"שלחו אותנו להחליף מקצוע... התדמית של הענף היום בשיאה״

למרות הקילומטרז' המכובד כיו"ר התאחדות סוכני הנסיעות, קובי קרני, ממשיך למלא את תפקידו בחדווה גדולה. אם בעבר איים מפעם לפעם שנמאס לו ושהוא אוטוטו עוזב, כיום קרני מבין את הנחיצות שלו למערכת שבראשה הוא אוהב לעמוד.

איך סוכני הנסיעות יצאו מהקורונה?

"בהיבט הענפי, משרדי הנסיעות עמדו בכל ההתחייבויות שלהם ללקוחות ולספקים. זאת תעודת כבוד לענף. יש משרדים שקיבלו החלטות לגבי המשך עבודתם, מסיבות שונות. אבל לא היו מקרים של פשיטות רגל".

האם הקורונה עשתה טוב לסוכנים? לקוחות הבינו שאין תחליף לסוכנים?

"התדמית של הענף היום בשיאה, הן מהסיבות שפירטתי והן עקב המאבקים שההתאחדות עמדה בראשם למען מענקים לעובדים והחברות והן במאבק המוצלח מאוד לפתיחת השמיים ושדה התעופה בתקופת הקורונה. אולם, תמיד צריך לזכור כי לציבור יש זיכרון קצר, ובסופו של דבר מה שקובע את תדמית הסוכן זה כיצד הוא מעריך את עצמו וכפועל יוצא כמה מעריך את עלות עבודתו".

איך המדינה התייחסה לסוכני הנסיעות במשבר הגדול שלהם?

"אי אפשר לתת ציון כללי למדינה. קח למשל את משרד האוצר. מצד אחד, אגף התקציבים שלח אותנו לסגור את העסקים ומצד שני, שר האוצר, ישראל כ"ץ, היה יותר ידידותי לצרכים שלנו ובסיועו הצלחנו להגדיל את המענקים למשרדים. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, העדיף קצבאות לילדים במקום לפצות משרדים בעלי מחזור מעל 400 מיליון שקל. ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט ושר האוצר ליברמן שלחו אותנו להחליף מקצוע. הביטוח הלאומי היה חריג לטובה ביחס למשרדי הנסיעות. משרד התיירות לא ספר בהגדרה תיירות יוצאת, אם כי יש כבר החלטה חדשה בעניין. אם לסכם, במבחן התוצאה השגנו מענקים לא מבוטלים כמעט לכל הענף ויש לברך על ההישג הזה כשלעצמו".

מה הציפיות שלך מהממשלה החדשה?

"הענף צריך להיות משויך רשמית לאחד ממשרדי הממשלה ובאופן טבעי זה אמור להיות משרד התיירות. עד כה, למעשה, משרד התיירות קיבל אחריות על התיירות הנכנסת בלבד. התיירות היוצאת, לשיטתו, היא באחריות משרד הכלכלה. אלא שהאחרון אינו מתייחס כלל לנושא וכך הפכנו למגזר חריג. ההבנה שתיירות יוצאת ונכנסת הם שני צדדים של מטבע אחד, נראית בעיניי בסיסית וכל ניסיון להתחמק מאחריות, אינו מתקבל על הדעת. לאחרונה ולאחר מאמצי שכנוע רבים, יש הסכמה עקרונית לשינוי המצב". 

בעבר אמרת שסוכני נסיעות זה המגזר הכי דפוק שיש במדינה. אתה עדיין חושב כך?

"במהלך הקורונה היו התבטאויות של ממלאי תפקידים בממשל ובממשלה שהיה קשה לספוג אותן. כמו למשל, 'אין לנו בעיה שתיסגרו את העסקים שלכם, מישהו אחר יפתח למחרת בבוקר'.  שלחו אותנו להחליף מקצוע ופיזרו הצהרות חסרות אחריות מבחינתנו לציבור, להימנע מלנסוע לחו"ל, כל זה מבלי להתייחס לנזק הכבד לעוסקים בתיירות. אולם, בתום תקופת הקורונה, אפשר לומר, שהתנהלות השוק ביחס ללקוחות, אמינות השרות לציבור ובעיקר, המאבק שלנו במדיניות הממשלה לגבי הסרת המגבלות הקיצוניות שהטילה הממשלה על יוצאים ונכנסים לארץ, באמצעות 3 בג"צים, שידרגה את יחס הציבור אלינו. בנוסף, מגזרים נוספים במשק נצמדו לרף שלנו ואנחנו סך הכל "בחברה טובה".

המשך קיומו של הסוכן בעידן המורכב הזה?

"אתה יודע כמה שנים שואלים את השאלה הזאת והמשרדים חיים וקיימים. בסופו של דבר תיירות קיימת, נסיעות וטיסות מתקיימות, טיולים ונופשונים קיימים. הכל בעולם משתנה. הופך להיות יותר טכנולוגי. השאלה היא של כל משרד כיצד הוא מתאים את עצמו לעולם משתנה. בד בבד, אין להתעלם מתחזית קודרת של האטה בפעילות הכלכלית בעולם והסיכון העולה למיתון, על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה, משבר האנרגיה, האינפלציה הגבוהה, ההידוק המוניטרי והאטה בסין. אבל, מי שידע להתגבר על הבעיות הכלכליות של תקופת הקורונה, אני מאמין שיידע להתארגן נכון גם לגביי מצב של מיתון".

מה בנוגע לתשלום עמלות לסוכנים?

"כרגע, בגדול, העמלה הבסיסית הצטמצמה וחיים בעולם של אינסנטיבים ועמלות יתר, וגם הם לא לכל השוק. לאט לאט אנחנו מגיעים להבנות מול חברות תעופה שנגד חלקן נקטנו בהליכים משפטיים. אנחנו בעולם שהסוכן אמור להרוויח מהערכים המוספים שהוא יכול להציע ללקוחות".

קובי קרני. צילום: שלומי יוסף

איזו חברת תעופה הכי אהודה על הסוכנים?

"אל על. התנהלותה בקורונה, בכל הקשור במועדי התשלום, קיזוזים, עמידה בהתחייבויות לשלם עמלות יתר, הייתה מעל ומעבר, בעיקר בהתחשב בכך שהחברה עצמה לא קיבלה סיוע ממשלתי והתמודדה במצב של קושי קיומי. משך שנים רבות מגלה אל על הבנה לצורכי השוק. היחסים עם צוות הניהול של אל על כל השנים מבוססים על אמון והערכה אישית עמוקה".

דעתך על ההשתלבות של מנכ"לית אל על?

"דינה בן טל היא משכמה ומעלה כאדם וכאשת מקצוע. היא לא כ"כ חדשה, לא באל על וגם לא כמנכ"לית. בתפקידה הנוכחי, כל שבוע הוא כמו שנה במקומות אחרים. עד עכשיו נראה שהיא עושה עבודה טובה מאוד והדו"חות האחרונים של אל על מחזקים את הרושם שמדובר באשת ניהול מקצועית מאוד. אני מעריך מאוד את עבודתה, ככל שאני מתרשם ממה שפורסם. האופן שבו הסתיימו עיצומי הטייסים, ניהול המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה וצורת היציאה ממנו, שמירת מערכת היחסים ההגונה עם משרדי הנסיעות, נותנים לי לחשוב שנעשתה בחירה טובה מאוד".

מה החלק של ירום ודיש, מנהל סניף ישראל, בהצלחת החברה?

"יש לי רק מילים חמות לגביו. האופן שבו העביר את משבר הקורונה מול השוק, בכישרון ובחוכמה, כשמצד אחד מייצג חברה העומדת בפני קריסה כלכלית ומצד שני, דואג שתמלא את כל התחייבויותיה כלפיי השוק, קיזוזים, ריפאנדים, עמלות ועמלות. ירום הוא האדם שיודע לייצג את ציבור המשרדים בפני הנהלת אל על מבלי לפגוע באינטרסים של החברה".

היו כאלה שהספידו את עולם הסוכנים

"בגדול, כבר עשרות שנים מבכים את גורל הענף והוא עדיין חי וקיים ומתאים את עצמו לשינוי הזמנים".

כנביא זעם, למה הסוכנים צריכים להתכונן?

"אני לא מרגיש נביא ולא זועם על שום דבר. כשאתה מנהל עסקים, או מוביל כיו"ר ההתאחדות, אתה מבצע הערכות שונות למצבים משתנים זה חלק מהתפקיד, לצפות וליזום מהלכים ולא להיגרר אחרי מעשה. לא פעם יש לזה משמעויות קיומיות״. 

מה יהיה עם מערכת היחסים העכורה שלכם עם לשכת תיירות נכנסת?

"הכדור לא במגרש שלנו. אנחנו שנים מציעים התאחדות אחת. ארגונים נפרדים להם נשיאות משותפת. אין עם מי לדבר ברמת מנכ"ל הלשכה והנשיאות שלה. ההתנהלות שלהם בתקופת הקורונה מבישה בעיניי. הם לא השתתפו בבג"צים לפתיחת שדה התעופה והסרת המגבלות לרבות תיירים נכנסים, משיקולים שאינני יכול להבין. לא מיותר לציין, כי בעוונותיו, מנכ"ל לשכת התיירות נכנסת, יוסי פתאל, מצא לנכון להגיש תביעה נגד ההתאחדות והמנכל"ית דאז, חני סובול.  מה שלא הוסיף למערכת היחסים. ביהמ"ש דחה לאחרונה את התביעה, הטיל עליו הוצאות לא מבוטלות, מה שלא כ"כ מפתיע".