מנכ"ל ישראייר: "באירופה פועלות 4 קבוצות תעופה ובישראל יש 3 חברות תעופה. צריך להתמזג"

"אל על חזרה בגדול"

דינה בן טל, מנכ"לית אל על: "תמיד אומרים שבכל משבר יש הזדמנות. אפשר לומר שמה שעברנו בהחלט נכנס לקטגוריה. המקום שבו אנחנו נמצאים הוא מקום מיוחד כי בסופו של דבר אתה יוצא הרבה יותר מחודד מהקורונה. יש פה אבולוציה של תהליכים שונים. למשל השקת אתר ייעודי לסוכני נסיעות. יצאנו מהקורונה בתהליך שקראנו לו רי-סטרט. אנחנו נמצאים במקום מצוין. באמצע יולי כבר חתמנו על הסכמים על העובדים שאפשרו לנו להיות חזקים מבפנים ומבחוץ. הלקוחות מבינים שהיום לטוס לחו"ל זה לא מותרות אלא חלק מהחיים. יציבות תפעולית ופיננסית הסכמי עבודה והסכם עם הפניקס עם מועדון הנוסע המתמיד ולהדביק כושר יצור".

עוד לדברי בן טל, "רמת השירות שלנו גבוהה לאורך כל שרשרת הערך. לראיה, זכינו במישלן של התעשייה בקטגוריה הזה של השירות וחלק מהשירות זה סוכני נסיעות שהם פרטנרים שלנו. איפה חברות התעופה בלי סוכני הנסיעות? הם איתנו בטוב וברע. ואנחנו מבינים את זה, נשאיר ונשמר אותם".

עוד לדבריה, "מחלקות היוקרה מלאות ואנשים רוצים את זה. טיסה זה לא שירות אוטובוסים מעופף יש חוויה שלמה. מי שלא רוצה יש לו אלטרנטיבה אחרת. גם אנחנו השקנו טיסות מתחת ל 199 דולר ואין בעיה למי שרוצה את זה אבל בסוף יש לא מעט אנשים שרוצים לקנות חוויה אחרת גם מחברת התעופה וגם מסוכן הנסיעות. בנסיעה מורכבת יותר, את רוצה את סוכן הנסיעות שנותן את המענה הטוב ביותר".

עוד לדברי מנכ"לית אל על, "חשוב ליישר קו בהשוואת מחירים. כל משפחות המחיר שלנו נולד מהשוואת מחירים. לקוח משווה מחירים. לאפשר ללקוח להרכיב את החבילה שהוא רוצה אחרת אפשר לאבד לקוחות".

על התחרות אמרה בן טל, "נכון שיש תחרות אבל אנחנו מציעים מוצר טוב וגם עובדים בשיתוף פעולה למשל קוד שייר עם רויאל אייר מרוק". עוד לדבריה, "אנחנו מצפים שתהיה הוגנות ברמת הרגולוציה כדי להתחרות טוב יותר גם שטורקיה תסדר לנו הטבות ברגולוציה. זה לא סוד, נולדו שיתופי פעולה בעקבות הסכמי אברהם. כשיהיו עוד בשורות נבשר אותן".

על מיזוג עם חברות התעופה הישראליות אמרה, "אל על חזרה בגדול. שומרים על נתח שוק בנתב"ג ופועלים להביא עוד מטוסים לצי. אנחנו בטוחים. חד משמעי על איזה מיזוג שלא נדבר, אל על נמצאת למעלה".

עוד לדבריה, "יש לנו פוטנציאל בישראל לתיירות חורף, צריך למתג את ישראל כיעד לתיירות חורף".

צילום: שלומי יוסף

"ישראייר תשים מיליון דולר עמלות לסוכני נסיעות קטנים"

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר: "אחרי משבר משמעותי, בענף הזה יש אנשים מיוחדים. זה ענף של סייקל וצריך לזכור את זה, עכשיו שאנחנו למעלה. כרגע, מתכונננים במרץ כדי להיות מוכנים לסייקל הבא. ישראייר עושה הרבה מאוד מהלכים דרמטיים, גם עם החברה הצ'כית, השקעה של מיליונים בתשתיות טכנולוגיות למשל שתנגיש את שירותי הקרקע שלנו רק לסוכנים. הרווח הממוצע שהיה לפני הקורונה לא מספיק. ישראייר לא יכולה להרשות לעצמה להגדיל את הרווח ב 60-80 אחוז".

עוד לדברי סירקיס, "אין עלייה דרמטית במחירים, הם מגלמים נתונים אינפלציוניים ופערי דלק שיקר יותר ב 30 אחוזים יותר מ-2019 ולכן השינויים שאנחנו רואים מתבטאים בעדכון של עלויות ושכר עובדים. לא הצלחנו להגיע למקום הזה שעובדים ובטח שלא הטייסים, רוצים לשלם כדי לעבוד אצלנו".

עוד לדברי סירקיס: "הקשר הישיר עם סוכן הנסיעות הוא הכרחי לחשיפת המוצר ולקבלת הפידבקים. אצלנו בישראייר, נתח השוק של הסוכנים עומד על 70% מהמחזור שלה נמכר דרך סוכני נסיעות וזאת אחת הסיבות של ההצלחה שלנו. מיליון דולר לשלם עמלות יתר לסוכנים קטנים שבדרך כלל לא נהנים מעמלות ושירכזו פעילות בהיקף כולל של 15 מיליון דולר בשנת 2023".

עוד לדברי מנכ"ל ישראייר, "כשהחל הדיון על כבישי אגרה היתה צעקה איך המדינה תיקח כסף על מסלולים נוחים יותר, היום זה ברור. חברה צריכה לפרק את המוצרים שלה ולהגיד שהיא מוכרת מוצרים ושירות. 50% מהנוסעים בישראייר עושים צ'ק אין מהבית ויכולים להגיע רק שעתיים לפני טיסה לנתב"ג. לדבר הזה יש ערך ויש בזה השקעה ניכרת בכסף ולכן זה לגיטימי לגבות כסף על אוכל ועל מזוודה".

עוד לדבריו, "מכירה של מזון במטוס זה משהו שהלקוח רוצה אותו. בטיסה עם אוכל אתה מקבל את האוכל בתחילת הטיסה ובהמשך מתייבש, אצלנו אתה יכול לרכוש מזון לכל אורך הטיסה ואצלנו זה רווח".

עוד לדבריו, "בעבר חברות עבדו קשה ובחורף התארגנו. הייתה תופעה כזאת של מתארגנים היום אין עונה. זה רציף. עובדים. יש לזה אתגרים מבחינת שוק עבודה כי עובדים ברצף וזה מאתגר מבחינת הכשרות של טייסים ועובדים. אבל ברור שאנחנו מעדיפים את העולם הזה על פני של עולם שבו אתה מתייבש ומפסיד כסף".

על התחרות הגוברת אמר, "מה היכולת של ישראייר להתמודד עם וויז אייר, אין לה יכולת. בסוף אנחנו מציעים מגוון רחב של מוצרים המיועד למגוון רחב של קהל וזה מה שנותן לנו את היכולת. בסוף גם התמחור מאוד דינמי והוגן. המחירים שלנו בכל קטגוריה זולים יותר מכל חופשה אחרת בישראל בכל קטגוריה וזה מה שגורם לנו להיות אופטימי".

עוד אמר, "קצב הריבוי בישראל גבוה מזה באירופה והשיעור שבו אנשים מעדיפים לצאת לחול הולך וגדל כל הזמן. בשנה הבאה צפויים לעבור 24 מיליון נוסעים בנתב"ג. בסוף יש פה צוואר בקבוק שאפשר יהיה לפתור וכשזה יפתר כל תעשיית התעופה הישראלית אין לה את כל כמות המטוסים לבצע את הקפיצה הזאת של להגיע ל 30 מיליון נוסעים. מי שייכנס לחלל הזה הן חברות הלואו קוסט. בהסתכלות בעוד 4-5 שנים ואם רוצים להיות מוכנים אז מבחינתו רכישת סמארט ווינגס היא הזמנות נהדרת. חברת עם 40 מטוסים. מבחינתו יש פה גם פיזור סיכון וגם הזמדנות לקלוט מטוסים חדשים ועוד. בסוף חייבים לראות מיזוג מאוד משמעותי של כל מי שיושב כאן בבמה.

בן טל, "הם לא מפסיקים להציע לי מיזוג".

סירקיס, "באירופה פועלת 4 קבוצות תעופה ובישראל כמו בכרם התימנים יש 3 חברות תעופה. זה לא הגיוני. כל החברות הישראליות מחזיקות יחד 40 מטוסים, אין בזה היגיון. אנחנו צריכים לאחד כוחות. אין היגיון שכל אחת תפתח טכנולוגיות משלה. להתחיל בחברה אחת זה טיפה מוגזם, אבל כל חיבור שהוא. גם אם נעשה הצבעה בקרב סוכני הנסיעות הם יגידו שחייבים לבצע מיזוג. זה נחמד להגיד שנתמודד מול וייז אייר אבל הקושי קיים וצריכים להסתכל למציאות בעיניים".

עוד אמר, "אני לא מצפה לכלום משר תחבורה. הדבר הכי חשוב זה לשפר את התחבורה לנתב"ג. לאורך זמן הדרך לנתב"ג מתארכת. הפקקים. זה משפיע על התייצבות של הצוותים והנוסעים וזו רק ההתחלה".

צילום: שלומי יוסף

"אם יש הזדמנות עסקית וזה יעבור הגבלים עסקיים שווה לשקול מיזוג"

גדי טפר, מנכ"ל ארקיע: "בקורונה למדנו להיות ערוכים לשינויים. מצאת תקופת הקורונה הפעילות שלנו מול סוכני הנסיעות גדלה ב 30 אחוז. קטנו בכמות הפעילות מצד שני גדלנו בפעילות מול לקוחות ישירים ומול סוכנים. גדלנו מאוד בכנסים, בסמינרים, בשירותי הקרקע, השקענו הרבה מאוד כסף בטכנולוגיה וממשיכים. זה הכיוון שלשם החברה הולכת אליו. להשקיע לא מעט כסף בהתפתחות. מצד שני אנחנו רואים את ההשפעות של המיתון. הצרכן הישראלי המשיך לצרוך את תעשיית התיירות אבל תיירות יותר זולה ולשם אנחנו מכוונים את עצמנו".

30 ומשהו אחוז מהצריכה הן חברות הלואו קוסט. בסוף יש סגמנט מסוים שיודע לתת מענה ומוצר טוב עממי ברף מחיר הגיוני ללקוחות ואלה יודעים לשלם אותו".

עוד לדברי טפר, "אנחנו רואים את החברה כמלווה את הלקוח לכל אורך המסע שלו. במסע הזה אנחנו הולכים להציב לו חבילות בעלות ערך ויתרון יחסי על פני מה שקיים כיום בטח בהנגשה של המוצרים, ביכולת להזמין כרטיסים, לקצר תורים ולהתאים לצרכים, אם זה משפחה או זוג, אם יש הופעה וכיו"ב. כל המידע הזה צריך לתכנן מראש ולשם הולך השוק, מעבר לכרטיס טיסה או בית מלון".

על המיזוג, "אם יש הזדמנות עסקית ויעבור הגבלים עסקיים שווה לשקול מיזוג".

"לואו קוסט זה לא בהכרח מחירים זולים"

יוני וקסמן, אופיר טוריס: "יש סיר לכל מכסה. יש צרכנים שאוהבים את התחושה הזאת של מצאתי עסגקה טובה וקניתי כרטיס בזול ויש צרכנים שרוצים לטוס בשעה סבירה ולשלם עליה. לכן הלואו קוסט פה וכנראה גם להישאר אבל זה לא הכל. לואו קוסט אגב זה לא בהכרח מחירים זולים. יש ב 10 יורו ויש גם באלף יורו. המחיר הממוצע שמשלמים בלואו קוסט הוא לא 10 יורו. הסוכן צריך לדעת להתאים את עצמו אי אפשר להתעלם מזה. אני מניח שהרבה סוכנים מוכרים את הטיסות האלה וגם בלואו קוסט זה עובד. אפשר לעזור ללקוח איך לעשות את זה יותר טוב".

"כולם מחפשים עובדים"

עדי אזולאי, מו"ל פספורטניוז: "זאת תעשייה עם גבנת מאוד גדולה ב-3 השנים האחרונות. תעשיית התעופה הולכת לסיים את השנה הזאת להפסיד ושרק בשנה הבאה תרוויח כ-4 מיליארד דולר. יקח לה זמן להתאושש. הצרכן הישראלי באופן שיטתי ברוב הפעמים יעדיף חברות ישראליות או זרות שהן יותר לגסי. הישראלי אוהב לטוס עם המשפחה שישבו לידו ומתי הוא ממריא ונוחת. רוב החברות הישראליות משקיעות בשירות ויש מקום ליוקרה. יש לזה קהל גדול. לראיה, מחלקות פרמיום אקונומי תפס מאוד והחברות משקיעות הרבה במוצר הזה. הישראלי הוא צרכן מפונק שאוהב לקבל שירות".

עוד לדברי אזולאי, "יש בעיה גדולה של כ"א. כולם מחפשים עובדים. המדור הכי חזק אצלנו בפספורטניוז זה מדור דרושים".

עוד אמר, "הקורונה עשתה טוב לסוכני נסיעות. אנשים מחפשים היום נישות - סקי, קרוז, ספא וכיו"ב. סוכנים שניצלו את הקורונה והשקיעו ופיתחו את הידע, עשו נכון. אני שאני טס המון, אני מעדיף לטוס עם סוכן. הוא נותן ביטחון שיודע לתת בכל שעה לתת מענה ולא סוגר בשעה 17:00 והולך הביתה".

צילום: שלומי יוסף