ביהמ"ש אישר ייצוגית נגד אל על בסך של כ-12 מיליון דולר

התביעה הוגשה כבר בשנת 2015 ע"י עו"ד אסף כהן באמצעות עו"ד ברק רון בטענה כי אל על: "מתעשרת שלא כדין בכך שאינה משיבה ללקוחות שלא התייצבו לטיסתם את מיסי הנמל אותם היא גובה במועד רכישת כרטיס הטיסה, חרף העובדה שאינה מעבירה מיסים אלה לרשויות התעופה השונות". לתביעה השלכות על שאר חברות התעופה

צילום: 123rf

בית המשפט המחוזי מרכז לוד קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת אל על, בטענה שאינה מחזירה מיסי נמל לנוסעים ללקוחות שלא התייצבו לטיסתם. על פי מסמך שהגישה החברה לבית המשפט, עולה כי בין השנים 2007-2016 החברה לא השיבה ללקוחותיה סכום של כ-11.75 מיליון דולר.

עפ"י בית המשפט הסכום הכולל של מיסי נמל שאל על אינה משיבה ללקוחותיה מדי שנה עומד על כ-5 מיליון שקל לשנה. אם בית המשפט אכן יקבל את כל התביעה אזי מבחינת אל על בחישוב הריביות ושאר הוצאות היא עלולה להיות מחויבת בסכום כולל של כ-60 מיליון שקל. להחלטה שכזאת יכולה להיות השלכה גדולה גם על חברות תעופה נוספות.

השופט עופר גרוסקופף כתב בין השאר בהחלטה שקיבל היום (שלישי) כי: "המהפך שחל בעמדת אל על במהלך ההליך, שבתחילתו הכירה בחובתה להשיב את מיסי הנמל, ובסיומו כפרה בקיומה של חובה כזו, כמו גם "אי הדיוקים" השונים שנחשפו במצגיה, מטילים ספק באפשרות לסמוך על הצהרותיה כאילו ההליך מיותר, וכי ניתן לסמוך עליה שתכבד את זכויות הנוסעים שלא התייצבו לטיסתם להשבת מיסי הנמל גם ללא צורך בניהול ההליך של תובענה ייצוגית. מכל אחד מהטעמים הללו, לא כל שכן מהצטברותם, מתבקשת המסקנה כי גם תשים לב למדיניותה המוצהרת של אל על, ההליך שלפניי לא רק שאינו מיותר, אלא שהוא חיוני להגנת חברי הקבוצה, ולקוחותיה העתידיים של אל על".

בינתיים בית המשפט, פסק שכר טרחה לעורך הדין ברק רון בסך של כ-200 אלף שקל פלוס מע"מ "בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את אופן התנהלותה של אל על במסגרת ההליך", ציין בית המשפט.

התביעה הוגשה כבר ב-8.1.2015 ע"י עו"ד אסף כהן באמצעות עורך הדין, ברק רון בטענה כי חברת אל על: "מתעשרת שלא כדין בכך שאינה משיבה ללקוחות שלא התייצבו לטיסתם את מיסי הנמל אותם היא גובה במועד רכישת כרטיס הטיסה, חרף העובדה שאינה מעבירה מיסים אלה לרשויות התעופה השונות, וזאת בניגוד להוראות סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

השופט עופר גרוסקופף, מציין בין השאר בהחלטתו כי: "אל על טוענת כי היא משיבה לכל נוסע שלא התייצב לטיסה את מיסי הנמל, ובלבד שפנה אליה, בעצמו או באמצעות סוכנות, בדרישה לעשות כן. בצד זאת, אל על אינה מכחישה כי היא איננה  מיידעת מיוזמתה את הנוסעים שלא התייצבו בדבר האפשרות לקבל השבה של מיסי הנמל. לשיטתה, גם לא מוטלת עליה חובה לעשות כן, אלא רשאית היא להיות פסיבית, ולהמתין להגשת דרישה על ידי הלקוח. בסיכומיה אף טענה אל על, (בניגוד לעמדתה בתשובה לבקשת האישור) כי כלל לא מוטלת עליה חובה לבצע השבה של מיסי הנמל, אלא הדבר נעשה על ידה לפנים משורת הדין".

עפ"י מסמך שהוגש לבית המשפט ע"י אל על עולה בהחלטת בית המשפט כי: "הסכום הכולל של מיסי נמל שהועמד לזכות לקוחות אל על בגין ביטולי טיסות בשנים 2007-2016 עמד על 144.57 מיליון דולר (הסכום הכולל להשבה). מתוך הסכום הכולל להשבה, 75.62 מיליון דולר הוחזרו ללקוחות שלא התייצבו לטיסה באמצעות קיזוז ממחיר כרטיס עתידי, כך שהיתרה אשר עמדה לטובה השבה במזומן היא 68.95 מיליון דולר".

 

צילום: 123rf

 

עוד עולה כי: "הסכום הכולל של מיסי נמל שהוחזרו במזומן בגין ביטולי טיסות בשנים 2007-2016 עומד על כ-57.2 מיליון דולר (83% מהיתרה להשבה). מתוך סכום זה 45.35 מיליון דולר הושב באמצעות סוכנויות נסיעות (79.3% מההשבה במזומן) ו-11.85 מיליון דולר הושב ישירות ללקוחות (20.7% מההשבה במזומן)".

למעשה עפ"י בית המשפט, הסכום הכולל של מיסי נמל בגין ביטולי טיסות שטרם הושב ללקוחות אל על עומד על כ-11.75 מיליון דולר. (17% מהיתרה להשבה). עוד דבר מעניין, מתוך הסכום שטרם הושב כ-2.59 מיליון דולר (22% מהסכום שטרם הושב) מתייחס למכירות ישירות והיתרה, כ-9.16 מיליון דולר (78% מהנ"ל) למכירה באמצעות סוכני נסיעות.

אל על טענה בבקשת הדחייה כי: "אין היא מחויבת על פי הדין ליזום פניה לנוסעים אשר לא הגיעו לטיסתם על מנת לבצע החזר של מסי נמל". השופט גרוסקופף דוחה וכותב בהחלטתו בין השאר כי: "דין הטענה להידחות גם לגופה, שכן על פי הדין הישראלי מוטלת על חברת התעופה חובה להשיב את אגרת הנוסע, וככל הנראה גם מיסי נמל אחרים, שגבתה מנוסע שלא התייצב לטיסתו".

עוד מבטל בית המשפט את טענת אל על: "כי גם אם מוטלת עליה חובת השבה כלפי הנוסעים שלא התייצבו לטיסה, הרי שזו חובה הקמה רק לאחר שהנוסע פנה לאל על, והציג דרישה להשבת מיסי הנמל. בלשון אחרת, כי הדרישה להשבה היא תנאי להיווצרות חובת ההשבה. לטענה זו אין כל בסיס משפטי", קבע השופט גרוסקופף.

בית המשפט גם דחה את טענת אל על כי בקשת האישור אינה חלה על כרטיסי טיסה שנרכשו באמצעות סוכנויות הנסיעות. "אין  מקום לקבל את טענת אל על כי יש לצמצם את אישור התובענה כייצוגית רק לנוסעים שרכשו את כרטיסי הטיסה במישרין ממנה, אלא יש להגבילה רק בכך שמדובר בנוסעים שלא התייצבו, ואשר מיסי הנמל ששילמו לא הושבו על ידי אל על, בין אם במישרין (דהיינו, לנוסע עצמו) ובין אם בעקיפין (דהיינו, לסוכן הנסיעות באמצעותו נרכש כרטיס הטיסה)".

בית המשפט עוד מציין כי: "המהפך שחל בעמדת אל על במהלך ההליך, שבתחילתו הכירה בחובתה להשיב את מיסי הנמל, ובסיומו כפרה בקיומה של חובה כזו, כמו גם "אי הדיוקים" השונים שנחשפו במצגיה, מטילים ספק באפשרות לסמוך על הצהרותיה כאילו ההליך מיותר, וכי ניתן לסמוך עליה שתכבד את זכויות הנוסעים שלא התייצבו לטיסתם להשבת מיסי הנמל גם ללא צורך בניהול הליך של תובענה ייצוגית".

מחברת אל על נמסר בתגובה: "ההחלטה טרם נתקבלה במשרדנו".

 

נושאים שמוזכרים בידיעה