״ברוך הטוב והמטיב על יין נוסף״ - ברכה לשיכורים?

מדוע למעשה נבדל היין השני מהיין הראשון והאם הדבר נוגע לכל יין שני?

לאחר שהקדשתי שעות לפענוח התנאים לברכה, אגרור אתכם איתי למסע היסטורי מסורתי קצר כי הרי כשמדובר ביין אין דרך אחת נכונה. ״הטוב והמטיב״ נאמר ביהדות על אירועים שונים הגורמים לשמחה מרובה לדוגמה שתיית יין בצוותא, הולדת בן וכדומה. אז במה בקבוק היין השני נבדל מבקבוק היין הראשון? כאמור, בקבוק היין השני מרבה את השמחה. האמנם? לפי ההלכה, לא תמיד. נשחק משחק שו"ת - שאלות מתי נברך ״הטוב והמטיב׳ ותשובות כן/לא: על שתיית יין מאותו הסוג? לא. על יין שני לאחר קידוש עם יין תירוש? לא. אם אני שותה לבד את היין? לא.

אז מתי נברך את הברכה המדוברת?

ביהדות כמו ביהדות מספר תנאים: על הדבר להיות מתוכנן. אם הוגש היין הראשון והברכות נעשו ולא היה בכוונת השותים להמשיך לבקבוק שני, לא יברכו עליו ״הטוב והמטיב״ מפני שהדבר נעשה בהיסח דעת ולא בכוונת תחילה לשמח. נברך את ברכת ״הטוב והמטיב״, כאשר נשאר מעט מן היין הראשון. אבל אם לא נותר ממנו מאומה, אין לברך על היין השני. נברך את הברכה כאשר היין השני משובח יותר מן הראשון. ולכל הפחות בתנאי שאינם יודעים בוודאות שהיין השני גרוע מן הראשון. כמו כן, יש לברך ברכת ״הטוב והמטיב״ רק כשהיין השני עשוי מזן אחר של ענבים. כגון יין "מרלו", ויין "קברנה סוביניון“. אולם כאשר יין אחד הוא צעיר והשני מתיישן, או שהיינות מאותו הסוג הם של יקבים שונים, ניתן לברך את הברכה. וכמובן, יש לברך ״הטוב והמטיב״ רק אם יושבים לכל הפחות שני בני אדם ושותים יחד, הרי אין שמחה בשתייה בדד (האמנם?). ומה לגבי היין השלישי והרביעי והחמישי וכן הלאה? הבטחתי מסע קצר, אז למתעניינים מביניכם הדבר בהחלט עמוק ומסועף ונמצא באינטרנט בפירוט רב. מצאתי היגיון בדבר. למרות שאני נהנת מכוס יין אדום עמוק ביום סגרירי לבד במרפסת ושביום קיץ חם חברו הטוב של האדם הוא יין לבן קליל ובהחלט אין צורך בחברה נוספת, כששותים עם חברים ומשפחה השמחה גדלה ויין מתיישן משמח יותר. אני סבורה שהסיפור שלי ושל חלק נכבד מכם עם ההלכה לא ימשיך לקרום עור וגידים אבל תמיד משמח לראות שכולנו אותו הדבר ושסיפור היין ואופי השמחה מעסיק את כל פלחי האוכלוסיה.

אל תפספסו

מה עושים ברי האירועים כשאין אירועים?

הכתבה הבאה במדור

תורת צבע היין על רגל אחת