על כף ורדה שמעתם?

צילום: Shutterstock

סביר להניח שלא, אבל אם תזדרזו, תספיקו להגיע לקרנבל הצבעוני המתקיים במדינת האיים האפריקנית ב-3 במרץ. וגם אם תגיעו במועד אחר, צפויה לכם שם חוויה ייחודית ויוצאת דופן • כשלהט ברזילאי פוגש מקצב אפריקאי

קרוב לוודאי שרובכם לא ביקרתם וגם לא שמעתם על כף ורדה, הרפובליקה של Cabo Verde. אז בואו נערוך היכרות. כף ורדה מורכבת מקבוצת איים, 10 מרכזיים ועוד מספר איונים קטנטנים, באוקיינוס האטלנטי במרחק של כ-500 ק"מ מערבית לאפריקה. הפורטוגזים היו המתיישבים הראשונים באיים במאה ה-15, ומאז ועד היום האוריינטציה של כף ורדה היא פורטוגזית/ברזילאית, כולל השפה הרשמית, למרות שמאז 1975 היא מדינה עצמאית.

המוסיקה והקרנבל במרכז התרבות
סאו ויסנטה הוא האי הגדול בצפון קבוצת האיים. מינדלו, היא העיר השנייה בגודלה באי ומרכז התרבות והמוסיקה של המדינה. במינדלו, מגוון מבנים קולוניאליים, ומלבד הסגנון הפורטוגזי ניכרת בה השפעה בריטית בולטת. בעיר מועדונים וברים, המציגים את התרבות המוסיקלית המקומית, שילוב של מקצבים אפריקאים עם אלמנטים ברזילאים-פורטוגזים.
ברחבי מדינת האיים מתקיימים לאורך השנה מגוון פסטיבלים ואירועים מוסיקליים, אך החגיגה הראשית במינדלו ובמדינה כולה היא הקרנבל השנתי. השנה ייפתח הקרנבל ב-3 במרץ במצעד של בתי הספר לסמבה (מזכיר לכם משהו?), כשלמחרת יתקיים היום העיקרי של מגוון התהלוכות, התצוגות והריקודים. לדעת רבים, הססגוניות והקצב התוסס בקרנבל של מינדלו אינם נופלים מאלה של הקרנבלים הברזילאים.

הקול של כף ורדה
אל מדינת האיים התוודעתי באמצעות הזמרת הלאומית והקול הגדול של המדינה הקטנה, סזריה אבורה (Cesaria Evora), בהופעתה בהיכל התרבות לפני 10 שנים.
סזריה נולדה ברובע העני של העיר מינדלו ב-1941 ורק בגיל 45 הפכה לזמרת בינלאומית מפורסמת, שכונתה "מלכת המורנה" (שירת היגון). היא שרה בסגנון הבלוז בניב הקריאולי של כף ורדה וגם בסגנון הפאדו הפורטוגזי, ובשירתה ביטאה את הסבל והעוני של רבים מבני כף ורדה ואת געגועיהם של מאות אלפים, שנאלצו לעזוב את המדינה כדי למצוא להם עתיד טוב יותר במדינות אחרות.
היא נהגה להופיע יחפה לאות הזדהות עם חסרי הבית, לא דיברה משך כל ההופעות, רק שרה, וקולה העמוק והחם סחף מיליונים ברחבי העולם. כמו מרבית הצופים, שמילאו את היכל התרבות בינואר 2009, לא הבנתי מילה, אך נשביתי בעוצמת הקול, שביטאה כאב אמיתי ואותנטי. סזריה אבורה נפטרה בגיל 70, ב-2011, ממחלת לב.

שוק עבדים בעיר המורשת הקולוניאלית
העיר העתיקה של פראיה, בירת האי הגדול בצפון קבוצת האיים, מאופיינת במבנים קולוניאליים אונס"קואים שבנו השליטים הפורטוגזיים במאות ה-17-18. המרכז ההיסטורי של העיר, מטופח ומצוחצח. כדאי לבקר גם בנמל של העיר, בשוק המקומי המסורתי וגם בשחזור של שוק העבדים העתיק. ההיסטוריה מספרת כי כף ורדה הייתה אחד המרכזים הבולטים לסחר עבדים באפריקה.

חקלאות טרופית על מדרונות הר געש
במרכז האי פוגו הר געש פעיל, המתנשא לגובה של יותר מ-2,800 מ'. ב-2014 התפרץ וכיסה בלבה שני כפרים, פורטלה ובנגיירה, ששוקמו בשנים האחרונות. חלק ניכר מהאי הוא שמורת טבע של נופים בזלתיים, בהם ניתן לטייל ולהריח פליטה געשית. מעניינים במיוחד הגידולים החקלאיים על מדרונות הר הגעש: בננות, מנגו, פפיה, גויאבות ומטעי קפה.

שרידי יהדות על חוף האוקיינוס
גם באי סנטו אנטאו רכס של הרי געש, שעליו הקימו המקומיים טרסות מגודרות לגידולים חקלאיים, וביניהם מטעי קני סוכר נרחבים שהמקומיים מכינים ממנו משקאות משכרים אותם ניתן לטעום ולרכוש במזקקות באזור. פורטו נובו היא העיר המרכזית באי, אך מרתקת ממנה היא עיירת החוף פונטה דל סול עם נמל הדייגים והרובע העתיק, שעפ"י המסורת, חלקים נכבדים ממנו היו שייכים לתושבים יהודים. ואכן, על הרכס שמעל העיירה נמצא בית קברות יהודי.

 

לקריאת כתבות נוספות ממגזין "סובב עולם 2019" של פספורט – הקליק/י כאן

נושאים שמוזכרים בידיעה