תירגעו וקחו סושי: היפנית החדשה בתל אביב שלא נותנת לכלום להכניע אותה

אין הרבה תל אביביים וחובבי סושי שלא מכירים את מסעדת מון שהייתה מהראשונות שהביאו את טרנד הסושי לארץ והייתה ממוסדות הסושי הוותיקות בארץ. את המסעדה הובילו במשך שנים ארוכות השף וואט סאנג ומנהל המסעדה, זוהר שטרך. הידידות בין השניים הפכה עכשיו לשותפות כלכלית ולהגשמת חלום לשניהם - לפתוח מקום משלהם שיזקק את האהבה שלהם למטבח יפני ולסושי ברמה הגבוהה ביותר.

כמובן, שכמו כל פתיחה של מסעדה בימים אלה, הפתיחה של מסעדת וואט סאנג (על שם השף), לא לוותה ברעש וצלצולים אלא בהרצה שקטה, מהודקת ואולי הכי נכונה שיש.

הלוקיישן שנבחר לוואט סאנג הוא באחד האזורים המתפתחים בשנים האחרונות: לבונטין בואכה מקווה ישראל. השילוב של צעירים אמידים ובנייה מחודשת, הפך את הסביבה והרחובות ליד, לשכונה שוקקת חיים מלאת טרנד עם לא מעט ברי יין ואלכוהול לצד מזללות כיפיות כגון הטאקריה, בורגר 26, הסופר פיצה וכמובן, הדליקטסן הוותיק. מה שאין בסביבה הזו כ"כ הן מסעדות לשבת לאכול בהן ארוחת ערב של ממש, מלבד אוקינאווה ומגזינו ולכן, יש מצב שהבחירה של וואט סאנג הייתה חכמה במיוחד.

צילום: אסנת גואטה

הדבר הראשון שמקבלים כשנכנסים למסעדה היא אווירת השלווה והרוגע, כאילו הגעתי לספא קולינרי עם ריחות של אוכל במקום שמנים. אלמנטים של זרימה, צבעים רכים ואורות חמים מייצרים מקום שעושה חשק עז לשבת בו, קיר שלם מואר מלא באלכוהול יפני אל מול בר נטול אותן ויטרינות מלאות בדגים אלא רק וואט סאנג עצמו והסו-שפים שלו שעסוקים בהכנת סושי ללא הרף.

מה אוכלים?
קודם כל מה שותים וזה סאקה. יש כמובן קוקטיילים ואלכוהול אבל סושי מושלם עם סאקה, הוא משלים את הסושי ולא משתלט ותוכלו להנות ממנו גם אם אתם אוהבים יבש ופרחוני או מתקתק, כי, כמו יין, יש לו מגוון טעמים וסגנונות. חוץ מזה, לסאקה אין הנגאובר. תאמינו למישהי שעברה כמה לילות שתיית סאקה קשוחים.

טוב חפרתי מספיק, בואו נאכל. התפריט בוואט סאנג מבוסס רובו על סושי לגווניו. כלומר, ניגירי, סשימי, מאקי, קונוס, אינסייד אאוט ורולים ללא אצה וכדומה, אבל שניה לפני שתצללו לעולם הסושי יש בדף הראשון כמה מנות שוות במיוחד שאני ממש ממליצה לכם להתחיל איתן.

אחת ההפתעות הטעימות היא מנת ראמן עוף מושלם, מדוייק, עשיר וסמיך שבעבע 9 שעות על האש, גדוש בטעמים עמוקים ומבוצע בדיוק כמו שראמן צריך להיות, עם ביצה חצי רכה שבושלה ארוכות ונתחי בשר רכים (יש גם גירסת שרימפס 72-29 שקלים), תמצאו גם סלט מלפפונים יפני עם מלפפונים שנכתשו לספיגת טעמים ומנה נהדרת של עגבניות שרי מקולפות שהוחמצו קלות במרינדה יפנית מתקתקה מלוחה (31 שקלים לשתיהן).

מנה נוספת שאסור לכם לפספס וגם מראה, כמו עם הראמן, את היכולות של וואט סאנג ואת הרצון להביא מנות קצת אחרות היא הסקאלופ הצרובים על תבשיל קרם אורז לבן משולב באורז שחור בעיצוב של יין ויאנג (74 שקלים). מנה מסקרנת ויפייפיה ומאד לא סטנדרטית בסצנה האסייאתית בארץ. הטמפורה שרימפס או הירקות עטופים בטמפורה אוורירית ופריכה במיוחד (51 שקלים) שתעבוד אחלה אם בא לכם רק דרינק ונישנוש משביע.

מסעדת וואט סאנג. צילום: אסנת גואטה

כמה מילים על הסושי, מה שמבדיל סושי טוב מסושי ממוצע בעיני, הוא האורז וכמובן איכות הדג. על איכות הדג מיותר לדבר כי מקומות שלא מחזיקים דגים ברמה הם לא מקומות שכותבים עליהם. לשף וואט יש תערובת שונה לתיבול האורז שלו, הטעמים יותר עדינים ממה שהתרגלנו בסושיות ולכן כל הביס הוא עדין יותר - דבר המורגש מייד בנגירי המעולה (לא לוותר על בטן הסלמון הצרובה – זה ביס שנמס בפה).

הסשימי חתוך בכמה ורסיות: קלאסית, חיתוך עבה עם רוטב יוזו-כמהין וגם רול ממולא בדייקון, תמצאו ניגירי על בסיס איקורה או טוביקו, מגוון של קערות צ'יראשי צבעוניות (81 שקלים לסלמון, 89 שקלים לטונה), וגם טרטר, אינארי, ורול בטרה שזה רול נטול אצה שמוגש בצורה שמחה במיוחד, לכל זה תוסיפו כ-15 רולים מיוחדים שבנה וואט שלהפתעתי לא עוברים את ה-65 ואפילו רובם בממוצע ה-55 שקלים. אז ריספקט.

בתקופה שהנאה זו עדיין מילה גסה, וואט סאנג היא מקום מרגיע שבא, בעיני, בדיוק בזמן. אין בו כרגע רעש ומוזיקה מקפיצה, הכל מתנהל ברכות ושלווה. זה מקום לשבת לדבר, אולי לצאת לדייט רגוע או סתם לעבור לאכול ראמן מנחם ולחזור הביתה. טעים שם, איכותי ולא יקר כמו שרוב היפניות בארץ מתומחרות . מקווה שיישאר ככה.

וואט סאנג סושי & מור (Wat Sang Sushi & More), הרכבת 12 פינת לבונטין (מאחורי בית המכס הישן), תל אביב.