תל אביב 21°c
ניו יורק 10°c
לונדון 4°c
פריז 1°c
ברלין 1°c
אתונה 20°c
לרנקה 21°c
אא

כלכלני משרד האוצר: "תיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי הנובע מהטיסות לישראל ובחזרה"

זאת אחת הסיבות שמביאים כלכלני האוצר בנימוק לכוונה לבטל את הפטור ממע"מ. כמו כן הם טוענים כי התיירות גורמת "לגודש בכבישים ולמצוקת הדיור", צופים כי הביטול מפטור יוביל לירידה בתוצר ענף התיירות בגובה של 401 מיליון שקל, אך מנגד תהיה עלייה בגביית המיסים בסך של כ-2 מיליארד שקל

"תיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי". צילום: Shutterstock "תיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי". צילום: Shutterstock

כלכלני אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צופים כי ביטול הפטור ממע"מ יביא לעלייה בגביית מיסים בסך של כ-2 מיליארד שקל.

כמו כן בסקירה אותה כתב אסף גבע, הם גם מנתחים את זיהום האוויר בישראל ומציינים כי: "תיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי הנובע מהטיסות לישראל ובחזרה".

הטיעון של אנשי האוצר הוא לא נתפס, כי כנראה ששם שכחו שהזיהום פועל לשני הכיוונים, אולי בעקבות ״התגלית המרעישה״ צריך לבטל גם את הטיסות היוצאות של הישראלים?

מהניתוח עולה: "כי לא ברור שההשפעות החיצוניות הקשורות לענף התיירות חיוביות ומצדיקות סבסוד ממשלתי או תמיכה דרך הטבות מס ייעודיות.״

על פי האומדן המחושב, בעקבות ביטול הפטור מחיר החבילה הממוצעת לתייר צפוי לעלות בכ-4.6% (כ-96 דולר), צפויה להירשם ירידה בהיקף של כ-1.9% בתוצר הנומינאלי של ענף התיירות ושל כ-1.4% בהיקף התעסוקה בענף בהשוואה למצב בו הפטור לא מבוטל. תרחיש זה הינו מחמיר כיוון שאינו לוקח בחשבון תחלופה בין תיירות חוץ ופנים".

עוד מוסיפים כי: "ככל שתירשם התאוששות בענף התיירות בשנת 2023, השפעת ביטול הפטור ממע"מ צפויה להתבטא בהאטה של קצב גידול של התוצר והתעסוקה בענף ולא בירידות אבסולוטיות. במקביל צפויה להירשם עלייה של כ-2 מיליארד שקל בהיקף גביית המס. לגידול זה בהיקף בגביית המסים צפויות להיות השלכות כלכליות חיוביות. ביטול הפטור יוביל לירידה בתוצר בענף התיירות בגובה 401 מיליון שקל, אך עלייה בגביית המיסים בסך 2 מיליארד שקל תאפשר, למשל, הורדת מס רוחבית שתוביל לעלייה של 713 מיליון שקל בתוצר. כך שבס"כ המהלך צפוי להוביל לגידול נטו של כ-312 מיליון שקל בתוצר".

אגב, בסקירה לא מוסבר על סמך מה כלכלני האוצר הביאו לגידול בהכנסה של 2 מיליארד שקל.

אז אנחנו ניסינו לנתח את המספרים. בשנת 2019 תייר השאיר בממוצע בישראל כ-1,600 דולר. בהנחה שרק 38% מהחבילה ממוסה אז יוצא שרק 608 דולר ממוסה-(כ-2,150 שקל). 17% מסכום זה נותן -366 שקל.

אם נחלק ל-2 מיליארד ל-366 שקל, נקבל כ-5.5 מיליון תיירים.

כלומר, על פי הסקירה באוצר שהתיירות הנכנסת תכפיל את עצמה מהמספרים היום (2.7 מיליון)דווקא שהחבילה תתייקר? נשמע לא מציאותי.

עוד בתסקיר כלכלני האוצר, מסבירים שבתחילת 2023 יש התאוששות בתיירות הנכנסת ושהפער צומצם בינואר ל-10% בלבד פחות מ-2019. מדובר בינואר שהוא החודש החלש בשנה וכך הוא היה החודש החלש בינואר 2019.

באוצר מנמקים את הביטול מפטור ממע"מ בכך כי: "בניגוד להגדלת גבייה דרך מיסים אחרים, ביטול הפטור ממע"מ על תיירות זרה צפוי להגדיל את התוצר הכלכלי מבלי לפגוע ביוקר המחייה או להגביר את אי השוויון, כיוון שהוא רלבנטי לתיירים זרים בלבד. למעשה, ביטול הפטור אף עשוי להוריד את יוקר המחייה במידה ומלונות יורידו מחירים למקומיים ערב הירידה בביקוש הזר.״

עוד מציינים הכלכלנים כי ״מרבית התיירות הזרה בישראל היא עירונית. יתכן וישנן גם השפעות חיצוניות שליליות שיכולות להצדיק הטלת מס עודף עת התיירות בערים גדולות, כפי שנעשה בערים רבות ברחבי העולם, דרך מסים הנגבים מהתייר בבית המלון".

"התיירות הזרה מגבירה את הגודש והצפיפות"

עוד מסבירים באוצר את ההשפעות ״הרעות״ של התיירות על ישראל: "התיירות הזרה מגבירה את הגודש והצפיפות. מרבית התיירים הזרים מגיעים למרכזים העמוסים ביותר בישראל הסובלים כבר עתה מעומס רב על תשתיות התחבורה. על פי נתוני הלמ"ס, 64% מלינות התיירים הזרים בשנת 2019 היו במחוזות תל אביב וירושלים. התיירות הזרה אף מגדילה את מחירי הדיור האזורים אלה עקב הגדלת הביקוש לשירותי אירוח היכן שהיצע הדיור מוגבל. שנית, ענף התיירות מושפע מאוד מהמצב הביטחוני ועל כן עלול להקצין מחזורי עסקים שליליים הנובעים מהרעה במצב הביטחוני ולפגוע ביציבות הצמיחה של המשק. שלשית, בעת ההחלטה על החרגת התיירות ממע"מ קובעי המדיניות היו מעוניינים להגדיל את כמות הכסף הזר הנכנס למדינה עקב גירעון כרוני בחשבון השוטף, כך שלמעשה במצב הקיים, התיירות הנכנסת גורמת לחיזוק השקל ולדחיקה של ענפי יצוא אחרים. רביעית, ערב המרחק בין ישראל למדינות המוצא של התיירים, תיירות לישראל מגבירה את הזיהום האווירי הנובע מהטיסות לישראל ובחזרה.

ולכן, ובמיוחד בהתחשב בכך שהרוב המוחלט של התיירות הזרה הינה עירונית, לא ברור שסך ההשפעות החיצוניות חיובית ומצדיקות סבסוד ממשלתי (או הטבות מס ייעודיות). עובדה זו משתקפת בין השאר בכך שאף מדינה אירופאית אינה פוטרת את התיירות לחלוטין ממע"מ, בעוד רובן מטילות מס נוסף על תיירים הלנים בבית מלון. יתרה מכל, מבין מדינות ה-OCED, מלבד ישראל רק בצ'ילה מועדפים תיירים זרים ביחס לאזרחים מבחינת שיעור מע"מ על שירותי מלונאות".

עוד מציינים כלכלני האוצר בדוח הסקירה כי: "על פי סקר תיירות נכנסת, כ-48% מהתיירים ב-2019 לא לנו בבית מלון כאשר עיקר ההוצאה הנהנית מפטור מע"מ לתיירים שאינם מגיעים בטיול מאורגן היא הלינה במלונות. בסך הכול, ותוך הנחה כי התיירים המגיעים דרך טיול מאורגן לנים בבית מלון, מניתוח נתוני סקר תיירות נכנסת אנו מקבלים כי ביטול הפטור ישפיע על כ-90% מהוצאות התיירים שמגיעים בטיול מאורגן, כ-49% מהוצאות התיירים שמגיעים עצמאית ולנים במלון וב-11% מהוצאות התיירים העצמאים שלא לנים במלון".

עליית מחירי החבילה לישראל בעקבות ביטול הפטור ממע"מ

"עוד צופים באוצר כי העלאת חבילת התיור בכ-96 דולר בעקבות ביטול הפטור ממע"מ, תוביל לירידה של כ-2.2% במספר התיירים הזרים. בעקבות כך, צפוי התוצר הנומינאלי של ענפי התיירות לרדת בכ-1.9% והתוצר הריאלי צפוי להצטמצם בכ-1.4% נכון לשנת 2019 , אומדן זה משקף ירידה של כ-636 מיליון שקל בתוצר הנומינאלי ושל כ-410 מיליון שקל בתוצר הריאלי של ענפי התיירות. במונחי תעסוקה, ירידה זו בתוצר הריאלי משקפת ירידה של כ-1.4% בהיקף התעסוקה בענף , כ-2,300 מועסקים ביחס לשנת 2019 . במקביל, היקף הגידול בגביית המסים בעקבות ביטול הפטור צפוי לעמוד על כ-2 מיליארד שקל.״

עוד מוסיפים: "ביטול הפטור ממע"מ על תיירות צפוי להוביל לצמצום של הפעילות הכלכלית והתעסוקה בענף, עם זאת יעילות התמיכה הממשלתית בענף זה מוטלת בספק כיוון שכל משרה בענף התיירות שהתקיימה תודות לפטור ממע"מ על תיירות זרה סובסדה דרך הפטור בכמיליון שקל של כספי ציבור, נכון ל-2019.״

פריון העבודה הממוצע בענף התיירות הינו נמוך בהשוואה לענפים אחרים

״כמו כן, פריון העבודה הממוצע בענף התיירות הינו נמוך בהשוואה לענפים אחרים ועל כן בטווח הבינוני, הן העובדים והן המשק עשויים ליהנות ממעבר של עובדים מענף התיירות לענפים המתאפיינים בפריון ושכר גבוהים יותר. העובדה כי נכון לסוף 2022 שיעור התעסוקה במשק חזר לרמות שנרשמו לפני משבר הקורונה ומספר המשרות הפניות גבוה מהרמה שנרשמה לפני משבר הקורונה עשויה לתמוך בתהליך זה של מעבר עובדים לענפים אחרים. תוצאות אלה מדגישות את היתרונות של ביטל הפטור ממעמ על שירותי תיירות על אמצעי גביית מס אחרים".

כלכלני האוצר גם מציינים כי: "ביטל הפטור על מע"מ לתיירות צפוי להוביל להגדלת התוצר הריאלי. מעבר לכך, ביטול הפטור ממע"מ לא יעלה את יוקר המחייה או יגביר את אי השוויון כיון שהוא רלבנטי רק לתיירים זרים בלבד, בניגוד למשל למע"מ הכללי. למעשה ביטול הפטור אף עשוי להוריד את יוקר המחייה במידה ומלונות יורידו מחירים למקומיים ערב הירידה בביקוש הזר. לבסוף, הפטור ממעמ על תיירות יתרום לפישוט מערכת המס בישראל".

משרד האוצר בירושלים. צילום: ספיר פרץמשרד האוצר בירושלים. צילום: ספיר פרץ

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: משרד האוצר

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: