הפרימיום של האקונומי: כך זה מרגיש לטוס במחלקה המשודרגת של אל על

זה לא אקונומי, אבל גם לא ביזנס. מחלקת "פרימיום אקונומי", מוצר יחסית חדש בתעופה האזרחית, היא משהו בין לבין. יצור כלאיים בין התיירים הצפופה לביזנס המפנקת, שנותן מענה בדיוק לכאלה שלא יכולים להרשות לעצמם כרטיס בביזנס ומצד שני, לא מוכנים לשמוע את צמד המילים - מחלקת תיירים ומוכנים/יכולים לשלם יותר מתיירים.

יצאתי לטיסת מבחן במחלקת פרימיום אקונומי של אל על בקו הישיר החדש לטוקיו, יפן שהושק במארס השנה, לפני העלייה לדרימליינר 787 (סוג המטוס בו המחלקה מוצעת בקווים השונים של אל על), תהיתי איך לכל הרוחות אשרוד 11 שעות טיסת לילה ישירה לטוקיו במצב ישיבה? בדיעבד, אני אומרת לכם, שדי בקלות, הודות לפרימיום אקונומי.

צילום: יחצ אל על

אז נכון שהכיסא לא הופך כאן למיטה נוחה כמו בביזנס, אבל הוא מרווח יותר מזה שבתיירים - רוחב 48 ס"מ. יש גם יותר מקום לרגליים – 97 ס"מ. בעולם שבו מחלקות תיירים הפכו מזמן לקופסאות סרדינים, מרווח שכזה לגמרי מציל את המצב. בפרימיום, שבה 35 מושבים בתצורה של 2-3-2, מקבלים גם כרית ושמיכה. היה לי קר אז ביקשתי וקיבלתי 3 שמיכות. הטריטוריה הזו מאובזרת גם במסך HD בגודל 13 אינץ', אוזניות משודרגות ושקעי USB להטענה. מקבלים גם קיט אישי (גרביים ממותגות אל על, כיסוי עיניים, אטמי אוזניים וקרם ידיים קטן). ולא פחות חשוב מזה, אפשר להגיע עם שתי מזוודות של 23 ק"ג כל אחת.

בגזרת האוכל, בטיסה לטוקיו קיבלנו שתי ארוחות: ערב ובוקר. ארוחת הערב הוגשה לא הרבה אחרי ההמראה. התפריט כלל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח. בראשונות: סלט של חקלאים – סלט שוק עם גרעיני דלעת וחמניות עם רוטב הדרים בצד; סלמון מעושן על מחית חצילים במיונז וסלט טבולה. במנות העיקריות מוגשות 3 אופציות לבחירה: סופלקי – נתחי עוף, חזה אווז, רוטב שום בצל עם תפוחי אדמה ועגבניות שרי צלויות; נתח בקר אונטריב עם פירה כמהין, אפונה ושעועית; דג סלמון עם שומר, רביולי פטריות וצנוניות מבושלות ברוטב קוקס בזיליקום. הזמנתי את האופציה האחרונה שהוגשה בכלי אוכל רב פעמיים והייתה טעימה. לקינוח, החוקרת הבולסת של פספורטניוז הלכה על הקרם ברולה עם פיסטוק גרוס. יש גם פירות העונה למי שרוצה.

ארוחת הבוקר, שהוגשה כשעה, מינוס פלוס, לפני הנחיתה, הציעה שתי אופציות לבחירה: אומלט עם רוטב שקשוקה וזוקיני קלוי או מאפה ירושלמי במילוי גבינה עם ביצה קשה וטחינה. לשתי האופציות האלה מתלווים סלט ירקות, סלמון מעושן, גבינת שמנת, יוגורט, פירות העונה, ריבה, חמאה ולחמנייה לבחירה. כמובן גם קפה – אספרסו או קפוצ'ינו או תה. החוקרת הבולסת של פספורטניוז הלכה על האופציה השנייה. המאפה הירושלמי היה טעים וגם הטחינה עשויה טוב.

צילום: ספיר פרץ

לסיכום, זה עדיין אקונומי אבל בכל זאת פרימיום.

הכותבת הינה אורחת של חברת אל על ומשרד התיירות של טוקיו.