גבורה ישראלית: סיפורו של אפרים פורטיס במלחמת יום הכיפורים
"נפצע פעם אחר פעם, פונה - וחזר לחצות את התעלה": סיפור הגבורה והתושיה של אפרים פורטיס, מנכ״ל חברת אופן סקיי, מבכירי ענף התיירות והתעופה בישראל, עליו הוענק לו עיטור המופת מהרמטכ"ל "על אומץ לב ומנהיגות למופת"
בליל 15-16 באוקטובר 1973, שימש סגן אפרים פורטיס כקצין קשר באזור צליחת התעלה. עם תחילת חצייתה, נפצע פורטיס מרסיסי פגז - אך למרות זאת, המשיך ומילא את כל תפקידיו.
לאחר שלושה ימי קרב קשים, נפצע שנית בשתי ידיו. פציעה שאמורה היתה להחזיר אותו אל העורף ולסיים את חלקו במלחמה. אך על אף היותו פצוע וחסר יכולת להשתמש בידיו, המשיך למלא את תפקידו במשך כל הזמן, למופת, עד שפונה לתאג"ד - בפקודה.
בחודש מאי 1975 הוענק לפורטיס עיטור המופת מידי הרמטכ"ל רא"ל מרדכי (מוטה) גור. בדברי המטכ"ל נכתב כי העיטור הוענק לפורטיס, "על מעשיו, על גילוי אומץ הלב, הדוגמה האישית והמנהיגות למופת".
שושלת של גבורה
אבל פורטיס הוא לא הראשון במשפחתו הנושא עמו סיפורי גבורה. סבו, מרדכי פריזיס יליד חלקידיקי שביוון, לחם בצבא היווני. באוקטובר 1940 עם פרוץ מלחמת איטליה-יוון, היה לקצין הבכיר ביותר בקהילה היהודית.
אוגדתו הצליחה לבלום את התקדמות האיטלקים לתוך שטחי יוון. ב-5 בדצמבר 1940 הופצצו הקווים הקדמיים של האוגדה בידי מטוסי קרב איטלקיים ובהמשך החלה תקיפה רגלית.
פריזיס ייצב את קו החזית והוביל את כוחותיו למתקפת נגד. הוא נפצע קשה מאוד מאש מקלעי מטוס איטלקי. על פי סיפורי חבריו לנשק, אמר פריזיס "שמע ישראל" בטרם מת מפצעיו.
אמו של אפרים פורטיס, שריקה, לחמה ביוון במלחמת העולם השנייה. "קפיטנה שריקה" הקימה פלוגת נשים לוחמות בגיל 18 בלבד ועל פי מורשת הקרב חיסלה במו ידיה משתף פעולה ששמח על הוצאתה להורג של דודניתה.
בחודש יוני 1946 עלתה על אוניית המעפילים "חביבה רייך" עם ארוסה, מרדכי. הם נתפסו ונשלחו למחנה מעצר שממנו הגיעו לקיבוץ גבעת ברנר, ומשם לתל אביב, שם נישא הזוג הצעיר והקים משפחה.
הבן אפרים, כאמור, נושא עיטור המופת מהרמטכ"ל, הקים בשנת 1982 את חברת אופן-סקיי, בה הוא משמש מנכ"ל עד היום. פורטיס נחשב לאחד מבכירי ענף התיירות והתעופה בישראל.