי את מי שואלים. מצד אחד עומדים בעלי הדירות ומנגד, בתי המלון המתנגדים לתופעת הדירות להשכרה דרך פלטפורמות Airbnb ובוקינג, המוצגת כ"תחרות בלתי הוגנת" עם פערי רגולוציה ואי אכיפה של מיסוי כראוי.

"נולדנו מתוך פחד, ואנחנו ממשיכים לחיות בפחד", אומר בראיון לפספורטניוז, אלירן זוהר, דובר התאחדות דירות האירוח לטווח קצר בישראל, שהוקמה בשנת 2021 תחת עמותת איסטרא, המאגדת את מרבית בעלי דירות האירוח בארץ. זוהר, בעצמו, מנהל כ-200 דירות אירוח ברחבי הארץ.

על פי מחקר של רשות המסים, בשנים 2018-2019 היו בישראל 30-35 אלף דירות Airbnb להשכרה קצרה, מהן 16-20 אלף פעילות בפועל, שהניבו הכנסות של מעל מיליארד שקלים. כיום מוערך מספר הדירות הפעילות בכ-20,000, עם הכנסות פוטנציאליות ממס של 100-150 מיליון שקלים בשנה רגילה, וכ-30 מיליון בשנה חלשה. הדירות פזורות בעיקר באזורי הביקוש המרכזיים: תל אביב, ירושלים, חיפה, אילת וטבריה אך גם בפתח תקווה, יבנה, רחובות, אזור ועוד. בעמותה מעל 100 חברים, מרביתם מפעילים דירת אירוח אחת או שתיים, כל אחד.

אלירן זוהר, דובר התאחדות דירות האירוח לטווח קצר בישראל. צילום: יח"צ

מה בדיוק מפחיד אתכם נכון להיום?

"שייסגרו אותנו מחר בבוקר בגלל רגולציה עוינת מבחינתנו. הרבה שנים מדברים על יישום של הגבלות על דירות האירוח בישראל, מכל מיני סיבות. ומתוך החשש הזה של לאבד מחר בבוקר את הפרנסה שלנו, החלטנו בשנת 2021 להתאגד ולהקים את העמותה להסדרת תחום דירות האירוח בישראל".

איפה עומדים כיום מאמצי ההסדרה שלכם מול המדינה?

"עדיין במסדרונות הממשלה. אנחנו מבקרים חדשות לבקרים במשרדי התיירות, האוצר, השיכון והבינוי והמשפטים. מבקשים לקדם ולגבש הסדרה של התחום במסגרת רגולטורית אחידה, מאוזנת ויישומית במטרה לייצר ודאות נורמטיבית שתאפשר למדינה ולרשויות המקומיות למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתחום, תוך שמירה על איזון בין צרכים ציבוריים, עירוניים ועסקיים. יש להסדיר למשל את נושא הארנונה לדירות אירוח. כיום יש עיריות שעדכנו את צו הארנונה וגובות ארנונה התואמת לדירת נופש. גם ההגדרה 'נופש', בעייתית לנו כי אנחנו לא רק דירות למטרות נופש. אנחנו גם נופש אבל גם אירוח למטרות אחרות, מתיירות מרפא, תיירות עסקית ועוד".

פרט לתיירות, מי עוד קהל היעד שלכם?

"יש כאלה למשל שצריכים פתרון דיור זמני מידי ליד הילדים בעקבות גירושים, יש כאלה שזקוקים לדיור חלופי בעקבות שיפוץ של בית ויש גם עולים חדשים לארץ ונוודים דיגיטליים שמחפשים פתרון דיור זמני. אנחנו נותנים פתרון קומפלט של דירה מרוהטת הכל כלול במחיר: ביטוח צד ג', ועד בית, ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט טלויזה רב-ערוצית לפעמים גם נטפליקס, תמי 4 ועוד. בלי חוזים דרקוניים ועם הרבה גמישות. היתרון הכי גדול בדירות שמקבלים דירה עם מספר חדרים, מטבח, שטח גדול יותר בהשוואה לחדר של 15 מ"ר במלון".

כשאין תיירים, זה הקהל שבעצם מחזיק אתכם?

"כשאין תיירות, ולא הייתה תיירות נכנסת כבר כמה שנים טובות, דירות האירוח התקיימו למרות הכול, כי למוצר הזה יש צורך אמיתי שהוא לא רק תיירות,. לכן, השימוש פה הוא מגורים קודם כל ואחר כך כל השאר".

דירת אירוח בישראל. צילום: התאחדות דירות האירוח לטווח קצר בישראל

איפה הדברים עומדים מול משרד התיירות בנושא?

"יש לנו סדרת פגישות עם משרד התיירות. המשרד בעדנו כי הוא מכיר בצורך של המוצר הזה על רקע המחסור בחדרי אירוח בארץ שיהווה בעיה רצינית ברגע שתיירות החוץ תחזור לישראל".

אתה מאמין שתצליחו להגיע להסדרה של התחום?

"דירות אירוח לא מוגדרות בחוק בהקשר של מה ייעוד השימוש שלהן, ומכאן הקושי הגדול לקדם רגולציה מסודרת בעניין. אנחנו בוחנים כל מיני מודלים שקיימים כיום באירופה ובארה"ב, איך זה מתיישר. צריך לזכור, שבסופו של יום זה מנוע כלכלי שטוב למשק ונותן פתרון הולם למי שמחפש דיור זמין. אגב, במלחמה הוגדרנו כמתקן אחסון לאומי ואירחתם מפונים. אירחנו מעל 15 אלף מפונים בכ-5,000 דירות ברחבי הארץ".

מה המחירים אצלכם?

"מחירי הדירות נגישים מאוד, של החל מ-200 שקלים ללילה לדירה. יש גם דירות יוקרה בתעריפים גבוהים מאוד גם של 50 אלף שקלים ללילה. אבל הרוב, בין שני הקצוות האלו, המחיר הממוצע עומד על כ-500 שקלים ללילה".

מה המסר שלך לסיכום?

בעשור האחרון הפכו דירות להשכרה לטווח קצר לאחד מאפיקי הלינה הבולטים בישראל, עם גידול עקבי במספר הדירות והחדרים הזמינים. למורת שמדובר בשוק רחב היקף ובעל השפעה כלכלית ניכרת, התחום שלנו ממשיך לפעול כמעט ללא מסגרת רגולטורית אחידה. התרחבות מהירה של השוק הזה מציבה אתגר של ממש בפני רשויות השלטון, ברמה המקומית והארצית, ומעמיקה את הפער בין היקף הפעילות בפועל לבין יכולת הפיקוח והניהול הכלכלי שלה. העמדה שלנו, של ההתאחדות, שרגולציה ברורה וישימה תאפשר הבחנה מדויקת בין שימוש פרטי בנכסים לבין פעילות עסקית בהיקף מסחרי, תפחית חיכוכים רגולטוריים ואי ודאות משפטית, ותעודד מעבר לפעילות חוקית, מדווחת ומפוקחת. מדובר על מהלך בעל תרומה תקציבית ישירה לקופת המדינה והרשויות המקומיות, לצד תרומה עקיפה למשק הכוללת חיזוק ענף התיירות, הרחבת פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים וצמצום משמעותי של פעילות בלתי מדווחת. שוק דירות האירוח לטווח קצר כבר מגלגל סכומי עתק. עכשיו, ניצבת בפני המדינה הכרעה כלכלית ואסטרטגית האם להותיר את הפעילות מחוץ למסגרות הדיווח והניהול או להפוך אותה להכנסה מוסדרת, שקופה ומנוהלת כחלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית. ב-24 בפברואר השנה נקיים כנס ובו נציף את הכל".