"עצירה כמעט מוחלטת של כל שירותי התיירות בישראל"
כך עולה ממסמך מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "משבר כלכלי בענף עלול להשפיע על כלל המשק ויש לו גם השפעה על התוצר"
מרכז המחקר והמידע בכנסת חיבר מסמך מיוחד על השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על ענף התיירות.
"עצירה כמעט מוחלטת של כל שירותי התיירות בישראל, התוצר במשק עלול לרדת בכ-2.5% (בחישוב שנתי) רק עקב הפגיעה הקשה בענף התיירות", כך מעריכים מחברי המסמך.
עוד מציינים במסמך האמור כי "לענף התיירות יש חשיבות כלכלית, חברתית ופוליטית, והוא משפיע על ענפי כלכלה רבים. ההוצאות של תיירים מחו"ל בארץ בשנת 2019 היו כ-25.9 מיליארד שקל, שהם כ-13.1% מסך יצוא השירותים של ישראל. הערך המוסף של ענף התיירות נאמד ב-33.5, כ-2.5% מהתוצר. מספר משרות בענף התיירות נאמד ב-149,900, כ-3.8% מכלל המשרות במשק. על פי נתונים אלו נראה כי משבר כלכלי בענף זה עשוי להשפיע על כלל המשק, ויש לו גם השפעה על התוצר".
עוד מציינים במרכז המחקר של הכנסת, "הענפים העיקריים המספקים את צריכת התיירות הם ענף שירותי אירוח, כגון מלונות, וענף התעופה, מספקים יחד כ-55% מצריכת התיירות בישראל".
זאת ועוד נאמר, "בשנת 2019, טרם התפרצות נגיף הקורונה, מספר המבקרים הגיע לשיא של 4.9 מיליון. בשנים 2020-2021 מספר המבקרים ירד לפחות ממיליון ובשנת 2020 עלה ל-2.9 מיליון, כ-60% ממספר המבקרים בשנת 2019, טרם משבר הקורונה. בתשעת החודשים הראשונים של 2203 מספר המבקרים היה כ-3 מיליון, יותר מאשר בשנת 2022 בשלמותה, והדבר מעיד על עלייה במספר המבקרים. כ-6% מהמבקרים הם מבקרי יום".
במחקר עוסקים גם במה שקורה לאחר מבצעים צבאיים, "עולה מהנתונים כי חלה ירידה ניכרת בפדיון בתי המלון מתיירי חוץ. כך, בספטמבר 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, חלה ירידה של כ-61% בפדיון לעומת יוני 2006. בעופרת יצוקה חלה ירידה של כ-55% בהשוואה לטרום המלחמה, ובצוק איתן חלה ירידה של כ-56% בהשוואה לטרום המבצע. כמו כן, לוקח זמן רב עד אשר תיירות החוץ חוזרת לרמתה טרום המלחמה,(מעל קו המגמה), לעיתים אף שנה ויותר".