בעקבות המלחמה: שוק העבודה הערבי, הפגיעה העיקרית: בענפי הבנייה והתיירות

ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל בדקה את השפעת המלחמה על תשומת העבודה בחברה הערבית. ממצאי סקר כוח אדם לאוקטובר 2023 מצביעים על פגיעה ניכרת בתעסוקה בכלל ובחברה הערבית בפרט.

בחודש זה שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה עמד על 15.6% בחברה הערבית לעומת 8.6% בחברה היהודית. מעבר לכך, שיעור המועסקים שנעדרו ממקום העבודה בקרב החברה הערבית בחודש אוקטובר היה גבוה ב-4.5% מאשר בחברה היהודית. 

שיעור הגידול של האבטלה הרחבה בקרב הגברים מהחברה הערבית היה גבוה בהרבה מאשר בקרב הגברים היהודיים (13.6% לעומת 4.3%) בעוד שבקרב הנשים לא היו הבדלים ניכרים (5.1% בקרב הנשים מהחברה הערבית, 6.3% בחברה היהודית).

נתוני הירידה החדה בתעסוקה בחברה הערבית מבטאים את העובדה שכשליש מהעובדים הערבים מועסקים בענפים ומשלחי יד החשופים לירידה בתעסוקה בטווח הקצר כתוצאה מהמלחמה - אתרי בנייה, מסעדנות, תיירות ופנאי, וכן בצמצום אפשרי בתעסוקת ערבים כנותני שירותים לחברה היהודית

כבר בשבוע הראשון למלחמה וכן לאורך אוקטובר ונובמבר חלה עלייה משמעותית במספר הנרשמים בשירות התעסוקה, בעיקר עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום. מנתוני סקר כוח האדם לחודש אוקטובר 2023 עולה שבעוד שלא היה שינוי משמעותי בשיעור התעסוקה ובשיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה, חל גידול משמעותי במספר המועסקים שנעדרו במשך לפחות שבוע מלא ממקומות העבודה (עלייה של 675 אלף איש בהשוואה לחודש ספטמבר 2023).

הירידה בתעסוקה בעת הזו עלולה לנבוע הן ממוצרים ושירותים שאינם חיוניים וכתוצאה מכך ירידה בביקוש לעובדים והן ממחסור בעובדים המוביל לירידת הפעילות בענף כך שנפגעת אפשרות התעסוקה בעבור אלו שיכולים לעבוד.

בנוסף לאלו ובהתבסס על אירועים ביטחוניים קודמים, לחברה הערבית עלול להיות גורם סיכון ייחודי הנובע מצמצום באינטראקציה בין יהודים לערבים בשוק העבודה.

חשיבות בחינה זו מתחדדת נוכח המצב החברתי-כלכלי בחברה הערבית טרום תקופת הלחימה, אז שיעור ניכר ממשקי הבית שהה מתחת לקו העוני. בנוסף, בשל רמת ההכנסה הנמוכה יחסית של משקי הבית מהחברה הערבית יכולת ההתמודדות שלהם עם אובדן הכנסה (אפילו לתקופה קצרה) היא נמוכה.

השפעת המלחמה על שוק התעסוקה אינה אחידה בין ענפי הכלכלה וישנם ענפים אשר חוו פגיעה ניכרת יותר בתעסוקה מענפים אחרים ובכך חשפו את המועסקים בהם לסיכון מוגבר לירידה בתעסוקה. ניתן להבחין בין שני גורמים עיקריים שהובילו לפגיעה בפעילות הכלכלית של הענפים: ירידה בביקוש למוצרים לא חיוניים - מגמה הבאה לידי ביטוי באופן בולט בירידה בהוצאות בכרטיסי אשראי במיוחד בענפי הפנאי השונים - חינוך ופנאי, טיסות ובתי מלון, מסעדות ושירותים אחרים.

כמו כן, מעלה המחקר כי ירידה אפשרית באינטראקציה בשוק העבודה בין יהודים לערבים כתוצאה מהדרדרות המצב הביטחוני וירידה בתפיסת הביטחון האישי מהוות גורם סיכון ייחודי לירידה בתעסוקה של החברה הערבית.

השפעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בחשש של עובדים ערבים להגיע למקומות העבודה, ולהעדפה של מעסיקים יהודים לא להשיב עובדים ערבים לעבודה.

אין לתופעה זו מידע רשמי עד כה באירוע הנוכחי, אך ניתן ללמוד על התופעה מכך שבישראל נעשו מספר מחקרים אשר בחנו את ההשפעות של אירועים ביטחוניים על מצב התעסוקה של החברה הערבית. זוסמן וצבי (2023) ניתחו את ההשפעה של מבצעים צבאיים שהתרחשו לאחר האינתיפאדה השנייה ועד 2018 על התעסוקה בחברה הערבית ובמרבית האירועים לא מצאו קשר בין האירוע הביטחוני לסיכוי להיפרדות בין העובד למקום עבודתו, אם ביוזמתו או ביוזמת המעסיק.

מלחמת "חרבות ברזל" אשר פרצה באוקטובר 2023 הובילה, בין היתר, להפחתת תשומות העבודה במשק עקב גידול במספר המועסקים הנעדרים ממקום עבודתם.

הפגיעה בתעסוקה הייתה ניכרת יותר בחברה הערבית ובאה לידי ביטוי בעיקר בגידול בשיעור הנעדרים מסיבות כלכליות ומסיבות אחרות. מניתוח של החשיפה לסיכון לירידה בתעסוקה (בטווח הקצר) עולה שהחשיפה של החברה הערבית לסיכון של ירידה בתעסוקה גבוהה מאשר באוכלוסייה היהודית.

שוני בהרכב התעסוקה בין קבוצות האוכלוסייה, בפרט השיעור הניכר של המועסקים בתחום הבינוי, הינו גורם התרומה המשמעותי לפער בין קבוצות האוכלוסייה. כ-7% מהמועסקים הערבים נמצאים בסיכון גבוה לירידה בתעסוקה כתוצאה מצמצום האינטראקציה בין יהודים וערבים. סיכון זה הינו סיכון נוסף לסיכון שמקורו בירידה בביקוש לעובדים עקב ירידה בצריכה הפרטית.

טרם מלחמת "חרבות ברזל" היה פער בהכנסות בין יהודים וערבים, פער זה עלול לגדול בעקבות הירידה העודפת בתשומת העבודה בחברה הערבית והן בעקבות היקף היסמכות נמוך יותר של החברה הערבית על מנגנוני ביטוח חברתיים המוצעים על ידי המדינה.