ב-18 באוגוסט זה יקרה: הרכבת הקלה תצא לנסיעה הציבורית הראשונה. כמה זה יעלה לכם?

את הפתיח לכתבה הזו הרוויחו העומדים מאחורי פרויקט "דנקל" - הרכבת הקלה של גוש דן - בצדק. אחרי שנים של הבטחות, נעיצת תאריכים בלוח השנה, ראיונות ובעיקר דחיות, הרכבת הקלה מתוכננת לבצע את הנסיעה הציבורית הראשונה שלה (כלומר, הסעה "על אמת" עם נוסעים) ביום שישי ה-18 באוגוסט 2023.

היום (ו') הודיעה שרת התחבורה כי בשיחה עם מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן, מנכ"ל נת"ע חיים גליק, הבכירים במשרד התחבורה, כי הנחתה להיערך לפתיחת הרצה לציבור ב-18 באוגוסט.

התאריך נקבע לא במקרה. לצד גזירת הסרט בטקס החגיגי המתוכנן, לה ייחלה שנים שרת התחבורה מירי רגב, תחילת הפעלת הקו הראשון (האדום) של הרכבת דווקא ביום שישי תאפשר למזער את הפוטנציאל לתקלות שכן היא תפעל בין השעות 05:40 בבוקר עד כשעתיים לפני כניסת השבת, בניגוד ליום עבודה מלא – ועוד נגיע בהמשך לכל הפרטים הטכניים והחשובים שצריכים לדעת על הרכבת הקלה – שבשנים האחרונות היתה בעיקר קללה.

צילום: נטע

היסטוריה של תקלות

מבלי להיכנס להיסטוריה הפחות רלוונטית נזכיר רק שהרעיון להקמת רכבת מסוג זה בתל אביב החל לפני כמעט מאה שנים, ובשנות השישים אפילו נבנה בסיס להקמת תחנה מתחת למגדל שלום – בסיס בו לא נעשה שימוש בפרויקט הסופי שיוצא כעת לדרך. ואפרופו תחנה תחתית, אחת ההצעות הפופולריות לאורך השנים - שיש מי שטוענים שגם אי-יישומה יהיה בכייה לדורות - היתה רכבת תחתית מלאה בגוש דן, כן ממש כמו זו שאנחנו מכירים ממרבית הערים הגדולות בעולם. כמובן שהסיבה התקציבית הביאה לייצור הכלאיים שחציו עילי וחציו תחתי, שכן הרבה יותר זול להניח מסילות בקו הרחוב מאשר לחפור מטרים רבים מתחת לאדמה. ולמרות הדברים הללו, חציו השני של הפרויקט העתידי – המטרו עליו נרחיב בהמשך, יהיה תחתי לחלוטין. מבולבלים? נסביר הכל בהמשך.

הקמת הרכבת כפי שלבטח ראיתם נוסעת באינספור נסיעות מבחן בשנה האחרונה, החלה לפני שמונה שנים בדיוק, באוגוסט 2015, כאשר תחילת הפעילות תוכננה לאוקטובר 2021.

מה קרה בין אוקטובר ההוא לבין אוגוסט הזה שהביא לדחייה של כמעט שנתיים בתאריך ההפעלה? בעיקר תקלות בלימה חוזרות ונשנות, סוג של בלימות פתע לא נחוצות שהרכבת ביצעה והצריכו תיקונים נרחבים. בו בזמן, נרשמו גם חיכוכים קולניים ופומביים בין שרת התחבורה לראשי החברה המפעילה את הרכבת נת"ע ("נתיבי תחבורה עירוניים), שהביאו גם לנישולה מניהול פרויקט המטרו העתידי, עליו עוד נרחיב בהמשך.

הנה באה הרכבת

אחרי שסקרנו בזריזות את העבר הפחות מרשים של הדנקל, נסתכל אל ההווה וגם אל העתיד של אמצעי התחבורה האירופי בעל השם הבלתי-קליט בעליל ובטח שלא בינלאומי, שנוחת עלינו כעת ויש לנו היכרות מפורטת לעשות איתו.

הקו שייפתח אי"ה בשישי ה-18 באוגוסט יהיה הקו האדום, הראשון מבין שלושה קווי רכבת קלה מתוכננים בגוש דן. אורכו 24 קילומטרים, כמחציתם מתחת לקרקע. 34 תחנות מתקדמות וחדשניות ממוקמות לאורך הקו, שהעליה לרכבת בהן עובדת בשיטת הדלת הכפולה, כפי שרק לאחרונה יושם בקו אליזבת' החדש והמרהיב בלונדון. עלות הקמת הקו הזה בלבד מסתכמת לאחר כל העיכובים והבעיות בכמעט 20 מיליארד שקלים. המסלול מתחיל בתחנה המרכזית בפתח תקווה, ממשיך אל תחנות פתח תקווה, משם לאם המושבות, רמת גן ובני ברק, תחנות תל אביב (שמרביתן במקטע התת-קרקעי) ומסתיים בבת ים.

לקו יהיו שלושה "תתי מסלולים", כאשר הראשי שבהם יהיה המרכזי – R1, מהתחנה המרכזית פ"ת אל תחנת הקוממיות; R2 מקריית אריה לתחנת הקוממיות (יופעל חלקית) ו-R3 שייסע ככל הנראה רק פעם ביום יגיע מקריית אריה לתחנת אליפלט הסמוכה לשכונות פלורנטין ונווה צדק בתל אביב.

בקו האדום צפויים לנסוע יותר מ-230 אלף נוסעים ביום. הם יעשו זאת בתחילה ב-26 רכבות (בהמשך 45), שכל אחת מורכבת משני קרונות ענק לבנים שביחד מרכיבים מעין זחל באורך 70 מטרים שיכולים להכיל עד כ-450 נוסעים.

תדירות הרכבות עשויה לאכזב מעט את מי שנסעו פעמים רבות ברכבות דומות בעולם: בכל 10 דקות צפויה לעבור רכבת בתחנות, אך בהמשך התדירות אמורה להשתפר לאחת לחמש דקות.

ומה באשר לקווים הבאים? הבא בתור יהיה הקו הסגול והארוך יותר (27 ק"מ) שהקמתו צפויה להסתיים ב-2026 והקו הירוק שהקמתו אמורה להסתיים ב-2028. הקו הסגול ייצא ממסוף ארלוזורוב בתל אביב ויעבור במרכז העיר; משם ימשיך לדרום העיר ולאזור התחנה המרכזית בתל אביב; המשך הקו בכיוון אזור אלוף שדה ברמת גן, בית החולים שיבא תל השומר, ומשם לסביון ויהוד-מונוסון.

הקו הירוק יחבר את נווה שרת בצפון תל אביב ואת מרכז העסקים של רמת החייל אל גני התערוכה ואוניברסיטת תל אביב, ודרך רמת אביב יגיע לאזור שדה דב עליו השלום, ומשם למרכז העיר. בהמשך המסלול יגיע הקו הירוק לאזור קיבוץ גלויות ואבו כביר וימשיך לתחנות חולון עד למסוף משה דיין.

אבל זה עוד לא הכל. גם 3 קווי מטרו צפויים לקום בעתיד הרחוק, כלומר בין 2034 ל-2037. הקווים העתידיים יפעלו באזור השרון (M1) אזור סגולה בפתח תקווה שיחובר לחולון דרך תל אביב (M2) וקו נוסף שיחבר בין הרצליה לפתח תקווה וקריית אונו ותאמינו או לא, יגיע בסוף גם לנתב"ג (M3).

ואיפה התיירים בסיפור הזה?

מובן כי הצורך המקורי של הרכבת הוא הסעת המונים, אך אחת השאלות שנשאלו לאורך הדרך היא כיצד ירוויח מהפרויקט החדש התייר המגיע לבקר בישראל. כפי שניתן להבין בין שלל הקווים, לפחות בעשור הקרוב אף תייר לא יזכה להגיע מנתב"ג לתל אביב ברכבת תחתית או ברכבת הקלה – שלמעט כמה תחנות בקו הסגול לא תעבור באזורי תיירות משמעותיים בתל אביב. יש לציין גם כי נת"ע נכנעה לנתב"ג בסוגיית השבת, ולמרות דבריו של מנכ"ל החברה לשעבר, לפיהם הרכבת הקלה יכולה לפעול גם ללא נהג מה שיאפשר הפעלתה בשבת – משרד התחבורה מנע כל אפשרות לפתוח את העניין לדיון, מה שהיה צפוי להביא למשבר קואליציוני חריף עם החרדים – ושוב, גם הפעם, לא נזכה לראות את אמצעי התחבורה החדש והחדשני פותר את סוגיית התחבורה הציבורית בשבת. לפחות לא בממשלה הנוכחית. והתיירים? הם ימשיכו "לזכות" בתעריפים מופרזים בנסיעות במוניות בסופי שבוע למרכזי הערים. פיקוח על המוניות בנתב"ג? בכך לא מצאו זמן במשרד התחבורה להתעסק, או שוועדי המוניות שהרגולציה תפגע בהם - פשוט חזקים מדי בשביל השרה.

כמה זה יעלה לנו ואיך בכלל משלמים?

מחיר נסיעה ברכבת הקלה בגוש דן יעמוד בשלב הראשון על 5.5 שקלים, זהה למחיר נסיעה בודדת באוטובוס. בעוד כשנה, עם זאת, צפויים המחירים לזנק לכ-8 שקלים. למרות התקווה הגדולה, עד רגעים אלה לא ברור האם בחודשים הראשונים תינתן הנחה או שתתאפשר נסיעה ללא תשלום, כנהוג בפתיחת קווים דומים בעולם וכפי שגם רצו בנת"ע לבצע בישראל - אך גורמים ממשלתיים עדיין מתנגדים לכך.

איך משלמים? לא ניתן לשלם ברכבת עצמה בשום צורה שהיא, אלא בתחנות עצמן – באמצעות אפליקציות התחבורה הציבורית והחניה (MOOVIT, Cello, פנגו, Hop-On ועוד) וגם באמצעות רכישת כרטיס בתחנה עצמה. את הכרטיסים יש לתקף בטרם העלייה לרכבת, ולהציג לפקחים לפי דרישה.

בתחנות התחתיות הכניסה לתחנה תתבצע באמצעות הכרטיס, ואילו בעיליות – לא אנחנו סיפרנו לכם – אין אפשרות לפקח אלקטרונית האם תיקפתם או לא, אלא כאמור באמצעות פקחים בלבד.

ניתן יהיה לרכוש כרטיס חופשי-יומי במחיר של 14 שקלים, או חופשי-יומי-חודשי במחיר 294 שקלים.

אז כן, אפשר גם להיות מעט חיוביים ולברך על המוגמר (אנחנו מקווים שהפעם באמת) ולשמוח על הצטרפות גוש דן למשפחת הערים הגדולות (אחרי ירושלים!) בהן פועלת רכבת קלה. שתהיה נסיעה טובה, בטוחה ומהנה.