המרעננת הרשמית של הקיץ: עיירות החוף של מונטנגרו

המילה הראשונה שכדאי לכם ללמוד בשפת המקום היא פּוֹלאקוֹ (Polako), כלומר לאט ורגוע, אין מה למהר, כי זה המצב הנפשי שצריך להיכנס אליו כשמטיילים במונטנגרו, המדינה ההררית הקטנה ששמה נגזר מהצבע השחור של היערות העבותים שכיסו בעבר את מדרונות האלפים הדינריים, וכשתשוטו במפרץ קוטור תבינו למה היא נקראת כך.

טסנו עם סאן דור בטיסה ישירה של שעתיים וחצי בלבד לטיוואט (Tivat), והופ, הגענו לגן עדן. למונטנגרו יש המון מה להציע גם בהרים שבפנים הארץ, ומטיוואט תוכלו להמשיך גם ליעדים נוספים בבלקן, אבל אנחנו בחרנו להעביר ארבעה ימים רגועים, כלומר פּוֹלאקוֹ, לאורך קו החוף היפהפה של המדינה, מאזור בּוּדוָוה ועד הרצג נובי. את הכתבה הזו אתם יכולים לשמור ופשוט לעשות קופי-פייסט.

מלון דוקלי. צילום: אינגה מיכאלי

היי דרומה לבודווה

כשעה נסיעה דרומה מנמל התעופה הקטן בטיוואט, תגיעו אל העיר התוססת ביותר בריוויירה של מונטנגרו, בּוּדוָוה (Budva), עיר של מסיבות ופסטיבלים, עם חופי רחצה נהדרים עם מי טורקיז, מסעדות מצוינות ומלונות נהדרים, כך שזה בסיס מושלם לטיולים באזור. אנחנו התמקמנו במלון Dukley Hotel & Resort, מלון דירות יפהפה ברמה של חמישה כוכבים, שיושב לו על צלע גבעה, עטוף כולו בצמחייה עשירה עם ריח יסמין שנישא באוויר. ממרפסת הדירה הענקית והמודרנית שקיבלנו נשקף נוף מרהיב אל המפרץ ואל העיר העתיקה, וגם אל חוף הרחצה הפרטי של המלון (אחד משלושה). במלון יש גם בריכת אינפיניטי על הגג, כמה מסעדות – בהן גם מסעדת שלום, המסעדה הכשרה היחידה באזור, שמציעה בין השאר גם ארוחת שבת עם קידוש (בהזמנה מראש בלבד) – שלא לדבר על ספא, חדר כושר, ספורט ימי, מועדון ילדים ועוד.

רוצים לטייל בעיר העתיקה? המלון מציע לאורחיו סירת מנוע מהירה שיוצאת מהרציף הפרטי כל שעה עגולה, חוצה את המפרץ תוך חמש דקות ותביא אתכם היישר אל העיר הקטנה והמוקפת חומה, על סמטאותיה הציוריות ושלל החנויות, הברים, המסעדות ובתי הקפה שלה. למי שמחפש את החופים הציבוריים היפים ביותר, מהחוף הצמוד לעיר העתיקה יוצא שביל הליכה קצר שיביא אתכם אל חוף מוגרן (Mogren Beach), למעשה צמד חופים עם מנהרה קצרה שמפרידה ביניהם וחצובה בהר המתנשא מאחור. נקודה נוספת שאסור לפספס היא התצפית הנפלאה אל העיר העתיקה ולאזור כולו ממרומי מסעדת Vista Vidicovac, מקום מצוין לארוחת צהריים קלה.

בודווה. צילום: אינגה מיכאלי

כאמור, בודווה היא בסיס מצוין לטיולים באזור, כולל גיחה אל אגם סקדאר (Skadar) ואל שלל היקבים שבאזור, וקרוב יותר לבודווה גם וילה מילוצ'ר (Vila Milocer), פארק יפה עם שבילי הליכה ותצפית אל האי המפורסם סווטי סטפאן (Sveti Stefan) - מלון סופר יוקרתי ואהוב במיוחד על העשירים והמפורסמים. כמעט בצמוד אל הפארק ישנו כפר דייגים קטן וחמוד בשם פרז'נו (Pržno), ובה מסעדת דגים מומלצת בשם Konoba Langust. הגיעו לכאן, ומיד תתחילו להרגיש פּוֹלאקוֹ.

פורטו מונטנגרו. צילום: אינגה מיכאלי

צפונה אל מפרץ קוטור

המשכנו לקוטור ואל שאר העיירות הקסומות באזור, ובדרך עצרנו במרינה של טיוואט, פורטו מונטנגרו (Porto Montenegro), מתחם יוקרתי של מלונות, מסעדות, בתי קפה וחנויות של מיטב המעצבים, ומקום טוב לחלץ בו את העצמות ולשתות קפה בדרך צפונה.

היו לנו שני לילות באזור, ובחרנו לעשות את הדרך לשם בנסיעה נינוחה לאורך המפרץ היפהפה, עד קוטור ומשם ללינה באזור הרצג נובי. בדרך חזרה כבר לא צריך להקיף את המפרץ ולחזור באותה הדרך, כי בקרבת מלון הבוטיק שישנו בו (עוד נגיע אליו) יש מעבורת שחוצה את המפרץ 24 שעות ביממה, כל כמה דקות, כך שתוכלו לעלות עם הרכב, להגיע תוך חמש דקות אל הצד השני ולחסוך לעצמכם נסיעה של שעה בדרככם חזרה לנמל התעופה.

אבל רגע, אנחנו עדיין ביום השלישי. הנסיעה מטיוואט לאורך קו החוף של מפרץ קוטור עוצרת נשימה, ולא רק בגלל הנופים. הכבישים כאן צרים מאוד – ודו כיווניים – אז הקפידו לנסוע לאט. וכן, הנופים בהחלט מרהיבים, כך שכדאי גם לעצור בדרך בכמה מהעיירות הקטנות והציוריות, אבל עוד נגיע לזה מכיוון קצת שונה. אבל קודם, הסבר קצר על מפרץ קוטור, כי מדובר בתופעה גיאולוגית נדירה, לפחות בים התיכון – לשון ים ארוכה שחודרת לעומק של שלושים קילומטר אל בין ההרים שמסביב, עם פתח צר אחד כך שנוצרת תחושה שמדובר באגם ולא בים. למעשה, זה הפיורד היחיד בים התיכון.

מפרץ קוטור. צילום: אינגה מיכאלי

עוד לפני שהגענו לקוטור עצמה, עצרנו לארוחת צהריים במסעדת דגים קטנטנה בשם Konoba Bokeški Gušti. השירות היה אמנם קצת זעוף אך המקום מומלץ ביותר לאוהבי דגים ופירות ים (פחות לאוהבי בשר), והשוס הגדול הוא הישיבה ממש על שפת המים.

ממשיכים לקוטור (Kotor), עיר עתיקה ומוקפת חומה אדירה, וגם אתר מורשת העולם של אונסק"ו. בין החומות יקדם את פניכם מבוך נפלא של סמטאות צרות וציוריות, של כיכרות קטנות ושל בתים עתיקים, של חנויות ושל ושווקים, וגם שלל בתי קפה ומסעדות. מוטיב בולט מאוד הוא חתולי הרחוב, שמככבים גם בחנויות המזכרות ואפילו במוזיאון המוקדש להם. ואם אתם בכושר טוב, תוכלו לטפס מעלה-מעלה (מעל אלף מדרגות, לפחות שעה הליכה לכל כיוון) עד למבצר קוטור, משם נשקף נוף באמת, אבל באמת עוצר נשימה של המפרץ כולו.

אם ביקרתם בדוברובניק, ייתכן שגם קוטור תזכיר לכם אותה, והיא גם עמוסה כמוה בתיירים, בעיקר משום שממש מחוץ לחומות העיר עוגנת כל יום לפחות ספינת קרוזים אחת ענקית שמתוכה נשפכים החוצה נחילים של תיירי יום, אז אם אתם רוצים ליהנות מקוטור באמת, שווה להגיע לכאן אחרי שלוש אחר הצהריים, כשרובם כבר עוזבים את העיר, או פשוט ללון כאן לילה אחד.

הרצג נובי. צילום: אינגה מיכאלי

הרצג נובי המפתיעה

בשני הלילות האחרונים ישנו במלון הבוטיק Casa del Mare – Mediterraneo, מלון בוטיק קטן ומקסים השייך לרשת מקומית בשם זה. החופים כאן אמנם לא מרשימים כמו בבודווה, אבל למי שרוצה לטייל באזור המפרץ כמה ימים, זו בהחלט אפשרות לינה מצוינת. יש כאן ספא עם בריכה מקורה בקומת המרתף, חדרים וחללים ציבוריים מעוצבים היטב, חדרים מרווחים ונוחים (החיסרון היחיד הוא הכביש שמפריד בין החוף למלון, אם אתם סובלים מרעש, בקשו חדר עם מרפסת לגינה), ארוחת בוקר מצוינת ממש, חוף פרטי (מעבר לכביש) עם מסעדת חוף נהדרת – הארוחה הכי טובה שאכלנו בטיול – ובחודשי הקיץ גם מסעדת פופ אפ בשם Casa Epico שנפתחת על הגג בניצוחו של השף האיטלקי עטור כוכבי המישלן ארוס פיקו.

אחת ההפתעות של הטיול הייתה דווקא העיר הרצג נובי (Herceg Novi), שכן היא מוכרת פחות מבודווה ומקוטור אבל יש בה המון, מבצרים עתיקים עם נוף לים, כיכרות יפות, חנויות בוטיק טובות, בתי קפה – אל תחמיצו את בית הקפה העירוני (Gradska Kafana) שכמוהו תמצאו בכל עיר ועיירה במונטנגרו, הנוף מכאן פשוט מרהיב – וגם טיילת ארוכה. כדאי מאוד להקדיש לעיר לפחות חצי יום, אבל הקפידו להתחיל מהמבצר העליון ולרדת בהדרגה למטה עד הטיילת. הרצג נובי מוכרת בתור עיר של 100,001 מדרגות, אז עדיף לרדת בהן ולא לעלות. בערב אכלנו ב-Konoba Feral המצוינת שעל הטיילת, אבל גם היא מתאימה בעיקר לחובבי דגים ופירות ים, אז אם אתם מאוהבי הבשר, כמה מטרים משם נמצאת מסעדת Tri Lipe שזכתה לכינוי המקדונלד'ס המקומי – אפשר לקחת לדרך או לשבת במסעדה.

העיירה פּראסט. צילום: אינגה מיכאלי

וגם שיט בהפתעה

הבטחתי לכם שנראה את המפרץ גם מכיוון אחר, אז אחת החוויות השוות בטיול הייתה השיט ביאכטה של Akul Yachts, וגם אתם יכולים לשכור יאכטה שכזו ליום שלם או לשעתיים בלבד (לשישה אנשים או יותר זה גם ממש לא יקר). לשיט יצאנו מפורטו נובי (Porto Novi), מתחם יוקרתי נוסף של דירות יוקרה למכירה או להשכרה (מסתבר שלנובאק ג'וקוביץ' יש כאן דירה, אז אולי תוכלו לשחק איתו טניס), לצד שלל מסעדות, בתי קפה, גלידריה, פארק קטן וחמוד עם מגרש משחקים לילדים, ביץ' קלאב שווה עם מסעדה וגם מלון יוקרה של רשת One & Only. אנחנו באנו לכאן לארוחת צהריים במסעדה המזרח תיכונית Square, ואז יצאנו מהמרינה לשיט במפרץ קוטור.

השיט עצמו הוא חוויה, בדרך תוכלו לראות כמה מהעיירות היפות שאנחנו עברנו בנסיעה לאורך קו החוף, ותוכלו לעגון גם בפּראסט (Perast), עוד אחת מהעיירות הקסומות של מפרץ קוטור, ופנינה של ממש. היא קטנה בהרבה מקוטור, רק 500 תושבים לערך, ואפשר לחצות את הרחוב הראשי בחצי שעה בערך, אבל יש כאן כמה מסעדות שיושבות על קו המים, בתים עתיקים, כנסיות ושני איים הסמוכים לחוף – אחד מהם הוא גבירתנו של הסלעים (Gospa od Škrpjela), אי מלאכותי שנבנה על עמודים מעל לקרקעית הים. ואם תרצו ללון כאן, יש גם כמה מלונות שווים, כמו Heritage Grand Perast. כשמדברים על פּוֹלאקוֹ, מתכוונים בדיוק לפּראסט.

דוקלי. צילום: אינגה מיכאלי

אם עשיתי לכם חשק לגלות את מונטנגרו, המרעננת הרשמית של הקיץ, הזמינו טיסה ישירה של סאן דור לטיוואט (בכל ראשון וחמישי), ותוכלו ליהנות מחופשה משפחתית או רומנטית, מרואד טריפ משגע או מבטן גב במלון מפנק. מי צריך יותר מזה?

הכותבת הייתה אורחת של חברת התעופה סאן דור ושל לשכות התיירות של בודווה ושל הרצג נובי

מלון דוקלי. צילום: אינגה מיכאלי