טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות: "התיירות תחזור כמו החיים"

"באחד הביקורים שלי במטה משפחות החטופים זכיתי לפגוש את אימו של עומר שם טוב היפיוף, שמעיניו התכולות נשפכות נהרות של שמחת חיים וטוב לב. עומר חטוף בעזה. ולא חשוב כמה פעמים נקרא, נכתוב או נגיד זה, זה עדיין לא נתפס.

אימא שלו הנפלאה, שבתעצומות נפש מצליחה לחזק את כל מי שפוגש בה, חיבקה אותי ואמרה, תבטיחי לי שכשהוא ישתחרר תסדרי לנו לנסוע לחופש מדהים. סגור, עניתי לה, עלי. לאן תרצו לנסוע כשהוא יחזור? לקוסטה ריקה נראה לי, היא ענתה. אבל נשאל אותו כשיחזור. עבורי, זה היה רגע מזוקק של תמצית הוויית התיירות.

אותה תיירות שחוטפת את המכה ראשונה בכל משבר, שתמיד מתאוששת אחרונה. אותה התיירות שהיא המיקרוקוסמוס של החיים עצמם. בימים הקשים היא מגנט לשלילי - המצב הלאומי, המצב הביטחוני, מצב האנטישמיות, מצב הרוח. אבל בימים הטובים היא המראה של החיים עצמם: של שמחה, של אופטימית, של אוויר, של צמיחה, של חופש, ושל נער אחד מהמם שבקרוב יחזור הביתה וייסע עם אימא שלו לקוסטה ריקה.

הטעות הנפוצה לצערי אצל מקבלי ההחלטות היא שתיירות זה מותרות. עוד טעות בקונספציה. תיירות היא פרנסה לעשרות אלפי משפחות, היא מקור הכנסה עצום למדינה, היא גאווה ומורשת, יחסי חוץ ופטריוטיות, משפחה ועסקים, היא החיים והיא חיונית.

בגלל זה, גם בתוך העצב, הכעס והדאגה האינסופיים, אנחנו ממשיכים להילחם עליה. זאת חלקת האלוהים הקטנה שלנו, התרומה שלנו לחוסנו של העורף של העם הזה. בשביל זה התייצבנו בכנסת ובממשלה בכל יום ונמשיך להתייצב כמה שצריך כדי להילחם על קיומו וצמיחתו של הענף. התמזל מזלנו ומצאנו שותף חזק, עקשן ומשמעותי להגנה על הענף בדמותו של שר התיירות, חיים כץ, והצוות שאיתו, ולהם התודה.

אסכם ואומר שגם כשהלב והראש עם המשפחות ששכלו את אהוביהם, עם החיילים שבחזית וכמובן עם החטופים, אנו יודעים שהתיירות תחזור ותפרוץ, בדיוק כמו שאנו יודעים שהחיים יחזרו ויפרצו. יש לנו חובה לענף, ולענף יש חובה למדינה: לשרוד, לצמוח ולהיות שם כשהשפיות תחזור. כשעומר יחזור. כשננצח".