רועשת וגם קצת מלוכלכת, אבל אתם פשוט לא יכולים לוותר על נאפולי
את הפיצה של נאפולי קל לעכל. את הלכלוך והרעש של העיר, לעומת זאת, קשה לעכל. מצד שני, האווירה השמחה, האנשים ואפילו הכביסה המתנופפת בכל מקום זה גם הקסם שלה. קבלו את נאפולי
"לראות את נאפולי ולמות". זו אימרה שאין יודעים את מקורה. אימרה שפירושה, אדם שראה את נאפולי לא יראה מקום יפה יותר. מלבד יופייה של העיר עצמה, ממוקמת נאפולי באחד המקומות היפים באיטליה כולה. היא מצטיינת בשפע של שמש, במים הכחולים של מפרץ נאפולי, יש את האיים הסובבים אותה קאפרי, איסקיה, פרוצ'ידה, מראה מרהיב שניבט מהמעבורת אל האיים, בתים קטנים וצבעוניים כמו סוכריות על צלע הגבעות.
עוד אטרקציה, היא הדרך מסורנטו לאמלפי, הנחשבת לאחת הדרכים היפות באיטליה, אם לא באירופה כולה. זוהי דרך מפותלת וצרה בין ההרים לאורך הים המראה שניבט עוצר נשימה, צוקים וכפרים על צלע ההר, עוברים את פוזיטנו שנחשבת הפנינה של האזור.
בחזרה לנאפולי עצמה. העיר קצת קשה לעיכול. פועלת על כל החושים. עיר ללא מנוחה. אין בה את האלגנטיות וההידור של שאר הערים בצפון ומרכז איטליה. נאפולי רועשת מאד, מלוכלכת, מוזנחת וכשמרימים את הראש להתבונן בבניינים ובעיצוב מה שרואים זה כביסה, כביסה ועוד כביסה מתנופפת. הכביסה התלויה הפכה לסמל של העיר וחלק מהעיצוב. אבל זה גם הקסם של העיר.
האווירה השמחה, האנשים, כמובן הפיצה המיוחדת של נאפולי, העוגות המגרות, הצבעוניות ומלאות הקרם שמציצות בוויטרינות, רק להושיט יד ולקחת.
ברחובות תלויות תמונות של שחקנים ואומנים שנולדו בנאפולי כמו סופיה לורן, טוטו (קומיקאי ידוע) ומרדונה שהפך להיות קדוש בנאפולי, בכל מקום מתנוססת תמונה שלו ומספר 10 של החולצה.
דבר אחד בטוח, האווירה של נאפולי לא תעזוב אתכם, גם לאחר שתעזבו את העיר.