״ניצחנו, אנחנו כאן להישאר"

טלי לאופר נכנסה לתפקיד מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות שבועיים בלבד לפני שהקורונה פרצה בישראל ושינתה סדרי עולם בכלל ובענף התיירות בפרט. ספק אם לאופר, בחלומותיה השחורים, חלמה שכך תחל את תפקידה. הייתה בטוחה שיהיה זמן ללמוד ולהתאקלם בנחת, אך למציאות טפחה על פניה.

כיום, אחרי כמעט 3 שנים סוערות בתפקיד, לאופר מסבירה בראיון לרגל הכנס השנתי של ההתאחדות מדוע נבחרה מרוקו לקיום הכנס.

"היה לנו ברור שאחרי הפסקה כ"כ ארוכה, אנחנו רוצים להביא כנס עם ערך מוסף, שמדגיש את החשיבות של התיירות ואת תרומתה לעולם. מכאן הבחירה להראות את חלקינו בהפיכת הסכמי אברהם להסכמים 'חמים' הייתה ברורה". עוד לדבריה, "אחרי הסכמי אברהם היו הרבה מדינות שבדקו את האפשרות לארח את הכנס.
הבחירה במרוקו הייתה מושפעת מכך שזה יעד שהסוכנים עוד לא 'חרשו' וכך תהיה לנו תרומה אמיתית בקידום היעד אצל הסוכנים וכפועל יוצא אצל התיירים הישראלים. בנוסף מרוקו מרתקת, צבעונית, אקזוטית ועם המון קשרים כמובן ליהדות. בחירה מתבקשת.

מה גולת הכותרת מבחינתך בכנס?

"הכנס מסמל עבורנו את ניצחון הענף את המשבר ודגל התאוששות שמונף בגאווה. ההשתתפות המרשימה שעלתה על כל הציפיות של ראשי ענף התיירות והתעופה, בעלי המשרדים, הסוכנים וההתרגשות והפרגון אומרים מבחינתי ניצחנו, אנחנו כאן להישאר".

איך את מסכמת עד כה את התפקיד?

"התקופה הסוערת שבה נכנסתי לתפקיד הביאה אותי להתייחס אליו מהרגע הראשון כאל שליחות. מהרבה בחינות יצא שהתפקיד הזה מגדיר אותי ובהחלט מעסיק אותי מסביב לשעון. גם אחרי הקורונה אני יכולה להגיד שהתפקיד הזה הוא הכי מגוון שאני יכולה להעלות על דעתי. ההתאחדות עובדת בצוות קטן ומדהים וכולנו עושים הכול. טווח הדברים שאני מתעסקת בהם מקטן עד גדול, בהחלט יכול לגרום לסחרחורת. אני יכולה באותו יום
לכתוב תגובה להצעת חקיקה, להכין דוחות כספיים לאסיפה הכללית, לפתוח קורס סוכני נסיעות, לבחון הקמת פעילות מסחרית, להכין קמפיין לחיזוק מעמד הסוכן, לברך באירוע של משלחת מחו"ל ובערב לאכול אצל שגריר של מדינה זרה או לאכול כריך במשרד מול איגרת שצריך להוציא לענף על נושאים שצריך להביא לידיעתם. זה יום ממוצע לדוגמא,
למחרת כנראה אעסוק בעשרה דברים אחרים לגמרי. מהמון בחינות, התפקיד הזה הוא חומר ביד היוצר, כי בנוסף לכל המשימות הברורות והשוטפות שלו יש בו המון מקום לפרשנות ולביטוי של המנכ"לית שלו על מה נדרש. יש אין סוף דברים שאפשר וצריך לעשות
בשביל הענף המדהים הזה והמון תלוי לאן האוחז במשרה הזאת רוצה לקחת אותו".

צילום: דניאל אברגיל

היית נכנסת לתפקיד אם היית יודעת מה צפוי לך?

"איש לא יכול היה לדמיין מראש מה שיקרה בקורונה ולא אכחיש שהיו ימים שסיימתי השתתפות בוועידות של הכנסת בזום ב-02:00 בלילה ולא ידעתי איך אני קמה לעוד בוקר של מאבקים. אבל קמתי, כי לא הייתה פריבילגיה להישבר. אני מאמינה שגם אם הייתי יודעת, הייתי לוקחת את התפקיד, כי אתגרים ממריצים אותי ומניעים אותי קדימה וככל
שעשייה היא יותר משמעותית, ככה היא יותר מדברת אלי. בדיעבד, למרות הקשיים העצומים הפיזיים והנפשיים בקורונה, אני מרגישה שנפלה בחלקי זכות גדולה לקחת חלק משמעותי במאבק ההישרדות של הענף ולעמוד לצד היו"ר, קובי קרני, וחברי הוועד בחוד החנית של שדה הקרב. אגב, הייתה גם חצי כוס מלאה, קרנה של ההתאחדות עלתה, החברים העריכו מאוד את המאבקים ותוצאותיהם, וזה ניכר היום ביחס של החברים בגל הצטרפות של חברים חדשים ובמעמד שיש לנו מול הכנסת, הממשלה והציבור".עושה תיירות'".

איך ההתאחדות התנהלה במשבר בזמן שמשרדים לא שילמו דמי חבר כי לא פעלו?

"בהחלט אין פרופורציה בין המאמצים והפעולות האינסופיות שנקטנו וההישגים, לבין התקציב המאוד מצומצם שעמד לרשותנו. אבל אני חייבת לציין, שאחרי תקופת 'הלם' התחלתית, החברים הבינו את גודל השעה, את החשיבות ואת ההשלכות הקריטיות של המאבק ולמרות שהיו באפס הכנסות ובמלחמת הישרדות, גייסו ושילמו את דמי החבר
שלהם. כמובן שצמצמנו את כ"א והעלויות של ההתאחדות למינימום, נתנו הנחות, פרסנו תשלומים וניסינו לסייע. נאלצנו גם לחשוב מחוץ לקופסא ולהשתמש במקורות שהיו תקועים במשך עשרות שנים, כך לדוגמא במהלך 'מקורי' הצלחנו לשחרר את כספי הקרן לעזרה לחבר במצוקה שהייתה ללא נזילות שנים רבות בהיותה אגודה עותומנית, באמצעות כך ששכנענו את משרד המשפטים ואת ביהמ"ש שכל הענף עונה להגדרה של 'חבר במצוקה' והכספים שהיו שם נתנו עוד קצת חמצן. בנוסף, חלק גדול מפעילויות הרווחה שעשינו עבור הסוכנים שנקלעו למצוקה נעשו בשיתופי פעולה עם עמותות רווחה שסייעו לנו לחלק ארגזי מזון, תלושים, ערכות חורף וכו, כל בוקר קמנו והמצאנו את עצמנו מחדש״.

כמה משרדי נסיעות נסגרו מאז הקורונה?

"נסגרו מעט מאוד משרדים ומחברי ההתאחדות לא ידוע לי על אף משרד שפשט את הרגל. משרדים מיזגו פעילויות ונסגרו הרבה סניפים וזאת הסיבה למספר חברי ההתאחדות
שפחת, אבל לשמחתי הרבה מהם חוזרים לפעילות עכשיו ולהערכתי בזמן קצר יחסית המספרים יחזרו למספרי 2019".

מה היחס של המדינה כלפי סוכני הנסיעות?

"יש הרבה מקום לשיפור. במשבר הקורונה היינו צריכים להילחם על סיוע והכרה כמו עניים בפתח וזאת הייתה תחושה קשה, שלא מבינים את החשיבות והתרומה של הענף. הצלחנו להגיע ללא מעט הישגים בסופו של דבר, אבל רק אחרי מאבק קשה. בחצי הכוס המלאה, הביטוח הלאומי ורשות המיסים נתנו יחס מצוין –אנשי קשר ייעודיים, קווים חמים לחברי ההתאחדות ויחס אישי במסגרת מה שיכלו. גם לקראת הסוף הצלחנו לבסס את מעמדנו וחשיבותנו בפני מקבלי ההחלטות ואני ממש מקווה שאחרי שהממשלה והכנסת החדשה יתאקלמו כבר נזכה ליחס אחר".
 

מה היית רוצה שיעשה אחרת?

"שאחת ולתמיד יוסדר מעמדנו כחלק מהותי ממשרד התיירות ושנזכה על ידו לייצוג שמגיע לנו. חייבת לציין ששר התיירות, יואל רזבוזוב ומנכ"ל המשרד, דני שחר, בהחלט קיבלו את הגישה ופעלו להסדיר את מעמדנו במשרד ואני מאוד מקווה שהממשלה הנוכחית תדאג ליישם את הגישה הזאת ולהפוך אותה הלכה למעשה".

מדוע היחסים עם לשכת מארגני תיירות נכנסת רעים? האם מנכ"ל הלשכה, יוסי פתאל, הוזמן לכנס?

"יש סיבות היסטוריות שהחלו טרום כניסתי שמקורם בגישה עוינת של הלשכה למרות הושטת יד לשיתוף פעולה ולשלום מצד ההתאחדות. בקורונה הייתה תחושה חזקה
שהלשכה עסוקה באופן צר רק בלשכה ולא נכנסה 'מתחת לאלונקה' יחד עם יתר גורמי התיירות. הכנס מיועד לחברי וידידי ההתאחדות ולנותני חסות".

מהם היעדים הבאים של ההתאחדות?

"היחסים עם יאט"א ישראל היום טובים ויציבים וחברות התעופה מבינות יותר את חשיבות הקשר עם הסוכנים. הגם שיש עוד עבודה בנושאים האלו וזה תמיד שם, צריך
להתפנות לטיפול בנושאים נוספים: ייצוג חזק במשרד התיירות, חידוד ערך המוסף של העבודה עם סוכנים והסברה מאסיבית לציבור בנושא, הכשרת דור העתיד והתמודדות עם אתגרי כ"א, סיוע לחברי ההתאחדות בהצבת רף שירות מקסימלי מבדל, חיזוק המעמד שלנו
בתיירות הפנים ביחסים עם בתי המלון, הסדרה משדרגת בנושא ביטוח הנסיעות והרשימה עוד ארוכה. כנראה שגם ב-2023 לא ננוח".

איך יחסי העבודה שלך עם היו"ר קובי קרני?

"הענף זכה שקובי עומד בראשו וזאת לא קלישאה ולא חנופה. קובי רואה את טובת הענף למרחקים ומוביל את הענף בניסיון ובחריפות גם בתהליכים שאת תוצאותיהם יראו רק שנים אח"כ. קובי ואני עובדים ביחד באופן אינטנסיבי ויומיומי. אין כאן יחסים של מנכ"לית שמדווחת ליו"ר אחת לחודש. הוא יו"ר מעורב ואני מנכ"לית פעלתנית, כך שאין בהתאחדות רגע דל. אחרי שעמדנו יחד בכל הלחצים והטירוף בתקופת משבר הקורונה יש בינינו שיתוף
וכבוד הדדי גדול. אני מאוד מעריכה את הגיבוי המלא וחופש הפעולה שאני מקבלת ממנו ואת העצות שלא יסולאו בפז. אני חושבת שהוא מאוד מעריך את זה שאני שחקנית נשמה וביצועיסטית ושההתאחדות בראש מעיני. שנינו אנשים סוערים ודעתניים וזה מאתגר ומאוד מפרה. בקיצור לא משעמם לנו".

צילום דניאל אברגיל. ''״הענף זכה שקרני עומד בראשו״

איך את משלבת את חיי היום-יום בעבודה?

"שאלה מצוינת ואני עדיין מחפשת לה תשובה. כמובן שבמשבר הקורונה לא היו חיים פרטיים. מאז אני מנסה לקיים שגרת עבודה שפויה אבל איכשהו מצליחה תמיד לייצר אתגרים ופרויקטים שמשתלטים לי על החיים כמו הכנס במרוקו לדוגמא".

במה את הכי גאה שהשגת עד היום?

"איחוד כל ענף התיירות והתעופה להפגנת הענק בירושלים במשבר הקורונה, מה שסימן לממשלה שלא ניתן להתעלם מאיתנו, וכתוצאה מזה ומעוד פעולות שנקטנו מתן מענקים גם לחברות במחזורים של מעל 100 מיליון שקל. זה הישג שנתן אוויר לנשימה לחלק
מאוד גדול מהענף".

מה לא הצלחת להשיג ורואה בזה כישלון?
"זה ההמשך הישיר לתשובה הקודמת. לא הצלחנו להביא למתן מענקים לשמונה החברות הגדולות בהתאחדות שהינן במחזורים שמעל 400 מיליון שקל למרות שבאמת 'התאבדתי' על הנושא הזה. מודה שזה כל כך תסכל אותי שפיתחתי סוג של אובססיה לנושא ולא הסכמתי להרפות גם כשהחברות בעצמן כבר התייאשו. הגענו הכי קרוב שאפשר עד להחלטה ברמת מנכ"ל משרד הממשלה דאז אבל אז יצאו שוב לבחירות וזה טרף את הקלפים".
יותר נשים מכהנות כיום בתפקידי מפתח בענף

"זה נראה לי טבעי וברור מאליו שנשים ינהלו בכל מקום אפשרי, לא פחות ולא יותר מגברים, לא כי הן נשים אלא בגלל היכולות והכישורים שלהן. זאת תעודת שפיות לענף ותעודת עניות לענפים אחרים".

צילום: נעם בן גוריון מוסרי