"12 סיבובי אופניים ליום הולדתו ה-12 של ארז שבשבי חמאס"

יום הולדת עצוב בשבי חמאס. במתחם הוולודרום (רכיבת אופניים) בצפון תל אביב, התכנסו היום (חמישי) חברי קהילת הרוכבים של ישראל, מקצוענים וחובבים כאחד, כדי לחגוג את יום הולדתו ה-12 של ארז קלדרון השבוי בעזה.

רוכבים למען שחרורו של ארז קלדרון - ביום הולדתו ה-12

ארז נחטף מביתו בניר עוז במתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר, יחד עם אביו עופר ואחותו סהר בת ה-16. סבתו כרמלה ובת דודתו נויה נרצחו בטבח הנורא.

משפחתו של ארז (צילום: אפרת דורון)

"ארז אוהב לרכוב באופני הרים", מספרת אמו הדס לפספורטניוז. "אביו גם רוכב אופניים מקצוען. הלוואי שהם היו איתנו היום כדי לראות את מה שקורה כאן. אני מחכה לו, אני ממתינה להפתעה בכל רגע לראות אותו שמח ומאושר כמו שהוא תמיד, מחייך ומפזר את אורו בכל מקום".

סביב בני המשפחה הוצבו שלטים אופטימיים ומרגשים עליהם נכתב "ארזיקו האהוב והאלוף שלנו, אתה חוזר גדול בשנה. מחכים לחזור ולרכוב איתך".

אמו של ארז עם האופניים שיחכו לו (צילום: אפרת דורון)

דפנה לנג, יו"ר איגוד האופניים, סיפרה כי "ארז ועופר קלדרון הם חלק מקהילת האופניים. הם רוכבים מוכרים, חלק מהקהילה החמה שלנו. כאשר פנו אלינו ואמרו לנו שארז חוגג 12, מיד התגייסנו כדי לציין את התאריך המיוחד הזה ואת העובדה שהוא חוגג 12 והוא לא איתנו אלא חטוף בעזה".

האמא הדס ועוגת יום ההולדת (צילום: אפרת דורון)

30 מרוכבי נבחרת ישראל, לצד רוכבים צעירים, התכנסו בוולודרום על שם סילבן אדמס שם ביצעו 12 סיבובי רכיבה עבור כל שנה של ארז, כשתמונתו הוקרנה על המסכים ברגע מרגש במיוחד.

"נבטיח לך שתמיד נשמור עליך"

במהלך האירוע בירכה האמא הדס את ארז ליום הולדתו, בברכה שלא הותירה עין יבשה בקהל. "אני מחכה לשובך שתחזור, נצחק, נבכה, ונוכל להבטיח לך שתמיד נשמור עליך. אני רוצה לאחל לך מזל טוב, יום הולדת שמח, עד 120".

דפנה לנג, יו''ר איגוד האופניים (צילום: אפרת דורון)

בהמשך, העניקו למשפחה אופניים מקצועיות שיחכו בפתח הוולודרום ויחזו בהם מאות המגיעים למתחם מדי יום. אמו של ארז, הדס, אמרה "המתנה הזו מחכה לארז כאן, אופניים גדולים ויפים". דפנה מוסיפה כי "כך נסמן כל יום יום שארז לא איתנו וכלל החטופים לא איתנו. זה הלב של קהילת האופניים שכאן בשביל ארז, עופר והרבה רוכבים שנרצחו. עוטף עזה בשבת זה אזור פופולרי מאוד לרכיבה וזה אסון שהיכה חזק מאוד בקהילה.

הדס האמא מבקשת לתאר את שאירע ב-7 באוקטובר כשואה שעברה על קיבוץ ניר עוז. "עברנו טבח נוראי, שואה, אין לנו בית לחזור אליו. שרפו את כל הבתים שלנו כמו גם את כל רכושנו. חמישה מבני משפחתנו נחטפו. לא היה לנו אפילו זמן להתאבל ולהגיע לקברים של מתינו".

דפנה מסכמת במילים "אנחנו מקווים שהאופניים האלה לא יהיו פה מהר מאוד, כי ארז חזר וקיבל את האופניים וחזר לרכוב איתם".