באלפים כמו אלפיון: את המלון הזה בצרפת אתם חייבים להכיר

צרפת היא מעצמת סקי. מאות קילומטרים של מסלולי גלישה, מדרונות אוף פיסט, רכבלים, נוף אלפיני פוער לסת וגולשים.ות שנראים כמו בהפקת אופנה. אבל עוד לפני כל זה, אני רוצה לדבר אתכם על מלון Le Coucou (לה קוקו) בו התארחתי בעיירת הסקי מריבל שבמחוז סבואה, אחד מ-8 המחוזות של חבל רון-אלפ באלפים הצרפתיים. 

מה דעתי על המלון הזה, אתם שואלים? אסכם ב-3 מילים בעגה מקומית: או מון דייה. ולמה או מון דייה? 

בגלל הפריים לוקיישן: המלון ממוקם ממש על הסלופ (מדרון גלישה) בגובה 1,700 מטר מעל פני הים, אי שם בשלושת העמקים - מרחב סקי אדיר החולש על מאות קילומטרים של מסלולי גלישה אינסופיים בדרגות קושי שונות המחוברים באמצעות מערכת של מעליות. 

בגלל הרמה: 5 כוכבים, אבל על מלא. 

בגלל העיצוב: ניכר שהמעצב פייר יובנוביץ' חשב כאן על הכל. המקום פשוט נוטף שיק צרפתי. 

צילומים: mrtripper ,Patrick Locqueneux

בגלל החדרים: 55 חדרים מרווחים שלא לומר ענקיים עם נוף מושלג/מושלם ומצעים מושלמים לא פחות. המלון מאכלס גם כמה בקתות מרהיבות המכונות כאן 'שאלט' ומתפקדות כמעין מלון בתוך מלון. כל שאלט כזה מאובזר בסלון עצום עם אח עצים, מטבח ופינת אוכל, בריכת שחייה מקורה, סאונה ו-4 חדרי שינה מרווחים, כמו שאר הסוויטות במלון. תג המחיר אומנם אי שם בפסגת האלפים - כ-12 אלף אירו ללילה, אבל אפשר לבוא כמה זוגות ולחלוק במחיר. 

בגלל האוכל: לא רק בגטים, קרואסונים ומאקרונים. במלון יש 3 מסעדות ממש שוות: מסעדת Biancaneve בקונספט איטלקי; מסעדת Beefbar המשובחת המתמחה, כשמה, בבשרים ומציעה מנות נוספות מעולות, יין מצוין וקינוחים אמאל'ה. בשעות הצהריים, האוכל מוגש בטרסה המטורפת של המסעדה המשקיפה אל העמק וההרים הלבנים כשדי-ג'יי מנעים את האווירה; ומסעדת Le Fumoir - מעין מסעדונת קטנה, רק 16 מקומות ישיבה, הממוקמת במה שהיה פעם חדר עישון ומציעה תפריט על טהרת המטבח הצרפתי המסורתי דוגמת פונדו גבינות. אני פחות מתחברת לריח הגבינות המבעבעות. במלון פועל גם בר -,Bar des Pistes המגיש מבחר קוקטיילים ואלכוהול. בשעות אחה"צ מוגשים גם קרפים צרפתיים ובערב לעיתים מתקיימות הופעות חיות.

שנמשיך להוציא לכם את העיניים? במלון פועל מתחם ספא ובריכות מחוממות, חיצונית ומקורה; חדר ילדים מתוק; חדר כושר ו'סקי רום' מדוגם בתוך חנות סקי המציעה למכירה את כל מה שצריך לחופשת סקי, אבל בקלאסה. מזל שהמחירים שם לא שווים לכל כיס, אחרת הייתי מרוקנת אותה לגמרי. ובחנות הזאת, לוקחים בעזרת צוות מכורים מנוסה את ציוד הסקי הדרוש (מגלשיים, נעליים, קסדה, משקפי גוגל) והופ לסלופ, שנמצא ממש ביציאה מהחנות. כבר אמרנו, פריים לוקיישן.

צילום: Patrick Locqueneux

הנקודה היהודית 

את המלון היפיפה הזה פתחה בשנת 2019 משפחת פריאנטה - משפחה צרפתית יהודית, שאי שם באייטיז הייתה הבעלים של רשת האופנה NAF NAF. למשפחה הייתה גם שותפות ב'גולן טלקום' וכיום עוסקת בעיקר בנדל"ן ובמלונאות. 

רשת המלונות שבבעלותה כוללת גם מלון בעיירת הסקי המפונפנת קורשבל הסמוכה למריבל, מלון נוסף בסנט טרופז, מלון בפרובנס ובקרוב המשפחה מתעתדת לפתוח מלון חדש נוסף ברובע המארה בפריז, שיכלול מסעדה בניצוחו של השף אסף גרניט. על כל האימפריה הזאת אחראי אב המשפחה, פטריק, בן ה-68 ושתי בנותיו, קימברלי ולזלי. 

לא רק סקי

אין דבר כזה לא יודעת לגלוש. תגלשי בכיסא נכים. בדיוק בדרך זו התוודעתי לפני מספר שנים בפעם הראשונה בחיי לספורט הלבן. זה היה באזור אחר במדרונות המושלגים של האלפים הצרפתיים, ב-la Plagne. הפעם, החלטתי שלא עוד. אני מסתכלת בלבן של הסקי ומנסה לגלוש וכך מצאתי עצמי בבית הספר לסקי של מריבל. לומדת לגלוש יחד עם ילדים, כלומר, עם פעוטות בני שנתיים. היו פחד, תסכול וגם נפילה פליפ-אפ לאחור, אבל בסוף הצלחתי לגלוש גם בלי לתת יד למדריכה. 

אז נכון שסקי הוא לב העניין כאן, אבל למעוניינים לגוון יש עוד פעילויות חורף דוגמת הייקינג בהרים המושלגים. יצאתי להליכה נורדית בשלג עם מקלות הליכה ו-Snowshoeing שהן מעין מגלשיים המתחברות לנעליים. שינסנו מותניים והופ למסע. קל, זה לא. אחרי כמה דקות הליכה במעלה ההר המושלג, התחלתי לחוש בשרירים שעד כה לא ידעתי על קיומם. הליכה של כמה קילומטרים בשלג, שהרגישו כמו מרתון, אבל הנוף, האוויר הצח, השלג הלבן הרך, השקט והשלווה - או לה לה.  

צילום: Patrick Locqueneux

הכותבת הייתה אורחת מלון לה קוקו במריבל, צרפת