סודות האוכל של נהריה נחשפים: המסעדות שחייבים להכיר בעיר

מה אתם יודעים על נהריה? סביר להניח שהגעתון ברחוב הראשי עולה על גדותיו בחורף, שאין יותר כרכרות עם סוסים וגם לא את מסעדת 'פינגווין' המיתולוגית שנסגרה לאחרונה אחרי יותר מ-80 שנה. נהריה נראית כמו עוד עיר מנומנמת שהזמן עצר בה מלכת. אבל משהו טוב קורה בעיר. עוד ועוד מקומות בילוי מפתיעים נפתחים ומצדיקים את הגעתה של הבולסת החוקרת של פספורטניוז. הנה כמה מקומות שאהבנו במיוחד בעיר.

מסעדת MEZE: יוון הקטנה בנהריה

לאחים עדי ועופרי שוורץ יש בדיוק את מה שצריך כדי להצליח: כישרון בישול, דרייב מטורף ואש בעיניים ומתחת לסירים ב-MEZE - מסעדה היוונית שפתחו בלב נהריה, עיר מולדתם.

משפחת שוורץ. צילום: ספיר פרץ

את כל המנות בתפריט המאוד מגוון, האחים לבית שוורץ מכינים במטבח פתוח לעיני הסועדים. מה בתפריט? קלאסיקות של יוון עם אדפטציה ארצישראלית. בראשונות יש מנות מעולות כמו, גבינת חלומי צלויה עם תרד ערבי, שום, עלי זעתר, קליפת לימון וחמאה (48 שקל); חצאי ארטישוקים בפחם עם סלסלה ירוקה וצזיקי (52 שקל) – מנה מעדן. מומלצת מאוד.

פשוט וסופר טעים. צילום: ספיר פרץ

בעיקריות, יש, איך לא, סופלקי פרגיות עם ירקות מהאש ויוגורט (82 שקל). המסעדה לא כשרה ופתוחה בשבת. יש גם, שיפטאייה, קבב קפריסאי עם עגבניה, בצל מהגריל ויוגורט (86 שקל) – מנה מעולה הנחשבת לרב-מכר של המסעדה. בתפריט מככבים גם מנות שונות של פירות ים, טי בון עגל דניס ועוד. הכל הולך נהדר עם אוזו על קרח.

המנה הכי נמכרת במסעדה. צילום: ספיר פרץ

עוד מנה מעולה. צילום: ספיר פרץ

בגזרת הקינוחים אין הרבה מבחר וטוב שכך. אין התלבטות מה להזמין. יש רק עוגת בסבוסה רכה עם תותים, קצפת וטוויסט של פלפל שחור (38 שקל).

לסיכום: למסעדה כזאת חוזרים.

כתובת: רחוב שמעון רייך 24, נהריה.

Cru: בר יין נסתר

לקח זמן עד שהצלחתי לאתר את המקום הזה, ויש סיבה. בר היין, ה-Cru Wine Bar, ספון לו בסמטה קטנטנה המתפצלת משדרות הגעתון במיקום שלא מצפים לו: בסמטה קטנה כאמור, קצת אחרי בנק דיסקונט. והאמת טוב שכך, כי עצם החיפוש הוסיף עניין.

ה-cru הוא בר יין קטן ומקסים עם 28 מקומות ישיבה בלבד. חלק ממקומות הישיבה משמשים סליק סודי לאחסון עשרות בקבוקי יין. בבר מוגשים יינות מעולים מצרפת, אנגליה, גיאורגיה ועוד. "יש לנו כ-300 בקבוקי יין בכל זמן נתון", אומר לנו שהקים את הבר הנהדר הזה. לזר, אומנם רק בן 28 אבל כבר הספיק לעבוד במסעדות בעולם ובתל אביב והתמחה בנושא היין. לפני שפתח את הבר בנהריה, הוא חרש יחד עם זוגתו, ברי יין בפריז וכך נולד הרעיון להקים בר יין בניחוח צרפתי, בסמטה קטנה בנהריה עם מעט אורחים אבל עם הרבה אווירה.

דניאל לזר. צילום: ירין כהן

300 בקבוקי יין בכל זמן נתון. צילום: ירין כהן

גם תפריט האוכל, שאינו קבוע ומשתנה על בסיס שבועי, מפתיע. ביום בו ביקרתי התפריט כלל, בין היתר, מנות כמו: בריוש פורל עם קונפי וקרם פרש (46 שקל); ניוקי ריקוטה ערמונים וחמאת מרווה וכמהין (67 שקל); סלקים צלויים עם בלסמי מיושן וגבינת בושה מקורמלת (42 שקל); גבינת ברי אפויה בדבש כמהין (56 שקל); סשימי דג ים הדרים ושמן עירית (56 שקל); ברוסקטה איניטאס בכבישה ביתית (49 שקל) ועוד. אני הזמנתי את הסלט עלים ירוקים ויניגרט אגוזים מנגו ושקדים קלויים (42 שקל). נשמע פשוט, אבל הכי טעים שיש. לקינוח יש עוגת גבינה באסקית אלוהית (38 שקל) או טירמיסו (38 שקל).

מקום לחזור אליו. צילום: ירין כהן

לסיכום: חבל מאוד שאין בר כזה בשכונה המנומנמת בה אני מתגוררת במרכז הארץ.

כתובת: שדרות הגעתון 29.

מלון שטרקמן ארנה: ארוחת בוקר בניחוח יקי

שטרקמן ארנה - מלון בוטיק משפחתי קטן ומקסים בנהריה, לגמרי זורק, בתחושה ובלוק, לאוסטריה של המאה הקודמת. את המלון מנהלות כיום ביד רמה 5 בנות משפחת שטרקמן (אמא ו-4 בנות), הצאצאיות של סבתא ארנה ואחותה שרלוטה, שהקימו את המלון הנהדר הזה אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת. את סיפורן פרסמנו כאן ביום המשפחה האחרון.

בנות משפחת שטרקמן. צילום: יחצ

הפעם נתמקד בארוחת הבוקר המוגשת במלון ופתוחה גם לקהל הרחב שאינו לן במלון. ארוחת הבוקר המושקעת והמגוונת מוגשת בחדר האוכל השקט והנעים. את הכל מכינים כאן במקום. הארוחה, המוגשת בסגנון בופה, כוללת בין היתר מבחר סלטים מצוינים אי אפשר להפסיק לבלוס, מאפים מלוחים, גבינות כמעט מכל סוג, פירות, מטבלים ולחמים טובים.

מבחר גבינות מעולות. צילום: ספיר פרץ

סלטים מצוינים. צילום: ספיר פרץ

ירקות במגוון וריאציות. צילום: ספיר פרץ

בגזרת המתוקים, מוצעים מבחר מאפים אך ללא ספק גולת הכותרת היא עוגת השטרודל תפוחים שנאפית לפי מתכון סודי שעובר במשפחת שטרקמן מדור לדור. האפל-שטרודל מוגשת עם קצפת ותאמינו לי שאי אפשר לעמוד בפניה.

אפל שטרודל שאי אפשר לעמוד בפניה. צילום: ספיר פרץ

שעות ארוחת הבוקר: ימים א'- ו' בין השעות 7:00-10:00, ימי שבת וחגים 7:00-10:30 בהזמנה מראש.

מחיר לאדם: 95 שקל.

כתובת: ז'בוטינסקי 29, נהריה.

מסעדת אדלינה: עסקית מעניינת

ואם אתם כבר בנהריה, שווה לקפוץ למסעדת אדלינה הוותיקה הנמצאת בקיבוץ כברי, דקות נסיעה מנהריה. למה? כי יש תפריט עסקי מעניין בצהריים. זמין בימים שני עד חמישי בין השעות 12:00-17:00.

מסעדת אדלינה בקיבוץ כברי. צילום: ספיר פרץ

התפריט די מגוון וכולל מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים. שתייה בתוספת תשלום. במנות הראשונות: סלט עלים; לבבות ארטישוק עם איולי עשבי תיבול, שקדים ופרמז'ן; קרפצ'יו בקר עם ויניגרט ליים ופרמז'ן; ומרק היום. לחילופין ניתן להזמין טאפאס זוגי המוגש כמנה ראשונה בהזמנת שתי מנות עיקריות. מה כולל הטאפאס הזוגי? קרם חציל קלוי עם קצח; לאבנה בשמן זית; סלט עלים; סלק גבינה מנצ'גו; טחינה ירוקה; לחם ומטבלים. אופציה מצוינת רק חבל שכמעט ולא נשאר מקום לעיקרית.

פותחים שולחן. צילום: ספיר פרץ

כך או כך, בגזרת העיקריות, התפריט מציע לבחירה: פסטה בשמן זית, שום ועשבי תיבול; פריקי עם ירקות העונה; אורז בר אדום ושחור עם שמנת, פטריות וירקות אפויים; כבד עוף מוקפץ ביין מראסלה ובצל עם פריקי; מאפה בשר וחציל אש עם ירקות אפויים ורוטב טחינה ויניגרט; פרגית במרינדת זעתר עם פירה תפו"א. התפריט העסקי מציע עיקריות נוספות לבחירה בתוספת של 25 שקל לסועד.

יש גם דגים. צילום: ספיר פרץ

ונעבור למתוק. בעסקית אפשר לבחור אחד מאלה תמורת 30 שקלים: עוגת גבינה, סורבה או גלידה בשלושה טעמים וקרמה קטלאנה בניחוח וניל ולימון. ויתרתי על אלה לטובת קינוח שאינו בעסקית: קדאיף מסקרפונה וניל ותותים (48 שקל) מצוין. כי לקינוחים יש לכותבת שורות אלה קיבה משל עצמה.

הקינוח המושלם. צילום: ספיר פרץ

מחיר: 95 שקל (לא כולל שתייה וקינוחים).

כתובת: קיבוץ כברי.

ועוד דבר...

לנהריה הגעתי בגלל האוכל, אבל לא רק. כארכיאולוגית בדימוס, שמחתי לשים את פעמיי אל הכנסייה הביזנטית, ששרידיה נמצאו לראשונה בשנת 1964 בלב שכונת המגורים "גבעת כצנלסון" בנהריה. במקום השתמרה רצפת פסיפס מהיפות שראיתי בארץ, הכוללת דמויות אדם ודמויות מעולם החי והצומח ודגמים גאומטריים. הסבר מרתק על המקום הזה ומקומות היסטוריים נוספים בעיר (דוגמת בית הכנסת הראשון), קיבלתי ממורה הדרך ויליד נהריה, אלי אוקנין. מומלץ לצאת איתו לסיור היסטורי בעיר. 054-7867840.

רצפת פסיפס מרהיבה בלב שכונת מגורים. צילום: ספיר פרץ