במקום 5,000 דולר: ככה נפשנו בחינם באחד מהריזורטים המפנקים במלדיביים
איי המלדיביים מעולם לא היו ברשימה שלנו, אבל לא יכולנו להתעלם מהזדמנות יוצאת דופן לנפוש במלדיביים בחינם בעזרת הנקודות של הילטון. הגענו ל-Hilton Amingiri, והתקשנו להיפרד
אשתי ואני מתכננים את החופשות שלנו חודשים, אם לא שנים קדימה, והאמת, הפעם לא תכננו לטוס למלדיביים עד שצצה ההזדמנות החלומית הזאת: חופשה במלדיביים בחינם. לא, לא הוזמנתי על ידי לשכת התיירות של המלדיבים, לא הוזמנתי על ידי מלון, הוזמנתי על חשבון כרטיס האשראי שלי, או אם אדייק: על חשבון נקודות ההילטון של כרטיס האשראי שלי, ואדייק עוד יותר: ממש לא גיהצתי מיליוני שקלים בכרטיס האשראי בשביל לצבור כזאת כמות של נקודות. יותר נכון - גיהצתי אלפי דולרים בודדים.
אתחיל ואגיד שהאפשרות הזאת זמינה לכל מי שיש לו חשבון בנק אמריקאי, וכן, כמעט כולם יכולים לפתוח חשבון בנק אמריקאי מבלי להיות אזרחים. התהליך ארך כשנתיים, במהלכו פתחתי חשבון בנק אמריקאי, צברתי ניקוד אשראי (קרדיט סקור), והתחלתי להוציא כרטיסי אשראי של הילטון.
המשימה: לבדוק איפה הנקודות יעניקו את השווי הגבוה ביותר
ברוכים הבאים לגן עדן ששמו ״המלדיביים״
במלדיביים נהוג שלכל אורח מוצמד באטלר, ״עוזר אישי לשהייה״ שמולו מנהלים את התקשורת, מבקשים הזמנות למסעדות, הסעות מהחדר לחוף ובגדול - אם אפשר לקנות את זה, הוא ידאג שזה יגיע או יתבצע. אחרי שסיימנו ללגום את משקה הפתיחה, ליוו אותנו לטוקטוק, לנסיעה קצרה והדרכה באי, ומשם לווילה על המים, שם מתבצע כל תהליך הצ׳ק אין - צילום הדרכון, תשלום ועוד. באי מתניידים או באמצעות טוקטוק או באמצעות אופניים, והאמת, שלהתנייד באמצעות אופניים באי היה מושלם, לשרוף את הקלוריות בין הארוחות. לכל מקום על האי אגב, מגיעים בתוך 5 דקות רכיבה, ממש לא סיפור, גם באמצע היום כשהשמש ״דופקת״ והטמפרטורה 31 מעלות.
החל מ-1,100$ ללילה: הווילה על הים שתתקשו לצאת ממנה עם הנוף לים הצלול
כאמור, הריזורט בן פחות משנה, ומרגישים את זה היטב. הווילה חדשה לגמרי, וממוקמת ממש על המים, עם אפשרות לרדת מהווילה אל תוך הים. כן, אפשר לדמיין (או לראות) את הנוף המדהים, כשהווילון נפתח בבוקר והנוף אל הים האינסופי משתקף. אי אפשר גם להתעלם מהים הצלול, הכמעט שקוף שכה מאפיין את המלדיביים. כל פעם שהסתכלנו על הים, גם ביום האחרון, נפעמנו מהצבע. לא פחות ממדהים.
מדובר ב״ווילת חדר שינה אחד״, במרכז הווילה נמצאת המיטה, המאוד נוחה ולצידה תפריט כריות. ממש באמצע הווילה, על הרצפה, נמצא חלון אל תוך הים. עוד בווילה ניתן למצוא חדר רחצה המפורד באמצעות דלת הזזה, שם ניתן למצוא 2 כיורים, אמבטייה, מקלחת גשם, שירותים ומראה ענקית. ניתן לראות שכל העיצוב בוצע בהקפדה יתרה ומרגיש מאוד עדכני, מרענן ומשרה אווירה של חופשה אמיתית.
מחוץ לחדר ניתן למצוא בריכת ״אינפיניטי״, ומדרגות אל תוך הים, לצד 2 מיטות שיזוף. אם תבחרו בחופשה ״פרטית״ תוכלו לעשות אותה עם כל המתקנים וכל מה שאתם צריכים כבר בתוך הווילה.
בפעם הראשונה: התעוררנו מרצון בשבע בבוקר בחופשת בטן גב
אנחנו מהמתעוררים המאוחר, בטח ובטח בחופשה. משהו במלדיביים, היה שונה לגמרי. זה לא הרגיש ״מאולץ״, אלא פשוט הרגיש שהמוח והנפש רצו לחוות את הנופים ואת ההרגשה הרגועה הזאת, שלא ממהרים לשום מקום, שממש נמצאים על ״אי בודד״ בשום מקום. כמעט ובכל בוקר התעוררנו בין שש וחצי לשבע בבוקר, ישר לארוחת הבוקר שנמצאת גם היא על המים, במרחק רכיבה של 5 דקות על אופניים. לדואגים, אפשר גם להזמין טוקטוק, אך דווקא הרעיון של להתעורר עם אופניים מצא חן בעינינו.
המסעדה ממוקמת מעל הים, ובכמעט כל מסעדה או מתקן שממוקם מעל הים ניתן למצוא רשתות שכיבה, שמאפשרות לשכב מעל המים וליהנות. ככה מצאנו את עצמנו, כמעט כל בוקר, מבלים בין שעתיים לשלוש שעות בבוקר רק בארוחת הבוקר, הרי אין לחץ ולא ממהרים לשום מקום, והנוף פשוט ממכר ושובה.
שגרת היום: מארוחת הבוקר, לחוף הים, גלישה על סאפ, ו-happy hour מלא באלכוהול
אתחיל בגילוי נאות: לוקח לי הרבה זמן לעבור למה שנקרא ״מצב חופשה״ והשהייה של 3 ימים בדובאי וההתנקות עזרו בהחלט להכנה במלדיביים. בשילוב החופשה והחג שחל בישראל, נהננו מניתוק אמיתי ומושלם, בלי הפתעות. הלו״ז היה ״עמוס״, כשהגענו ל-4 לילות (5 ימים) והטיפ שלי הוא לא להגיע ליותר מזה, שכן חמישה ימים על האי זה בדיוק מה שצריך.
הבוקר נפתח בארוחת בוקר, משם המשיך לחוף הים עם ״מתקני הספורט״ שנמצא ממש בסמוך לארוחת הבוקר. להפתעתי, המלון סיפק קיאקים וסאפ בחינם וללא הגבלה, וככה עוד ״שעתיים״ עברו להן בלי ששמנו לב. טיפ נוסף: להביא קרם הגנה של 50 SPF לפחות והרבה ממנו. היועץ אינו רופא או מומחה, אך עוצמת ה-UV במלדיביים עמדה על 12-14 במהלך היום, ולמרות שנמרחנו מדי שעה - שעה וחצי, עדיין נשרפנו, כך שלצד הקרם הגנה, מומלץ להביא אלוורה ועוד משחה נגד כוויות, רק כדי להתכונן לכל מקרה ש.
מיד אחרי שסיימנו עם הסאפ, החלפנו את חוף הים עם מתקני הספורט, בחוף הים עם ״המסעדה״ שנמצא בצד השני של האי. שם גם ניתן למצוא את הבריכה המרכזית, אך עם חוף וים כמו במלדיביים, השארנו את הבריכה מאחורינו.
בזכות הסטטוס ב-Hilton, קיבלנו כניסה ל-Happy Hour בריזורט שמתקיים מדי יום בשעה 15:00, במהלכו הגישו אלכוהול ושתיה קלה ללא הגבלה. ה-Happy Hour התקיים בבית קפה בצמוד לחוף הים עם המתקנים, וכבר ביום האחרון וויתרנו מרוב עייפות ובעיקר - שובע.
שתי נפילות: השירות והציפייה שתשלמו ה-ר-ב-ה ועל כמעט וכל דבר
במלדיביים לא ממהרים לשום מקום, נגמר לכם המים בחדר ותרצו מים נוספים? תוכלו לחכות בקלות 50 דקות. לא מדובר באירוע מורכב, והמלון גם לא היה בתפוסה מלאה. אך לא היה מדובר באירוע חד פעמי, וזה קרה שוב ושוב ושוב. גם הצפי לארוחה שהזמנו לחדר שעמדה על 30-45 דקות, התעכבה עד לשעה. גם ביום האחרון, גילינו שהטיסה התעכבה, ואילו המלון דרש שנגיע בין 4 ל-5 שעות לפני הטיסה לשדה, מכיוון שהסירה הבאה שיצאה לשדה עם האורחים, הייתה שעה לפני הטיסה. ההצעה שקיבלנו הייתה לקחת יאכטה פרטית ב-1,500$. רק אחרי שהסברנו את האבסורד, נעשו מאמצים להקדים את היאכטה המאוחרת יותר, כך שכולם יגיעו בזמן הגיוני וסביר לקראת הטיסה, משהו שהיה אפשר לבצע הרבה לפני ולחסוך מכולנו את אי הנעימות.
ומה לגבי המחירים? אם חשבתם שתל אביב יקרה, תחשבו שוב. כל ארוחה, אפילו הקטנה ביותר, תעלה לכם החל מ-90 דולר, 325 ש״ח. המבורגר בעלות של 35 דולר לפני 10 אחוז שירות ו-16 אחוז מס. בלי שתיה, ובלי יותר מדי, ארוחה ״בסיסית״ מזנקת לכ-90$ וזו עוד ״הארוחה הזולה״. עבור ארוחה עם מזנון פתוח, תאלצו להיפרד מ-350$ לזוג, 1,275 ש״ח. נגמר לכם הקרם הגנה? תיפרדו מעוד 150 ש״ח. בריזורט מבינים שאתם על ״אי בודד״ ואפשר למתוח את המחירים עד לקצה העליון.