הודו: הדרך אל האושר
| דרמסאלה שבהודו מושכת אליה אלפי ישראלים: צעירים, מבוגרים ומשפחות עם ילדים. מה כל כך מיוחד בעיר וסביבתה? הטבע, הנופים, היוגה, השאנטי, החומוס וגם ההזדמנות לאחד על אחד עם הדלאי לאמה בכבודו ובעצמו. יצאתי לחפש את עצמי בדרמסאלה, תיכף אשוב או שלא
הרבה מאוד זמן חלמתי להגיע למקום המיוחד הזה, דרמסאלה שבהודו. וכשהגעתי, לא התאכזבתי. דרמסאלה (Dharamshala), השוכנת בצפון-מערב הודו, היא יעד שאפשר למצוא בו בקלות את כל הדברים הטובים של הודו, ולחוות אותה בדרך קצת פחות "הארד קור" מאשר בערים הדרומיות יותר של מדינת הענק. השם למעשה מתייחס לאזור כולו ופחות לעיר דרמסאלה עצמה, בה עוברים רק בדרך לכפרים והטבע. לדרמסאלה מגיעים כדי לנוח ולשקוע במדיטציות. יש כאן אינספור מדריכים איכותיים ליוגה, בודהיזם, מדיטציה וזן. השיעורים המקצועיים באמת דורשים לפחות 7-10 ימים, לכן כדאי לתכנן את הזמן בהתאם ולהירשם מבעוד מועד. אם אתם פחות רוחניקים, בכפרים בגסו (Bhagsu) ודרמקוט (Dharamkot) מתקיימות עשרות סדנאות בהן אפשר ללמוד לנגן, לבשל, לצרוף תכשיטים ואפילו ללמוד קדרות ועיסויים. הסדנאות האלו העניקו לדרמסאלה את הכינוי "המתנ"ס של הודו". מה זה אומר? שתראו ברחובות כאן שלטים בעברית עם המלצות לכל מיני סדנאות, ומתחת לשלטים ישובים מטיילים צעירים ישראלים, שוקדים על הכנת תכשיטים או גילוף בעץ. שימו לב שלא כדאי לרכל בעברית על מעבירי הסדנאות כי הם מבינים יופי את השפה אחרי 20 שנות תיירות ישראלית אינטנסיבית לכאן. אני מודה שפחות התחברתי לשיעורי המקרמה והעדפתי בעשרות מונים את הטיולים בטבע. רוגע טיבטי בין ההרים הטבע, המקיף את דרמסאלה מכל כיוון, מושך אליו רבים. הליכה של שעתיים מהכפרים מובילה למפלי דרמקוט - מפלים שוצפים הנופלים אל נחל צלול בלב הרים ירוקים. מי שמחפש יותר מזה יכול להמשיך לתצפית הטריונד או ממש לצאת לטרק אל תוך רכס ההימלאיה. מסביב לדרמסאלה יש עוד עשרות כפרים, חלקם לא מחוברים עדיין בכבישים, מה שמשאיר אותם יחסית מבודדים ושקטים מאוד. אחד מהם הוא הכפר נאדי שנמצא מעל אגם דל המלאכותי ויש בו כמה מסעדות טובות. הדרך לנאדי נעימה מאוד, אבל עדיף לא להעביר שם את הלילה אם לא רוצים להשתעמם. מעל הכפרים ישנם יערות טבעיים ושטחי מרעה רחבים, אליהם הרועים עולים עם הצאן שלהם בחודשי הקיץ. בביקור שלי בדרמסאלה יצאתי לטרק בן 3 ימים אל אגם קרארי הנחבא בין ההרים ומרוחק מאוד מכל הכפרים. הדרך אליו עוברת ביער אלונים בצמוד לנחל קרארי. חלק מהטרק כלל הגעה לתצפיות מרהיבות על ההרים והעמק, כך שלא הצטערתי על העליות הקשות. כדי לצאת לטרק, לא צריך יותר מדי הכנות מוקדמות אבל כן מומלץ מאוד להיעזר במדריך מקומי. אחד על אחד עם הדלאי לאמה בכפר מקלוד גאנג' (Mcleod Ganj) נמצא משכנו של הדלאי לאמה, מנהיג הטיבטים הגולה. קחו שעתיים-שלוש לבקר במתחם העצום הזה שכולל מקדשי תפילה, מוזיאון להיסטוריה הטיבטית ומספר נקודות תצפית קרירות אל הנוף. בחלק מהשנה ניתן למצוא כאן את הדלאי לאמה בכבודו ובעצמו ואפילו להיפגש איתו לדקה, אבל חובה להירשם מראש ולהקדיש לעניין הזה חצי יום לפחות בשל תורים ועומסים. אם זה לא מספיק חשוב לכם, עדיף להתרחק מהעיר בימי הביקור שלו, שמוסיף הרבה עומס לפקקים. הכותבת היא בעלת בלוג הטיולים "מסוף כרמלית"5 מי יודע?
- 1. זמן הודו: לזמן בהודו יש זמן משלו ומכונה "זמן הודו". לפי הזמן הזה, נסיעה של 20 דקות למקדש בקלות יכולה לקחת 3 שעות והמתנה למנה במסעדה (אפילו סתם לשתייה) יכולה להתארך שעה. בקיצור, תתרגלו ותצחקו מזה.
- 2. בלת"ם בהודית: בלת"ם בצה"לית פירושו אירוע בלתי מתוכנן. בהודו יש כאלה אירועים על בסיס יומי. נוסעים לשדה התעופה? מחסום בלתי צפוי ביציאה מהכפר. בדרך לרכבת? אף אחד לא מבטיח שהיא תגיע בזמן ועוד.
- 3. הפסקות יזומות: תשתיות החשמל בהודו לא מי יודע מה. לכן, אל תצפו שכל מוצרי החשמל יעבדו בו זמנית. זה אחלה שיעור בדחיית סיפוקים או פשוט הופך את הדרך שלכם להתנתק מהנייד בחופשה למהירה יותר.
- 4. ניקיון זה לא הצד החזק כאן: כיאה למדינת עולם שלישי, המים בברזים לא מומלצים לשתייה והאוכל במסעדות עלול לגרום קלקולי קיבה. צריך לתת לגוף להסתגל. פק"ל חובה: אלקו-ג'ל, מגבונים לחים ובקבוקי מים מינרלים סגורים.
- 5. הכל ג'ופי: הודו היא שילוב של יופי וג'יפה, ובקיצור - ג'ופי. גם במקומות היפים ביותר בהודו תראו ערימות של זבל, בורות במדרכה, כבלי חשמל בולטים ושאר הפתעות. לוקח כמה זמן להתרגל לזה ואחר כך מפסיקים לשים לב.
מודיעין שלום
צילומים: shutterstock מה אוכלים ואיפה ישנים? מלבד בכפר מקלוד גאנג', ישנם שני כפרים נוספים שנקראים בגסו ודרמקוט, בהם מתקיימות מרבית הסדנאות. בכל אחד משלושת הכפרים יש הרבה מלונות וגסט-האוסים, ובכולם שפע של מסעדות. במסעדות של בגסו ודרמקוט תוכלו למצוא גם תפריטים בעברית ולהזמין שקשוקה עם סלט ישראלי וחומוס, אבל במסעדות של מקלוד אפשר לאכול מנות טיבטיות מסורתית וטעימות לצד אוכל מערבי ברמה גבוהה יחסית להודו. אבל הכי חשוב וטעים – הקינוח האהוב כאן הוא הבגסו קייק, עוגת ביסקוויטים עם ריבת חלב (ושורשים דרום אמריקאים) מעולה. איך ומתי מגיעים? זמן הביקור המתאים ביותר הוא בחודשים מאי-יוני ובספטמבר-אוקטובר, אם כי גם בקיץ רווי הגשמים, הטיול בה נעים. בחורף הדרכים לדרמסאלה נחסמות לפרקים בשל שלגים כבדים. ההגעה לדרמסאלה אפשרית בטיסה דרך דלהי, אל נמל התעופה קנגרה (המכונה דרמסאלה) ומשם בנסיעה של כשעה ברכב, תלוי בפקקים. ניתן גם להגיע בסליפרים (אוטובוס לילה) ממגוון יעדים אחרים. הטיפוס אל הכפרים נעשה בכבישים תלולים שרק הודים מסוגלים לנהוג בהם, אז קחו נשימה עמוקה ונסו לא להסתכל הצידה – הם היחידים שיודעים איך לנסוע שם בבטחה.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}