הגיע הזמן: הוצגה תכנית לפתרון משבר הדרכונים
היום (ד') הציג מנכ״ל משרד הפנים, רונן פרץ, תכנית ליציאה ממשבר הדרכונים המתייחסת לטווח המיידי ולטווח הבינוני-ארוך
היום (ד') במהלך הדיון בוועדת הפנים של הכנסת, הציג מנכ״ל משרד הפנים, רונן פרץ, תכנית ליציאה ממשבר הדרכונים.
פרץ, שעמד בראש צוות בדיקה שמינה שר הפנים דאז אריה דרעי, הציג את התכנית שגובשה להשבת המצב לשגרה.
תכנית פעולה- המלצות הצוות בראשות רונן פרץ
ההמלצות הנדרשות מתחלקות לטווח המיידי ולטווח הבינוני – ארוך. הבדיקה אותה התבקש לבצע מנכ"ל משרד הפנים, בהינתן לו המנדט משר הפנים, התפרשה לכל רוחב יריעת עבודת ותפקוד רשות האוכלוסין וההגירה, אך הזמן הקצר והדחיפות מיקדו את עבודתו בפריזמה צרה מאוד מחד ובצורך לטיפול מידי במשבר הדרכונים, אשר יאפשרו לצמצם את זמני ההמתנה לתורים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה מחד ולקבלת תעודות ביומטריות בהקדם מאידך. ההתמקדות לטווח המיידי עוסקת בעיקר בהגדלת והכשרת כוח אדם נוסף שיאפשר לבצע יותר הרכשות ולהנפיק יותר דרכונים. בטווח הארוך ההתמקדות היא בשדרוג הטכנולוגיות והפערים הקיימים בתחום:
בטווח המיידי:
קיצור זמני המתנה לתור בלשכת האוכלוסין לכחודש וזמני קבלת הדרכון לכשלושה שבועות. יש להקפיד על מענה המושתת על תגבור כוח אדם בלשכות האוכלוסין ובארבל באופן שישמור על יחס נכון ומאוזן ביכולת הפעילות של שני גופים אלו התלויים זה בזה.
בטווח הבינוני ארוך:
קיצור זמני ההמתנה לזמני הטרום הקורונה – תור בלשכת האוכלוסין בהתראה של 2-3 שבועות וקבלת דרכון עד 14 ימים לאחר מכן.
בטווח המיידי, כוח אדם:
יש צורך מידי לתגבר את פעילות יחידת ארבל, אשר משמשת כמרכז הארצי להדפסת דרכונים ביומטריים:
• יש לנייד שלושים וחמישה עובדים מאגף האכיפה ועו"ז לארבל, כולל עובדי מעטפת ומנהלי משמרת, רצוי כאלו שעבדו בארבל בעבר ולא צריכים הכשרה. זאת כתגבור ל – 29 העובדים בפועל הקיימים כיום, כפי שנעשה בעבר, אך הפעם עד לפתרון או לרידוד מספר הממתינים לדרכון וללא תיחום בזמן.
• במקביל, להתחיל בתקופת אכשרה, שמשכה כחודשיים והענקת רמת סיווג נדרשת לעובדים חדשים, אשר עברו את המיונים ועובדים קיימים אשר יסכימו להגיע בתמורה לתמרוץ הולם.
• משמרת הבוקר תתוגבר בכ – 10 עובדים ויתרת העובדים, כ – 25 במספר, יחלו לעבוד במשמרת השנייה.
• יש להגדיל את מספר המשמרות מ – 1 ל – 2 משמרות, כך שהמשמרת הראשונה תתחיל בשעה 7 ותסתיים ב – 16:30 והמשמרת השנייה תפעל בין השעות 12:30-21:00. בהמשך תהיה התרחבות אף למשמרת שלישית.
• יש להציב יעד כמותי של הדפסת 9-10 אלפי דרכונים ביממה, פי 2 מהכמות הממוצעת כיום.
• יש להיכנס למו"מ מיידי מול הסתדרות העובדים ומול האוצר על מנת לתגמל את עובדי מנהל האכיפה המוכנים לתגבר את ארבל ובמקביל גם לשפר את תנאי הבקרים בנתב"ג, כך שבטווח הבינוני ארוך, התקצוב לבקרים לא יגיע מן הרש"ת.
יש צורך לבחון את הגדלת קיבולת ההרכשות בלשכות האוכלוסין וההגירה:
• הארכת שעות העבודה ב – 4 הלשכות הגדולות עד השעה חצות ובחינה של הפעלת לשכות גדולות גם בימי שישי בין השעות 8-12, אשר תאפשר תוספת הרכשה של כמיליון דרכונים בשנה, תוך לקיחה בחשבון של עד חודש לטובת הכשרה ותוספת כוח אדם של ראשי צוותים ואנשי מנהלה בלשכות הנ"ל. מן השעה 16:00 ואילך יתבצעו הרכשות לדרכונים ביומטריים בלבד.
• לגייס עובדים חדשים ולהתחיל בתקופת הכשרה בת כחודש, אשר יאפשרו לעובדים הקבועים והמקצועיים לעסוק בעיקר בהרכשה ולא במשימות רבות אחרות הגוזלות זמן.
• העברת כוח אדם והשמשת כלל עמדות ההרכשה בלשכות לטובת אגף מרשם וביומטרי, תוך הארכה אוטומטית של אשרות הניתנות באגף אזרחות, אגף אשרות ומעמד ועוד, לתקופה של מספר חודשים.
• ניוד 12 מ – 15 עמדות ההרכשה העודפות הקיימות במערכת, כמו גם עמדות הרכשה מלשכות דלילות יותר ללשכות עמוסות יותר או ייעודיות להרכשת דרכונים ביומטריים.
• יש לנייד עובדים מאגף האכיפה ללשכות, תוך כניסה למו"מ אינטנסיבי מול הסתדרות העובדים ומול האוצר על מנת להסכים על התגמול הרצוי לעובדי האכיפה המוכנים לתגבר את הלשכות.
• החזרת משימות שבוצעו בעבר על ידי מרכז המידע ומבוצעות כיום על ידי הלשכות בחזרה למרכז המידע וכן בחינת העברת תחומים נוספים מהלשכות לגורמים אחרים ולצמצם רבות מן המשימות המנהלתיות לטובת הנפקה של דרכונים ביומטרים חדשים. יצוין כי במרכז המידע עובדים סטודנטים, כך שניתן יהיה לגייס במהירות עוד מספר עובדים לטובת אותן משימות.
• הארכת האפשרות להשתמש בדרכון זר עד סוף שנת 2023.
מערכת ניהול התורים:
• מעבר לניהול כלל התורים במוקד מרכזי ולא על ידי כל לשכה בנפרד.
• מעקב קבוע אחר הרכשות לפי לשכה ועמדה, על מנת לשנע מזמיני תור ללשכות דלילות יותר.
• מעבר ליעדים מבוססי מספר הרכשות בפועל ולא מבוססי תורים.
• קביעת מדיניות והסברה לצמצום מספר התורים אשר המוזמנים אליהם אינם מגיעים כיום (כ -30%) ומילויים על ידי מבקשי שירות מזדמנים
טכנולוגיה:
• קיום דיון מערכתי לקביעת תוכנית פעולה מעודכנת, מתואמת וברת ביצוע, כולל הקצאת משאבים, תוך בחינה האם מערכת הביטחון, משרד החוץ ואחרים עשויים לסייע בהקדמת רכש וציוד האמור להגיע מחו"ל, בדומה לרכש שהגיע לישראל בימי הקורונה.
• תחזוקה אינטנסיבית של המכונות הקיימות והעסקת עובדי מעטפת נוספים על מנת לטפל בבעיות בצורה מהירה ויעילה.
• פנייה ליצרנית וספק המדפסות הקיימות בארבל, על מנת לאתר מדפסות קיימות וחלקי חילוף נוספים אותן ניתן להעביר לארבל באופן מידי, כמו גם יצירת קשר עם מדינות אחרות, אשר עשו בעבר שימוש במוצרי החברה על מנת לאתר מדפסות וחלקי חילוף למדפסות הקיימות בארבל.
בטווח הארוך, כוח אדם:
• קיצור זמן התורים, אשר עומד היום בממוצע על כ – 12 דקות, באמצעות למידה מרחוק של חלק מן ההליך המתקיים כיום בלשכה ובכך לחסוך כמחצית מזמן התור.
• פתיחת שתיים - שלוש לשכות ייעודיות לצורך הרכשות בלבד בצפון (נוף הגליל), מרכז (בני ברק) ודרום (טרם נקבע) עד לסיום משבר הדרכונים, אשר יפעלו בין השעות 8 בבוקר עד חצות. לערוך שימוש בעמדות הרכשה המשמשות אגפים שאינם עוסקים במרשם באותן לשכות, תוך הזמנת 100 עמדות הרכשה נוספות, אשר צפויות להגיע בעוד מס' חודשים.
• יציאה לקמפיין לגיוס עובדים, בדומה לקמפיין הרש"ת. כמו כן, פנייה ייעודית לשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה ועמותות אשר יסייעו להביא גמלאים, סטודנטים, בנות שירות לאומי, חרדים וערבים לעבודה בלשכות.
• בתיאום ובבדיקה מול יגאל דוכן, לנסות להעביר כ – 20 עמדות הרכשה הקיימות בנמלים ללשכות הייעודיות.
• צפויים להיקלט 15 עובדים, אשר יופנו לנתב"ג על מנת להנפיק תעודות לעולים החדשים ובכך לצמצם את הגעתם ללשכות ולהפחית את העומס.
• כאשר המשבר יעומעם יש לבחון צמצום של שעות קבלת הקהל בלשכה עקב שחיקה מצטברת של העובדים בלשכות.
• הפעלת לשכה ניידת, אשר תסייע בהנפקת דרכונים עבור אוכלוסיות מיוחדות דוגמת קשישים, עולים ונכים בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה רלוונטיים.
מערכת ניהול התורים
• הקמת שירות לזימון תורים שייקרא דרכון ביומטרי בלבד – ללא שינויי פרטים אישיים, שיופעל בין השעות 16:00-23:00 וייתן בשלב ראשון שירות לחידוש דרכונים בלבד ללא פעולות נוספות של שינוי פרטים אישיים.
• הסתייעות בגורמי מקצוע, כולל משטרת ישראל וגורמים נוספים דוגמת מטה הסייבר, על מנת לצמצם את פעילות המאכערים, העומדת כיום על כ - 15 אלף תורים מתוך 700 אלף וצמצומם למינימום האפשרי באמצעות זיהוי מספרי טלפון או פרטי תעודות זהות בעלי מאפיינים דומים אשר חוזרים באופן רפטטיבי.
טכנולוגיה
• ניהול "המערכה הטכנולוגית" על ידי מומחה תוכן שישמש כאינטגרטור בכפיפות למנמ"ר ברשות האוכלוסין, לטובת קידום המהלכים באופן ממוקד והוליסטי.
• חברת מולבאוור –מאמץ לרכישת 2-3 מכונות, כאשר בסוף השנה תגיע מכונה קטנה, בהינתן והמגבלות הקיימות בכל הקשור לראשי דיו יפתרו, על מנת לאפשר הדפסה נוספת של 5,000 דרכונים ביום.
• פנייה לחברת מדפסות יפנית, ישירות או בעקיפין, בניסיון לרכוש מדפסות חדשות, תוך בירור מה מועד האספקה הכולל גם את 3 החודשים הנדרשים להפצת דוגמאות לדרכונים החדשים ברחבי העולם.
• קידום מהלכים בתחום הדיגיטציה שיאפשרו לאזרחי ישראל ביצוע פעולות רבות ומגוונות במקום להגיע ללשכות האוכלוסין לרבות מסמכים דיגיטלים, מילוי פרטים ושליחת מסמכים מצורפים כך שניתן יהיה לחסוך הגעה ללשכה על מנת להנפיק תעודות בצורה מהירה ויעילה באמצעות המחשב הביתי ובכך לייעל את עבודת לשכות האוכלוסין. בנוסף, לאפשר פיתוחים נוספים דוגמת הרכשה מרחוק לילדים, אשר יסייעו גם הם בצמצום זמן התור בלשכה בכ – 20% וצמצום זמן התורים של המבוגרים.
• הרחבת הפיילוט של המכונות להרכשה עצמית המצויה כיום בלשכה בקריות ל – 10 בתל אביב ובאר שבע בשלב הראשון ול – 100 מכונות חדשות בלשכות נוספות עד תחילת השנה הבאה, אשר יסייעו על פי ההערכות לצמצם כ –30-40% מן העומס הקיים. בהמשך המכונות גם יסייעו עם צמצום העומס בהנפקות ת.ז. ביומטריות שיהפכו למנדטוריות בשנת 2024.
• שינויי חקיקה אשר יאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשות דוגמת הדפסת דרכונים בפולי קרבונט, הסמכת הרשויות המקומיות לסייע ועוד.