מבקר המדינה:"המלונות ניצלו את הסיוע שקיבלו מהמדינה להגדלת רווחים ולא בחלו בהעלאת מחירים לאחר מכן"

דו״ח מבקר המדינה שעוסק גם בסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה המתפרסם היום (שלישי) מעביר ביקורת קשה על הסיוע שקבלו המלונות בזמן משבר הקורונה.

בדו״ח של מבקר המדינה הוא כותב בין השאר כי: "המלונות ניצלו את הסיוע שקיבלו מהמדינה להגדלת רווחים ולא בחלו בהעלאת מחירים לאחר מכן. נחיצות הסיוע לרשתות המלונות הגדולות בסכום של 60 מיליון שקל, מוטלת בספק". המבקר למעשה מתכוון לרשתות הגדולות: ישרוטל, דן ופתאל.

על רשת ישרוטל כותב המבקר: "עבור יוני 2020 עד מאי 2021, קיבלה רשת המלונות מהמדינה סיוע ייחודי, עבור 19 בתי מלון, בהיקף מצטבר של כ-14.5 מיליון שקל. נמצא כי ברשת זו חלה בשנת 2021 התאוששות במדדי הכנסות ורווחים, לאחר ההפסדים בשנת 2020". על רשת מלונות דן כותב המבקר כי:" עבור יוני 2020 עד מאי 2021, קיבלה רשת המלונות סיוע ייחודי מהמדינה, עבור 19 בתי מלון, בהיקף מצטבר של כ-18.4 מיליון שקל. נמצא כי גם ברשת זו חלה בשנת 2021 התאוששות במדדי הכנסות ורווחים, לאחר ההפסדים בשנת 2020". על רשת מלונות פתאל כותב המבקר כי: "מתשובת רשת המלונות למשרד המדינה מינואר 2023 עלה שהפיצוי בגין שנת 2020 נרשם בשנת 2021, ולכן בחישוב הרווח (הפסד) לפני מיסים על הכנסה בניכוי מענקי הקורונה לשנת 2021 נוכו סך המענקים בגין שנת 2020 ו-2021 ( כ-26.4 מיליון שקל).

להשלמת ניתוח נתוני הרווחיות של רשת המלונות, אשר כאמור רשמה הפסדים בשנת 2021, בדק משרד מבקר המדינה את פעילות הרשת בישראל לעומת פעילותה בחו"ל. בבדיקה הועלה כי פעילות הרשת מחולקת לארבע פעילויות עיקריות: בארץ, באירופה. (בעיקר גרמניה למעט בריטניה , אירלנד ואגן הים התיכון), בריטניה ואירלנד, אחר הכולל השקעות נוספות באמצעות חברות מוחזקות באגן הים התיכון והשקעות נוספות. ניתוח הרווחיות בארבעת המגזרים השונים מלמד שההפסדים שרשמה הרשת בשנת 2021 נגרמו בעיקר מפעילותה בחו"ל. אומנם מתשובת פתאל מינואר 2023 היא ציינה כי היא רשמה הפסד לצורכי מס בישראל של כ-7.7 מיליון שקל וכ-167.8 מיליון שקל בשנים 2021 ו-2020 בהתאמה, אולם מניתוח הפעילות התפעולית בישראל עלה שהיא רשמה רווחים בשנת 2021".

עוד כותב המבקר כי: "בשנת 2020 מחזור פעילות מחזור פעילות רשת מלונות פתאל בישראל ירד כמצופה, עקב משבר הקורונה, יחסית לשנת 2019 בשיעור גבוה של כ-58% (כ-709.4 מיליון שקל לעומת כ-1.7 מיליארד שקל ). אולם בשנת 2021 נרשם שיפור חד של כ-82% במחזור הפעילות ביחס לשנת 2020 והוא היה כ-1.3 מיליארד שקל (ללא הסיוע הייחודי לבתי המלון שניתן בישראל)".

המבקר מוסיף וכותב כי: "עולה בדיעבד ספק בדבר נחיצות הסיוע הייחודי שהעניקה המדינה באמצעות מענק מוחלט שאינו תלוי בהתפתחויות עתידיות לשלוש הרשתות ושהסתכם בכ-60 מיליון שקל. העובדה כי ברשתות :ישרוטל, דן נרשם רווח נקי בשנת 2021 וברשת מלונות פתאל נרשמו בשנה זו רווח תפעולי לא כולל עלויות מימון (כ-207.8 מיליון שקל) לצד הפסד לצורכי מס נמול יחסית (כ-7.7 מיליון שקל) ביחס למחזור הפעילות שלה שהיה כ-1.3 מיליארד שקל( שיעור הפסד של כ-0.6% ), אך שהמדינה העבירה את תשלומי הסיוע הייחודי בעיכוב של ארבעה עד שבעה חודשים לאחר סוף התקופות שלהן יועד הסיוע, מחזקת ספק זה".

עוד נמצא בביקורת כי: "בשנים 2010 עד 2021 אישר משרד התיירות מתן מענקי השקעה בסך כ-1.9 מיליארד שקל לכ-300 בתי מלון, מהם נפתחו 181 בתי מלון שקיבלו בסך הכול כ-670 מיליון שקל. נמצא כי לגבי כ-43% מבתי המלון שקיבלו מענקים מהמדינה בסך כולל של כ-115 מיליון שקל ונפתחו (79 בתי מלון), לא היה בידי משרד התיירות ערב משבר הקורונה ועד למועד סיום הביקורת (נובמבר 2022) מידע המעיד על מידת עמידתם בתנאי היצוא שנקבע בחוק".

רק 16% ממורי הדרך קיבלו סיוע. צילום: Shutterstock

רק כ-16% מורי הדרך קיבלו סיוע של כ-300 שקל בלבד

המבקר עוסק בסיוע שניתן למורי הדרך וגם מעביר ביקורת על התנהלות משרד התיירות. "משרד התיירות לא קבע יעד כמותי שישקף את תכלית הסיוע למורי הדרך באמצעות הפעלת סבב הסיורים השני בנובמבר 2020 עד דצמבר 2021 (למשל, לא נקבע מספר מינימלי של מורי דרך פעילים שהמשרד מבקש לשמר במקצוע בתיירות הפנים, בתיירות הנכנסת או לפי סוגי התמחויות גיאוגרפיים). בנסיבות אלה, והגם שסכום הסיוע בסך 10 מיליון שקל נוצל במלואו, לא ניתן לקבוע אם הסיוע שניתן למורי הדרך בסבב סיורים זה מימש את תכליתו-לייצור מקומות תעסוקה למורי הדרך כדי לשמור על תשתית מינימלית של מורי דרך במהלך משבר ולסייע להם להתמודד עם הקשיים הכלכליים, המשפחתיים והבריאותיים שהמשבר יצר".

עוד כותב המבקר: "היקף הסיוע האפקטיבי הכולל בסבב הסיורים השני (כ-6.2 מיליון שקל), סכום הסיוע החודשי הממוצע ששולם לכל מורה דרך (כ-300 שקל כולל מע"מ) ושיעור מורי הדרך שהשתתפו בסבב סיורים זה(כ-16% ) מעלים ספק בנוגע להשגת מטרת הסיוע של סבב סיורים זה, יעילותו ומועילותו. 1,322 מורי דרך מתוך 8,377 הרשומים במשרד".

עוד עולה מהביקורת כי: "הביקורת הנוכחית מצביעה על פערים בפעילותו של משרד התיירות בעת שגרה בתחום איסוף המידע הנוגע לתעשיית התיירות ועדכונו העיתי, היערכות המשרד למצבי חירום והתייחסות המשרד רק לחלק מהענפים בתיירות. פערים אלה פגעו במועילות וביעילות הסיוע לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משום שהם הגבילו את יכולת המשרד לאמוד את הנזקים שנגרמו לענפים שונים המרכבים את תעשיית התיירות ולהעריך את היקף הסיוע ואת סוג הסיוע שנדרשו כדי להתמודד עם המשבר".

המלצות משרד המבקר:

"על משרד התיירות בראש ובראשונה, וכן על משרדי ראש הממשלה, הכלכלה, האוצר, המשפטים, התחבורה והבטיחות בדרכים, ירושלים ומורשת לפעול ליישם את החלטות הממשלה מספטמבר 2104 ומאוגוסט 2015 בנושא גיבוש מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר ובהתחשב בין היתר בממצאי דוח ביקורת זה".

"מומלץ כי כחלק מההיערכות למצבי חירום עתידיים, יקיימו משרדי התיירות והאוצר תהליך להפקת לקחים בנוגע לסיוע הייחודי שניתן לבתי מלון, ובמסגרתו יבחנו את יעילות ומועילות הסיוע, יבדקו את הסיבות לעיכובים בחלוקת הסיוע ואת הדרכים לצמצום. עוד מומלץ כי משרדי התיירות והאוצר יוודאו שאופן חלוקת כספי הסיוע יטיב גם עם הצרכן הישראלי. עוד מומלץ כי לשם הקצאה יעילה על משאבי הציבור משרדי התיירות והאוצר יבחנו אפשרות לכלול בנוהלי סיוע ייחודיים עתידיים תנאים שיוודאו כי עסקים שיקבלו סיוע ויתברר בדיעבד כי לא היו זקוקים לו ויחזירו סיוע זה למדינה".

"מומלץ כי משרד התיירות ימשיך לפעול להשלמת פערי המידע בנוגע לתעשיית התיירות ויחזק את מערך איסוף הנתונים, תוך עדכונם העתי, כדי לטייב את פעילותו הן בעת שגרה והן בעת חירום".